אותיות האל"ף בי"ת

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

אותיות הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון אין סופי של מילים. בתורת החסידות תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות שמהות הנפש היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ללשון הקודש, שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מעולם האצילות. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים.

מערכת האותיות

א

האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת האותיות של לשון הקודש, אשר שרשן במערכת ה"אותיות" של ספירת המלכות בעולם האצילות.

צורתה

צורת האות "א" מלמדת על אופן ההמשכה האלקית דרכה, וכמו לדוגמא; הא' המורכבת מאות יו"ד מלמעלה ויו"ד מלמטה וקו המחבר -שהוא וא"ו- באמצע, וזה רומז לחכמה עילאה וחכמה תתאה והחיבור ביניהם.

מלבד זאת, בא גם להורות ענין כללי בכל ההשתלשלות, כי ההמשכה שהיא הוא"ו, היא באה ע"י הצמצום, שהיא היו"ד שבראש, שבלעדי הצמצום - אי אפשר להיות המשכה והתגלות.

ואחר כך חוזרת ומתצמצמת ההמשכה להיות כמו כמו בחינת יו"ד למטה,להיות משם בחינת צמצום והמשכה אחרת.

ענין נוסף ועיקרי בצורת ה"א" - שרומזת גם לעבודת האדם את ה' ית'. וכמו שפירש הוד כ"ק אדמו"ר הזקן; שה"א" של התורה - מורכבת מאות יו"ד (יהודי) מלמעלה ויו"ד (יהודי) מלמטה, וקו האמונה מחברן.

ועל פי נוסחא אחרת; ה"א" בא להורות על נשמת היהודי (יו"ד) כפי שהיא למעלה (בשמים), ונשמת היהודי למטה - בהתלבשותו בגוף, וקו של יראת שמים המחבר אותם.

והיינו, שגם בהיות נשמתו מלובשת בגוף ונפש בהמית - הוא קשור לה' כפי שהיה קשור בהיות נשמתו למעלה, וזאת ע"י חיזוק האמונה ויראת שמים.

הוראתה

האל"ף באה גם ללמד על נפלאות הגאולה האמיתית והשלימה העומדת בפתחנו, כי המלה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שהאל"ף על משמעויותיה שיבוארו להלן, תחדור ותתגלה בתוך ה"גולה" (העולם הזה החומרי), ותהפוך אותו לגאולה אמיתית ושלימה. כי הגולה שהיא העולם הזה הגשמי, לא יתבטל ממציאותו בזמן הגאולה השלימה, אלא, שיהיה חדור ב"א" אשר יהפוך אותה מגולה חומרית לגאולה אלקית. האות "א" - אל"ף - רומזת לשלשה ענינים:

1. אל"ף - אלופו של עולם.
2. אל"ף - אולפנא ולימוד, כמו אאלפך חכמה! אאלפך בינה.
3. אל"ף - אותיות 'פלא'.

וכל שלשת ענינים אלו שבאות 'א' (אל"ף), יתגלו בתוך הגולה ויהפכוה לגאולה.

ומלך המשיח שיש בו כל שלשת הבחינות הללו, והיינו, שהוא בטל בתכלית לאלופו של עולם בקבלת עול מלכות שמים, ונוסף לזה הוא חכם בחכמת התורה - אאלפך חכמה, ומעל כל זה הוא דבק ומאוחד בעצמותו ית' גם בגופו הגשמי, הנה, רק הוא יחדיר ויגלה את ה'א' בעולם, על כל שלושה עניניה הנ"ל, ויהפוך את הגולה לגאולה בחסד וברחמים.

ב

אות בי"ת היא אות השניה מבין אותיות של לשון הקודש.

התורה פותחת באות בי"ת במילה "בראשית", לפי שהוא סימן ברכה. ואף על פי שאות אל"ף הוא אותיות "פלא" שלמעלה מבחינת בי"ת, אך הוא בבחינת פלא והעלם וגם שם הוא בבחינת כחשכה כאורה. עשרת הדברות פותחות באות אל"ף של "אנכי" שלמעלה ממדרגת הבי"ת.

ערכה של אות בי"ת בגימטריא הוא שנים, והיא מורה על ספירות חכמה ובינה.

