הבדלים בין גרסאות בדף "אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[ | + | '''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[אדמו"ר שליט"א]] לפרט ולכלל. הוצאתם לאור של האגרות החלה בשנת [[תשמ"ז]], אז הורה הרבי לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים. |
| − | + | האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה, בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]". | |
| − | + | רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]], ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים. | |
| − | + | המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט. | |
| − | + | עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו ע"י ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם ע"י ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]. | |
| − | + | בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי העורך ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם. | |
| − | + | בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר אדמו"ר שליט"א מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר | ||
==מטרת ההוצאה== | ==מטרת ההוצאה== | ||
| − | במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] | + | במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] את ההסבר, ב"דעת תחתון", לרצונו הק' של הרבי בהדפסת אגרותיו: |
מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל: | מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל: | ||
| שורה 27: | שורה 23: | ||
מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין. | מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין. | ||
| − | וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש' | + | וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'" (יש לציין שהרבי ראה את ההקדמה). |
| − | |||
| − | (יש לציין שהרבי | ||
==תוכן כרכי האגרות== | ==תוכן כרכי האגרות== | ||
גרסה מ־16:23, 26 במאי 2009
אגרות קודש הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של אדמו"ר שליט"א לפרט ולכלל. הוצאתם לאור של האגרות החלה בשנת תשמ"ז, אז הורה הרבי לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.
האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה, בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, שמחה, שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות".
רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון המזכירות. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף הועד להפצת שיחות, ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.
המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.
עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי מערכת אוצר החסידים. רוב הכרכים נערכו ע"י ר' שלום בער לוין וחלקם ע"י ר' שלום יעקב חזן במסגרת מערכת אוצר החסידים.
בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי העורך ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.
בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר אדמו"ר שליט"א מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם.
מטרת ההוצאה
במבוא לכרך י"ב כותב ר' שלום בער לוין את ההסבר, ב"דעת תחתון", לרצונו הק' של הרבי בהדפסת אגרותיו:
מאז שאדמו"ר הזקן קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, החל סדר של יחידות, בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר החסידים ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו תקנות ליאזנא, המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר התניא ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:
"תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אנ"ש דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . ."
מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ליחידות רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.
וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שהעשה לך רב יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'" (יש לציין שהרבי ראה את ההקדמה).
תוכן כרכי האגרות
- כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת תש"ד)
- כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה (תש"ה) עד שנת (תש"ח)
- כרך ג - אגרות מהשנים תש"ט-תש"י
- כרך ד - אגרות משנת תשי"א
- כרכים ה-ו - אגרות משנת תשי"ב
- כרך ז - אגרות משנת תשי"ג
- כרכים ח-ט - אגרות משנת תשי"ד
- כרכים י-יא - אגרות משנת תשט"ו
- כרכים יב-יג - אגרות משנת תשט"ז
- כרכים יד-טו - אגרות משנת תשי"ז
- כרכים טז-יז - אגרות משנת תשי"ח
- כרך יח - אגרות משנת תשי"ט
- כרך יט - אגרות משנת תש"כ
- כרך כ - אגרות משנת תשכ"א ומפתח כללי
- כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ
- כרך כב - אגרות מהשנים תשכ"ב-תשכ"ג
- כרך כג - אגרות מהשנים תשכ"ד-תשכ"ה
- כרך כד - אגרות מהשנים תשכ"ו-תשכ"ז
- כרך כה - אגרות משנת תשכ"ח
- כרך כו - אגרות מהשנים תשכ"ט-תש"ל
- כרך כז - אגרות מהשנים תשל"א-תשל"ב
- כרך כח - אגרות משנת תשל"ג
כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש
רבים מאנ"ש חסידי חב"ד (וכן יהודים שונים שאינם חסידי חב"ד) נוהגים לעת כזו לחזק את התקשרותם לכ"ק אדמו"ר שליט"א על ידי שכותבים לרבי ומוסיפים ומבקשים הוראות - וכן שואלים עצות בענינים שונים הנוגעים בגוף ונפש - באמצעות האגרות קודש.
(ראוי לציין מקור אחד על כל פנים מתורתו של הרבי להנהגה זו (התוועדויות תשמ"ט ח"א עמוד 309): "וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב". למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראו כאן).
הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף, הכנסתו לספר ופתיחה אקראית בספר והתייחסות לנאמר בדף שנפתח כתשובה והדרכה. נהוג לפני פתיחה זו לקבל החלטה טובה, כגון קבלה לעתיד להשתפר בענייני קיום מצוות ואף טבילה במקווה.
