רבי יוסי

ציונו של רבי יוסי בן חלפתא בכפר חנניה שבגליל

רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים.

ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא — "רבי יוסי נימוקו עמו " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״ היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ ובניגוד לשאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל". כן גם מצינו בירושלמי משמת ר׳ יוסי פסקה הבינה.

פסקיו

לפי שיטת רבי יוסי זמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין, בניגוד לרבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי.