הבדלים בין גרסאות בדף "אלעזר קעניג"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] ולאמו מרת חנה. | + | נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] ולאמו מרת חנה. את שנות לימודיו הראשונות עשה בתלמוד תורה "חיי עולם" הירושלמי, וכשנפתח תלמוד תורה חב"ד אביו היה מהראשונים לשלוח את ילדיו ללמוד שם. |
בימי הסליחות [[תשכ"ו]] כאשר למד בישיבת הערב שהופעלה על ידי צעירי חב"ד בירושלים, זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי שליט"א מלך המשיח יחד עם שאר הילדים. | בימי הסליחות [[תשכ"ו]] כאשר למד בישיבת הערב שהופעלה על ידי צעירי חב"ד בירושלים, זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי שליט"א מלך המשיח יחד עם שאר הילדים. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לקראת חג הפסח [[תשל"ג]] נסע ללמוד בחצר הרבי שליט"א מלך המשיח ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה שלאחריה, כששאל את הרבי במהלך [[יחידות]] האם לחזור לארץ לצרכי שידוכים, כפי שאביו ביקש, ענה לו הרבי "תחזור לאה"ק, ותמצא שם שידוך טוב". | לקראת חג הפסח [[תשל"ג]] נסע ללמוד בחצר הרבי שליט"א מלך המשיח ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה שלאחריה, כששאל את הרבי במהלך [[יחידות]] האם לחזור לארץ לצרכי שידוכים, כפי שאביו ביקש, ענה לו הרבי "תחזור לאה"ק, ותמצא שם שידוך טוב". | ||
| − | בשנת [[תשל"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל למשפחת בקרמן והזוג התגורר ב[[ירושלים]]. באותה תקופה בנוסף ללימודיו בכולל, עסק רבות במבצעים: ביקורי בתים בקטמונים, מבצע מזוזה, רישום ילדים לחינוך כשר ועוד. בשנת [[תשל"ז]] יצא בהוראת [[הרבי]] ל[[שליחות]] ב[[נוף הגליל]] (אז נצרת עילית). בשנת [[תשל"ט]] נסעו שוב לרבי עם בנם הבכור חיים לקראת ה[[תספורת]] שלו, וזכו להכנס ליחידות בה בירכם הרבי (תוכן): "שיהיה לכם נחת מכל הילדים יחד, ומכל אחד לחוד". | + | בשנת [[תשל"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל למשפחת בקרמן והזוג התגורר ב[[ירושלים]]. באותה תקופה בנוסף ללימודיו בכולל, עסק רבות במבצעים: ביקורי בתים בקטמונים, מבצע מזוזה, רישום ילדים לחינוך כשר ועוד. בשנת [[תשל"ז]] יצא בהוראת [[הרבי]] ל[[שליחות]] ב[[נוף הגליל]] (אז נצרת עילית) כשאת יומו חילק בין כתיבת סת"ם ושחיטה לפעילות בהפצת המעיינות. בשנת [[תשל"ט]] נסעו שוב לרבי עם בנם הבכור חיים לקראת ה[[תספורת]] שלו, וזכו להכנס ליחידות בה בירכם הרבי (תוכן): "שיהיה לכם נחת מכל הילדים יחד, ומכל אחד לחוד". |
בשנת [[תשמ"ח]] חלה ב'מחלה הידועה'. והוא ומשפחתו (אשתו ותשעת ילדיהם) נאלצו לעבור לגור ב[[ירושלים]] ליד בית הרפואה. הרבי הבטיח לו כמה פעמים שיזכה לחזור לשליחות בנצרת עילית, הרבי אמר פעם אחת 'שיזכו לחזור בידים מלאות' ואכן באותה שנה נולדה להם ביתם העשירית חיה מושקא. הרב קעניג סיפר בהתוועדויותיו שאצלו הייתה מידת ה[[שמחה]] וה[[אמונה]] בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח בצורה מלאה. לפי קו זה חי במשך ימי מחלתו, וביום הניתוח שנקבע נעדר בשל קביעות עם חברותא ב[[לימוד התורה]]. לאחר מעשה התברר כי לא היה כלל צורך בניתוח והמחלה נעלמה. בהתוועדויותיו הרבה לספר על תקופת מחלתו ושבזכות אמונתו בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח מתוך הליכה ב'קו' השמחה נרפא ממחלתו. | בשנת [[תשמ"ח]] חלה ב'מחלה הידועה'. והוא ומשפחתו (אשתו ותשעת ילדיהם) נאלצו לעבור לגור ב[[ירושלים]] ליד בית הרפואה. הרבי הבטיח לו כמה פעמים שיזכה לחזור לשליחות בנצרת עילית, הרבי אמר פעם אחת 'שיזכו לחזור בידים מלאות' ואכן באותה שנה נולדה להם ביתם העשירית חיה מושקא. הרב קעניג סיפר בהתוועדויותיו שאצלו הייתה מידת ה[[שמחה]] וה[[אמונה]] בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח בצורה מלאה. לפי קו זה חי במשך ימי מחלתו, וביום הניתוח שנקבע נעדר בשל קביעות עם חברותא ב[[לימוד התורה]]. לאחר מעשה התברר כי לא היה כלל צורך בניתוח והמחלה נעלמה. בהתוועדויותיו הרבה לספר על תקופת מחלתו ושבזכות אמונתו בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח מתוך הליכה ב'קו' השמחה נרפא ממחלתו. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תשנ"ד]] בליל [[שמיני עצרת]] נעמד בין הקפה ד' לה' מתחת ל[[המרפסת|חדר המיוחד]] של כ"ק אד"ש מה"מ (משמאל), והכריז: "כל הקהל מבקש מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שיבנה בית המקדש בירושלים", ואחר אמר עם כל הקהל שלוש פעמים: "יחי אדוננו מלך המשיח יבנה ביהמ"ק בירושלים". הרבי פנה לעברו והביט עליו משך כל הזמן. לרגע החל מישהו מתוך הקהל לנגן ניגון כלשהוא כדי לעצור דבריו, אך הרבי פנה מיד לאזור בו החלו לנגן ומיד השתתקו כולם והנ"ל המשיך וסיים את חלקו{{הערה|יומן "קבלת המלכות", ליל שמיני עצרת תשנ"ד.}}. | בשנת [[תשנ"ד]] בליל [[שמיני עצרת]] נעמד בין הקפה ד' לה' מתחת ל[[המרפסת|חדר המיוחד]] של כ"ק אד"ש מה"מ (משמאל), והכריז: "כל הקהל מבקש מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שיבנה בית המקדש בירושלים", ואחר אמר עם כל הקהל שלוש פעמים: "יחי אדוננו מלך המשיח יבנה ביהמ"ק בירושלים". הרבי פנה לעברו והביט עליו משך כל הזמן. לרגע החל מישהו מתוך הקהל לנגן ניגון כלשהוא כדי לעצור דבריו, אך הרבי פנה מיד לאזור בו החלו לנגן ומיד השתתקו כולם והנ"ל המשיך וסיים את חלקו{{הערה|יומן "קבלת המלכות", ליל שמיני עצרת תשנ"ד.}}. | ||
| − | לאחר שהחלים ממחלתו, נכנס הרב קעניג בברכת הרבי שליט"א מלך המשיח לפעילוּת כ[[טנקיסט]] ב[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. | + | לאחר שהחלים ממחלתו, נכנס הרב קעניג בברכת הרבי שליט"א מלך המשיח לפעילוּת כ[[טנקיסט]] במשרה מלאה ב[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. |
מאז שנת [[תשל"ט]] הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] שליט"א מלך המשיח מדי שנה בכל [[חודש תשרי]]. בשנותיו האחרונות נהג להיעמד ב-[[770]] במעמד [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]], ולבקש מהקהל שבכוח היותם "דיינים מומחים" (כפי שנוהגים לומר בנוסח התרת נדרים), יפסקו שהרבי שליט"א צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל. כמו כן, פעמים רבות ניגש כ[[שליח ציבור]] בתפילות חגי [[תשרי]] ב-[[770]] וקולו הרם נשמע היטב ברחבי בית הכנסת. כמו כן היה מראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שנערכות בחודש החגים ב-770. | מאז שנת [[תשל"ט]] הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] שליט"א מלך המשיח מדי שנה בכל [[חודש תשרי]]. בשנותיו האחרונות נהג להיעמד ב-[[770]] במעמד [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]], ולבקש מהקהל שבכוח היותם "דיינים מומחים" (כפי שנוהגים לומר בנוסח התרת נדרים), יפסקו שהרבי שליט"א צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל. כמו כן, פעמים רבות ניגש כ[[שליח ציבור]] בתפילות חגי [[תשרי]] ב-[[770]] וקולו הרם נשמע היטב ברחבי בית הכנסת. כמו כן היה מראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שנערכות בחודש החגים ב-770. | ||
| − | היה מראשי הדוברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. בשנת [[תשע"ח]] זכה לערוך את מעמד [[קידוש הלבנה]] הגדול בעולם שהתקיים בעצרת הענק [[משיח בכיכר]] בתל אביב במעמד כ-40 אלף איש. | + | היה מראשי הדוברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. בשנת [[תשע"ח]] זכה לערוך את מעמד [[קידוש לבנה|קידוש הלבנה]] הגדול בעולם שהתקיים בעצרת הענק [[משיח בכיכר]] בתל אביב במעמד כ-40 אלף איש. |
