חיים ויטאל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי חיים ויטאל (א' חשוון ה'ש"ג - ל' ניסן ה'ש"פ) היה מקובל שחי ופעל בצפת, בירושלים ובדמשק. גדול תלמידיו של האר"י הקדוש, שקיבל מרבו את הסמכות הבלעדית לכתוב וללמד את תורתו. רבי חיים ערך את כתבי האר"י שמהם הגיעו לידינו הספרים עץ חיים, אוצרות חיים, מבוא שערים ועוד. כמו כן כתב כמה חיבורים חשובים בעצמו. כתבי האר"י בעריכתו של חיים הפכו לשיטה המרכזית בלימוד תורת הקבלה, ועליהם מיוסדים חלקים עיקריים בתורת החסידות.

תולדות חיים

רבי חיים ויטאל נולד בראש חודש חשוון ה'ש"ג בצפת, לאביו רבי יוסף קלבריזי, שעלה שנתיים קודם לכן לארץ ישראל מחבל קלבריה שבאיטליה.

למד את תורת הנגלה מרבו רבי משה אלשיך, ולאחר מכן החל ללמוד את תורת הקבלה מרבי משה קורדובירו (הרמ"ק), גדול מקובלי צפת באותה תקופה.

לימודו מפי האר"י

בשנת ה'ש"ל, קצת לפני פטירתו של הרמ"ק (בכ"ג בתמוז), עלה לארץ ישראל ממצרים האר"י. האר"י גילה לאחר מכן שסיבת עלייתו לארץ הקודש היתה מכיון שגילו לו משמים שימיו קרבים, ועליו ללמד את סודות הקבלה שקיבל מפי אליהו הנביא לפני הסתלקותו. כמו כן גילה האר"י שכל תכליתו אינה אלא ללמד את רבי חיים ויטאל.

מיד בבואו של האר"י לצפת, לא ראה רבי חיים צורך ללכת וללמוד ממנו, וגם אחר פטירת הרמ"ק - לאחר שכל מקובלי צפת קיבלו את האר"י כממשיכו - המשיך רבי חיים ללמוד באופן עצמאי. פעם אחת החליט ללכת לשאול את האר"י על פירושו של מאמר אחד בספר הזוהר. מיד כשראה אותו האר"י, אמר: "זה לא בא כי אם לתהות בקנקני", ומיד התחיל לגלות סודות נפלאים באותו מאמר. רבי חיים התפעל כל כך וביקש לשמוע מהאר"י עוד פירושים, אך האר"י סירב ואמר שאינו ראוי לכך. רבי חיים בכה והתפלל כל אותו הלילה שיזכה ויהיה ראוי לשמוע עוד מהאר"י, ואז התבקש האר"י משמים לגלות עוד סודות לרבי חיים, ומאז הפך לתלמידו העיקרי[1].

במשך שנה ועשרה חדשים בלבד למד רבי חיים אצל האר"י, ובפרק זמן קצר זה קיבל ממנו את כל שיטתו בקבלה. החיד"א סיפר שהאר"י השקה את רבי חיים מבארה של מרים ובכך קיבל כח מיוחד ללמוד סודות רבים כל כך בזמן קצר[2].

אחר הסתלקות האר"י

בה' באב ה'של"ב הסתלק האר"י, ותלמידי האר"י כולם קיבלו על עצמם את רבי חיים למורם ורבם. בכתב התקשרות משנת ה'של"ה מתחייבים כל גדולי תלמידי האר"י ללמוד מפי רבי חיים בלבד, ולא ללמוד או ללמד בעצמם שום דבר מבלי רשותו. רבי חיים ליקט את כל כתבי האר"י שכתבו חבריו, ומתוכם, ובעיקר מתוך כתביו שלו, סידר וערך במשך שנים את כתבי האר"י. רבי חיים שמר עליהם בקפדנות ולא נתן להעתיקם, אולם מתוך העתקות שנעשו מבלי ידיעתו, וכן מתוך כתבים שגנז והתגלו לאחר מכן, ומתוך עריכות כתביו שנעשו אחר פטירתו על ידי בנו רבי שמואל, נערכו (ובהמשך הודפסו) מרבית ספרי קבלת האר"י שהגיעו לידינו: עץ חיים ופרי עץ חיים, שמונה שערים, אוצרות חיים, מבוא שערים ועוד.

כמו כן חיבר בעצמו מספר חיבורים בפשט ובקבלה.

בהמשך עבר לירושלים ומשם לדמשק, שם התגורר שנים רבות עד להסתלקותו בל' בניסן ה'ש"פ.

חיבוריו

בכתבי האר"י

  • מתוך עריכתו הראשונה של כתבי האר"י ערך את הספר "עץ חיים" שחולק לשמונה שערים. ספר זה נשאר גנוז אצלו ולא הודפס על ימינו.
מתוך כתבים שהועתקו מספר זה בגניבה, הפיצו כמה מקובלים את הספרים ספר הדרושים, ספר הכוונות וספר הליקוטים (שלא הודפסו אלא בחלקם בדור האחרון).
בנו, רבי שמואל, ערך וסידר על פי ספר זה "שמונה שערים" שהופצו ונדפסו לאחר מכן: שער ההקדמות, שער מאמרי רשב"י, שער מאמרי רז"ל, שער הפסוקים, שער המצוות, שער הכוונות, שער רוח הקודש ושער הגלגולים.
  • את עריכתו השניה בכתבי האר"י גנז, והם הוצאו מגניזתם על ידי רבי אברהם אזולאי ורבי יעקב צמח. מתוכם נערכו הספרים: "קהילת יעקב, עולת תמיד, אדם ישר, אוצרות חיים וזוהר הרקיע.
  • גם את עריכתו השלישית בכתבי האר"י גנז, והם הוצאו מגניזתם על ידי נכדו רבי משה ויטאל, ומהם נערך הספר מבוא שערים.

רבי מאיר פאפירש ערך מתוך ספרי הדרושים הכוונות והליקוטים, יחד עם כתבי העריכה השניה של רבי יעקב צמח, שלושה ספרים: דרך עץ החיים (הוא הספר הנדפס והנפוץ בשם עץ חיים), פרי עץ חיים ונוף עץ חיים.

חיבוריו שלו

  • שערי קדושה - ספר מוסר על פי קבלת האר"י.
  • עץ הדעת טוב - דרשות על התורה.
  • ספר החזיונות - יומן שרשם לעצמו על כל הקורות אותו, בעיקר על גילויים שמימיים, חלומות ודברים שקיבל מהאריז"ל בנושאי קבלה. חלקו נדפס בספר "שבחי ר' חיים ויטאל".

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. אגרת רבי שלמה שלומיל, נדפסה בספר מצרף לחכמה.
  2. שם הגדולים בערך רבי חיים ויטאל.