הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם יצחק שם טוב"
מ (החלפת טקסט – "מתנגדים " ב־"מתנגדים ") |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בשנת ה'[[תשנ"ה]], לאחר שנמנע להופיע לקריאה לדין תורה בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציא הבד"צ ד[[קראון הייטס]] מכתב בו כתוב עליו "לא צייתא לדינא". לטענת שם טוב, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת רבני ועד רבני ליובאויטש. | בשנת ה'[[תשנ"ה]], לאחר שנמנע להופיע לקריאה לדין תורה בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציא הבד"צ ד[[קראון הייטס]] מכתב בו כתוב עליו "לא צייתא לדינא". לטענת שם טוב, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת רבני ועד רבני ליובאויטש. | ||
| − | בשנת ה'[[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. | + | בשנת ה'[[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. ה[[מתנגדים]] לכך, טענו כי למכתב אין תוקף הלכתי כיון שהוא נוגד את הפסיקה לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד - בטלה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}. |
גרסה מ־02:19, 1 באוגוסט 2016
הרב אברהם יצחק שם טוב (תרצ"ו) בנו של הרב בן ציון שם טוב, הינו שליח הרבי בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיושב ראש ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד העולמית .
תוכן עניינים
תולדות חיים
ר' אברהם נולד לאביו ר' בן ציון ולאמו גולדה בברית המועצות בה' באדר תרצ"ו, למד בישיבות תומכי תמימים בסמרקנד ובטשקנט. לאחר מלחמת העולם השנייה הצליח לצאת יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית תשי"ג הגיע ל-770; הוא עשה את דרכו באוניה יחד עם הרב שלום בער פוטרפס, והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי בי"ג בתשרי.
עסקנות ציבורית
החל משנת תשכ"ט, כאשר סידר את השטח בפארקסוויל ניו יורק ששימש מאז ועד היום כמיקומה של מחנה קיץ גן ישראל, עומד בראש המחנה.
התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין הרבי לנשיאי ארצות הברית. בהקשר זה, הקים בתשל"ב את הארגון ידידי ליובאוויטש בארצות הברית. ויזם את קביעתו של יום י"א ניסן יום הולדתו של הרבי ליום החינוך בארה"ב על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן[1], הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. בתשל"ד מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.
בשנות הלמ"דים מונה לעמוד בראש הכינוס התורני ירחי כלה - לזכר רבי לוי יצחק, שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.
בתור חבר אגו"ח, זכה להמנות על ראשי המתעסקים במשפט הספרים.
בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות בית רבקה קראון הייטס.
בקיץ ה'תש"ע, התקיים דין תורה בעניין ניהול המל"ח הרבנים (זבל"א) פסקו כי שם טוב (וכמוהו רוב אלו שהיו חברי וועד ההנהלה) אינם חברים במל"ח.
כתב סירוב
בכ"ב אייר תשנ"ד, בעקבות עתירתו לערכאות יחד עם עוד שלשה מחברי אגו"ח, הוציאו אחד עשר רבני אנ"ש[2] מכתב בו הם כותבים שהנ"ל הם "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם[3].
בשנת ה'תשנ"ה, לאחר שנמנע להופיע לקריאה לדין תורה בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של הרבי[4], הוציא הבד"צ דקראון הייטס מכתב בו כתוב עליו "לא צייתא לדינא". לטענת שם טוב, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת רבני ועד רבני ליובאויטש.
בשנת ה'תש"ע פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[5]. המתנגדים לכך, טענו כי למכתב אין תוקף הלכתי כיון שהוא נוגד את הפסיקה לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד - בטלה[6].
משפחתו
- בנו הרב לוי שם טוב, יו"ר "ידידי ליובאוויטש האמריקאי".
- בנו, הרב אליעזר שם טוב, שליח הרבי באורוגוואי.
הערות שוליים
- ↑ "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org
- ↑ הרבנים: יצחק הכהן הענדל, אברהם אזדבא, מרדכי דוב אלטיין, מרדכי שמואל אשכנזי, יצחק רייטפארט, יהודה קלמן מרלו, יצחק יהודה ירוסלבסקי, יצחק דוד גרונר, לוי ביסטריצקי, יצחק מאיר הרץ, יהודה צבי פוגלמן
- ↑ צילום המכתב
- ↑ בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס - בניגוד לטענת הבד"ץ
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ חב"ד אינפו