נודע ב[[שמחה]] שהקרין על סביבתו, וב[[התוועדויות]] שלו, נושא מרכזי הייתה עבודת ה[[שמחה]], וסגולתה לזרז את הגאולה ואת התגלותו של הרבי ב[[הגאולה האמיתית והשלימה]]. | נודע ב[[שמחה]] שהקרין על סביבתו, וב[[התוועדויות]] שלו, נושא מרכזי הייתה עבודת ה[[שמחה]], וסגולתה לזרז את הגאולה ואת התגלותו של הרבי ב[[הגאולה האמיתית והשלימה]]. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
*'''[http://ih.chabad.info/upload/Derech12/index.html#p=13 אבא בריא]''' - הרב קעניג בראיון למגזין [[דרך המלך]] על תקופת מחלתו והבטחון בה' {{אינפו}} [[אייר]] תשע"ד | *'''[http://ih.chabad.info/upload/Derech12/index.html#p=13 אבא בריא]''' - הרב קעניג בראיון למגזין [[דרך המלך]] על תקופת מחלתו והבטחון בה' {{אינפו}} [[אייר]] תשע"ד | ||
*'''[https://chabad.info/bdh/931773/ הטנקיסט והמשפיע הרב אלעזר קעניג ע"ה • תמונות מחייו]''' - {{חב"ד אינפו}} | *'''[https://chabad.info/bdh/931773/ הטנקיסט והמשפיע הרב אלעזר קעניג ע"ה • תמונות מחייו]''' - {{חב"ד אינפו}} | ||
| + | *'''[https://drive.google.com/file/d/1BsaOj_uzz_lcknCcujL6zI_8eH-CmnV-/view?usp=drivesdk באופן המתלהב]''' ראיון עם הרב קעניג בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון מס' 308 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־22:43, 9 ביולי 2023
הרב אלעזר מרדכי קעניג (י' סיון תשי"ד - ד' אייר תשפ"ג), היה שליח ומשפיע בקהילת חב"ד בנוף הגליל ובישיבת תומכי תמימים המקומית, טנקיסט, חבר מוקד המשפיעים של התאחדות החסידים, מוסר שיעורי חסידות, מרצה ונואם מבוקש בחב"ד.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בירושלים לאביו הרב דוד אלכסנדר זושא קעניג ולאמו מרת חנה. את שנות לימודיו הראשונות עשה בתלמוד תורה "חיי עולם" הירושלמי, וכשנפתח תלמוד תורה חב"ד אביו היה מהראשונים לשלוח את ילדיו ללמוד שם.
בימי הסליחות תשכ"ו כאשר למד בישיבת הערב שהופעלה על ידי צעירי חב"ד בירושלים, זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי שליט"א מלך המשיח יחד עם שאר הילדים.
לקראת חג הפסח תשל"ג נסע ללמוד בחצר הרבי שליט"א מלך המשיח בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'. בשנה שלאחריה, כששאל את הרבי במהלך יחידות האם לחזור לארץ לצרכי שידוכים, כפי שאביו ביקש, ענה לו הרבי "תחזור לאה"ק, ותמצא שם שידוך טוב".
בשנת תשל"ד נשא את רעייתו מרת רחל למשפחת בקרמן והזוג התגורר בירושלים. באותה תקופה בנוסף ללימודיו בכולל, עסק רבות במבצעים: ביקורי בתים בקטמונים, מבצע מזוזה, רישום ילדים לחינוך כשר ועוד. בשנת תשל"ז יצא בהוראת הרבי לשליחות בנוף הגליל (אז נצרת עילית) כשאת יומו חילק בין כתיבת סת"ם ושחיטה לפעילות בהפצת המעיינות. בשנת תשל"ט נסעו שוב לרבי עם בנם הבכור חיים לקראת התספורת שלו, וזכו להכנס ליחידות בה בירכם הרבי (תוכן): "שיהיה לכם נחת מכל הילדים יחד, ומכל אחד לחוד".
בשנת תשמ"ח חלה ב'מחלה הידועה'. והוא ומשפחתו (אשתו ותשעת ילדיהם) נאלצו לעבור לגור בירושלים ליד בית הרפואה. הרבי הבטיח לו כמה פעמים שיזכה לחזור לשליחות בנצרת עילית, הרבי אמר פעם אחת 'שיזכו לחזור בידים מלאות' ואכן באותה שנה נולדה להם ביתם העשירית חיה מושקא. הרב קעניג סיפר בהתוועדויותיו שאצלו הייתה מידת השמחה והאמונה בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח בצורה מלאה. לפי קו זה חי במשך ימי מחלתו, וביום הניתוח שנקבע נעדר בשל קביעות עם חברותא בלימוד התורה. לאחר מעשה התברר כי לא היה כלל צורך בניתוח והמחלה נעלמה. בהתוועדויותיו הרבה לספר על תקופת מחלתו ושבזכות אמונתו בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח מתוך הליכה ב'קו' השמחה נרפא ממחלתו.
