פרק איזהו מקומן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איזהו מקומן הוא קטע בתפילה שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. מקורו של "איזהו מקומן" הוא במשנה[1].

קפידות

איזהו מקומן ידוע כקטע תפלה משובח מאוד אשר אדם גדול המתבונן במיליותיו יכול לעשות נפלאות ואף לעשות קפידות על אנשים.

בהקשר לכך מובא בבגמרא מובא[דרוש מקור] סיפור שכאשר הורידו את אביי(?) מהנשיאות והחליפו אותו בתנא אחר, היה פחד מאוד גדול שמא כיגיע אביי(?) לאיזהו מקומן יעשה קפידה על התנא שהחליפו והתנא יוכל להינזק, ולכן כל פעם כשהגיע לקטע איזהו מקומן אשת אביי הפריעה לו כל פעם בדבר אחר והכל כדי שלא יוכל להתרכז ולהזיר לתנא שהחליפו. אך פעם אחת אשת אביי פספסה והוא התפלל לפני שהגיעה, וברגע שהגיעה לאיזהו מקומן כיוון חזק בתפלה ועורר קפידה על אותו תנוא, ואכן יום לאחר מכן התברר שבאותו שעה שאביי אחז באיזהון מקומן התנא ניזק ונפטר.

סיבת אמירתו

את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד[2]. מקרא - פר' התמיד, משנה - פר' "איזהו מקומן", תלמוד[3] - ברייתא דרבי ישמעאל.

אך אדמו"ר הזקן אומר[4]שאין זה הטעם האמתי לאמירת איזהו מקומן, אלא שבאיזהו מקומן יש טעם מיוחד ופנימי אחר ששכל האדם אינו יכול להבינו ולהשיגו, ומקורו בחכמה דאלוקות שלמעלה מהבנה והשגה.

מנהגים

מנהג חב"ד להתחיל להניח את התפילין באיזהו מקומן[5] ולא כשאר העולם שנוהגים להניח תפילין כבר בהריני מקבל.

הערות שוליים

  1. מסכת זבחים, פרק חמישי ("איזה הוא")
  2. ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'
  3. ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד
  4. תניא, אגרת התשובה, פרק י"ט
  5. ראה ספר המנהגים ע' 5