ג

אות גימ"ל היא אות השלישית באותיות של לשון הקודש.

חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת המלכות הנקראת בשם "דל".

ערכה של אות גימ"ל בגימטריא הוא שלוש.

תמונתה

תמונת אות גימ"ל היא אות וי"ו עם נקודה שהיא יו"ד תחתיו. והיא מורה על ספירת היסוד, המשפיעה לספירת המלכות. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות וי"ו, אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד, להורות על סיום השפע בספירת המלכות אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.

ד

אות דל"ת היא אות הרביעית מבין אותיות של לשון הקודש.

חז"ל אמרו כי גימ"ל דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות גימ"ל מורה על ספירת היסוד המשפיעה לדל"ת המורה על ספירת המלכות.

עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה יו"ד נעשית היא אות ה"א.

ה

אות ה"א היא האות החמישי מבין האותיות של לשון הקודש. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א בגימטריא הוא חמש.

בשם הוי"ה שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת הבינה וספירת המלכות.

ענינה

אות ה"א היא "אות קלילא דלית בה מששא", שהבל הלב המתלבש בה הוא מועט יותר מן כל האותיות. שמבין ה' מוצאות הפה, אותיות אחה"ע שמוצאן מן הגרון הם קלים יותר מכל האותיות, כמו גיכ"ק מן החיך. ואות ה"א היא קלה יותר מן אותיות אח"ע. ולכן נקראת ה"א אות קלילא, שקל לדבר אותה, דליתא בה מששא, שמועט מאוד ההבל שבה.

מבחינת אות ה"א הוא התהוות כל צבאי צבאות עליונים, כמו שמבואר שם צבאו"ת, שאות הוא בצבא שלו. וזהו שנאמר "בהבראם - בה' בראם", שהתהוות כל צבאי צבאות הוא מן אות ה"א.

מילואים

האות ה' כשהיא מופיעה בשם השם, יכולה להופיע במספר מילואים:

• ה"א - מילוי אל"ף.

• ה"י - מילוי יו"ד.

• ה"ה - מילוי ה"א.

ו

אות וי"ו היא אות השישית מבין אותיות של לשון הקודש.

אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כיו"ד אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.

ערכה של אות וי"ו בגימטריא הוא שש, והיא מורה על ששת המידות. שאות זו היא אות השלישית בשם הוי"ה, וגם משום כך היא מורה על המידות.

י

אות יו"ד היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת החכמה. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.

היו"ד הינה גם הראשונה בשם הוי"ה ומרמזת על בחינת החכמה עילאה - חוכמה של עולם האצילות שממנה מתחיל סדר ההשתלשלות. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "נקודה" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק נקודה וקוץ מעליה.

האות יו"ד גם היא, יחד עם ה' עילאה נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.

חלקי האות

תמונת אות יו"ד מורכבת מן שלושה חלקים: קוץ העליון של יו"ד, גוף אות יו"ד, וקוץ התחתון של יו"ד. מבואר כי קוץ התחתון של יו"ד הוא הממשיך לאות ה"א. והמשכה זו היא על ידי קוצו העליון של יו"ד, שהוא למעלה מעצם בחינת היו"ד.

קוצו של יו"ד

קוצו של היו"ד מרמז לבחינת הרצון העליון של הקדוש ברוך הוא - כתר, שהוא למעלה מבחינת חכמה עילאה.

כ

אות כ"ף היא אות האחת עשרה מבין אותיות של לשון הקודש. ערכה של כ"ף בגימטריא הוא עשרים.

בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת הכתר. ובפרט כל כתר עליון, שהוא כתר של עולמות אבי"ע.

בביאור הדברים נאמר כי כתר עליון הוא בבחינת ממוצע בין המאציל לנאצלים. ובכל ממוצע יש שני בחינות: הבחינה התחתונה שבעליון, והבחינה העליונה שבתחתון. ושני בחינות אלו, שהם פנימיות כתר עליון וחיצוניות כתר עליון, כלולה כל אחת מעשר ספירות. וזהו אות כ"ף שהוא מספר עשרים.

ת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.