בשנת תשנ"ד בליל שמיני עצרת נעמד בין הקפה ד' לה' מתחת לחדר המיוחד של כ"ק אד"ש מה"מ (משמאל), והכריז: "כל הקהל מבקש מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שיבנה בית המקדש בירושלים", ואחר אמר עם כל הקהל שלוש פעמים: "יחי אדוננו מלך המשיח יבנה ביהמ"ק בירושלים". הרבי פנה לעברו והביט עליו משך כל הזמן. לרגע החל מישהו מתוך הקהל לנגן ניגון כלשהוא כדי לעצור דבריו, אך הרבי פנה מיד לאזור בו החלו לנגן ומיד השתתקו כולם והנ"ל המשיך וסיים את חלקו[1].
לאחר שהחלים ממחלתו, נכנס הרב קעניג בברכת הרבי שליט"א מלך המשיח לפעילוּת כטנקיסט במשרה מלאה בניידות חב"ד בארץ הקודש.
מאז שנת תשל"ט הקפיד לנסוע לרבי שליט"א מלך המשיח מדי שנה בכל חודש תשרי. בשנותיו האחרונות נהג להיעמד ב-770 במעמד התרת נדרים בערב ראש השנה, ולבקש מהקהל שבכוח היותם "דיינים מומחים" (כפי שנוהגים לומר בנוסח התרת נדרים), יפסקו שהרבי שליט"א צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל. כמו כן, פעמים רבות ניגש כשליח ציבור בתפילות חגי תשרי ב-770 וקולו הרם נשמע היטב ברחבי בית הכנסת. כמו כן היה מראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שנערכות בחודש החגים ב-770.
היה מראשי הדוברים בכינוסי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה. בשנת תשע"ח זכה לערוך את מעמד קידוש הלבנה הגדול בעולם שהתקיים בעצרת הענק משיח בכיכר בתל אביב במעמד כ-40 אלף איש.
נודע בשמחה שהקרין על סביבתו, ובהתוועדויות שלו, נושא מרכזי הייתה עבודת השמחה, וסגולתה לזרז את הגאולה ואת התגלותו של הרבי בהגאולה האמיתית והשלימה.
בד' אייר תשפ"ג בשעות הבוקר, החזיר את נשמתו ליוצרה. הלווייתו יצאה מביתו שבנוף הגליל, עברה דרך בית כנסת חב"ד מיוחד שבעיר בדרכה לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים שם נטמן[2].
שעות ספורות לאחר פטירתו הלך לעולמו אביו הרב דוד אלכסנדר זושא קעניג כשהוא בן תשעים ושתיים.
משפחתו
- בנו, הרב חיים צבי קעניג - שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לישוב הושעיה.
- בנו, הרב דוב בער קעניג - שליח הרבי שליט"א מלך המשיח בשכונת רסקו מגדל העמק ומחנך בבית חינוך חב"ד בחוף הכרמל.
- בנו, הרב אברהם אהרון קעניג - מחנך בת"ת חב"ד טבריה ושליח הרבי שליט"א מלך המשיח בישוב גניגר.
- בנו, הרב יוסף יצחק קעניג - לוד
- בנו, הרב שניאור זלמן קעניג - מלמד בתלמוד תורה חב"ד מגדל העמק
- בנו, הרב מנחם מענדל קעניג - משלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח בקריית גת, משפיע ומרצה בכיר וממייסדי מכון "דרך הבית" וממייסדי ישיבה גדולה ראשון לציון.
- בנו, הרב בן ציון קעניג - שליח הרבי שליט"א מלך המשיח בית חב"ד תלפיות ומתגורר בביתר עלית
- בנו, הרב שלמה קעניג - רחובות
- חתנו, הרב לוי משה לרנר - נוף הגליל
- חתנו, הרב אהרון חורושוכין - נוף הגליל
לקריאה נוספת
- מנחם כהנא, שיח חסידים, שבועון בית משיח, גיליון 1361 עמוד 44-45 (תשפ"ג)
קישורים חיצוניים
- אבא בריא - הרב קעניג בראיון למגזין דרך המלך על תקופת מחלתו והבטחון בה'
אייר תשע"ד - הטנקיסט והמשפיע הרב אלעזר קעניג ע"ה • תמונות מחייו -
- באופן המתלהב ראיון עם הרב קעניג בשבועון בית משיח גיליון מס' 308
הערות שוליים
- ↑ יומן "קבלת המלכות", ליל שמיני עצרת תשנ"ד.
- ↑ ירושלים: מאות מאנ"ש מרחבי הארץ בהלווית הרב קעניג ע"ה
