הבדלים בין גרסאות בדף "פלפול"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "<br>" ב־" ")
שורה 3: שורה 3:
 
==ענינו==
 
==ענינו==
 
{{להשלים}}
 
{{להשלים}}
הפלפול - עניינו להעמיק בלימוד התורה, לא להסתפק בהבנה שטחית אלא להעמיק - לעורר שאלות ועל ידי זה להגיע להבנה האמיתית.<br>
+
הפלפול - עניינו להעמיק בלימוד התורה, לא להסתפק בהבנה שטחית אלא להעמיק - לעורר שאלות ועל ידי זה להגיע להבנה האמיתית.
 +
 
  
 
זוהי  דרך עיקרית ב[[לימוד התורה]], כי על ידו משקיעים בתורה עמל ו[[יגיעה]] להגיע לעומק התורה. וככל שמרבים להקשות קושיות - מגיעים יותר לעמקו של העניין.
 
זוהי  דרך עיקרית ב[[לימוד התורה]], כי על ידו משקיעים בתורה עמל ו[[יגיעה]] להגיע לעומק התורה. וככל שמרבים להקשות קושיות - מגיעים יותר לעמקו של העניין.

גרסה מ־02:12, 9 באפריל 2021

פלפול הוא דרך בלימוד התורה, בו מגיעים לחקר ההלכה על ידי משא ומתן מעמיק ועיון בעניין הנלמד מכל צדדיו.

ענינו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הפלפול - עניינו להעמיק בלימוד התורה, לא להסתפק בהבנה שטחית אלא להעמיק - לעורר שאלות ועל ידי זה להגיע להבנה האמיתית.


זוהי דרך עיקרית בלימוד התורה, כי על ידו משקיעים בתורה עמל ויגיעה להגיע לעומק התורה. וככל שמרבים להקשות קושיות - מגיעים יותר לעמקו של העניין.

זאת אומרת שאפילו חכם וחריף שהבין את העניין מיד בלי מאמץ, הבנתו היא פחות עמוקה מאשר מי שמתייגע. שואל ועונה - מקשה ומשיב.

אף שעיקר הכוונה בפלפול הוא להגיע למסקנה הלכתית שאותה מקיימים כמובן, ישנה דרך בפני עצמה של פלפול בעניין גם אחרי שנפסקה ההלכה, וגם לאחר המסקנה ממשיכים להעמיק בעניין על מנת להגיע להבנה האמיתית, כפי שדרשו חז"ל[1] על הפסוק[2] "יגדיל תורה ויאדיר": "דרוש וקבל שכר"[3].

סדר הלימוד

סדר לימוד התורה הוא, שבתחילה לומדים את העניין כפשוטו ומשיגים אותו, ורק אחר כך מתעמקים בו, כפי שאומרת הגמרא "ליגמר איניש והדר ליסבר"[4], וכך הוא הסדר שקבעה המשנה: "בן עשר למשנה, בן חש עשרה לגמרא"[5].

עם זאת, הונהג בדורות האחרונים לימוד גמרא ובצורה של פלפול גם אצל ילדים קטנים, בסמיכות זמן ללימוד המשנה. הרבי מבאר את סיבת הדבר, עקב המעלה המיוחדת שבפלפול[6], והדבר התגלה בדורות האחרונים כיוון שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה, בה לימוד התורה ופלפול התורה יהיו בשלימות, ובתור טעימה מהגילויים שיתגלו אז בתורה[3].

מעלת הפלפול

על ידי הפלפול מגיעים להבנה עמוקה יותר בלימוד, על ידו ניתן להגיע למסקנה לאמיתתה של התורה, ומתחדשים דינים חדשים. וזוהי הסיבה בגללה הלכה נפסקת כתלמוד בבלי מול התלמוד ירושלמי, כיוון שהירושלמי נכתב בסגנון של הלכות פסוקות, בשונה מהבבלי, שהוא "יותר ארוך ומבואר" - כולל יותר שאלות ודיונים עד להגעה למסקנה[7][3].

במסכת שבת[8] מובא מאמר רבי יוסי בן קיסמא: "טוב תרי מתלת", ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל.

הרבי מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך פלפול, מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים ביישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת. ומעלה זו של בחור עדיפה גם על המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם"[9].

בקבלה

על ידי הפלפול מבררים את הרע מהטוב, על ידי התעסקות ברע שהוא הטעות שבלימוד הגמרא ושוללים אותו וזה נקרא בורר פסולת מתוך אוכל[10].

שורש לימוד זה הוא ממשה רבינו עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול[11].

אמירת פלפול על ידי תלמידי הישיבה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבעת הקנים

הרבי דרש מתלמידי הישיבה לעסוק באמירת וכתיבת פלפולים, וכאשר אחד התלמידים טען לרבי שאין לו חשק בלימוד, השיב לו הרבי שאמירת הפלפול תחדיר בו חשק בלימוד.

בהתאם לכך, החל משנת תשי"ט התקיים סדר מיוחד בהוראת הרבי, בו שבעה תלמידים מצטיינים בנגלה ושבעה תלמידים מצטיינים בלימוד החסידות מוסרים מידי מוצאי שבת בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770 שיעור-פלפול מיוחד.

במענה לשאלת אחד התלמידים כיצד יוכל לומר פלפול, והרי אינו יודע, השיב הרבי: "אומרים שאלה, אומרים תירוץ, מעיינים בספר – ונוצר פלפול!..."[12].

דרך הלימוד של הרבי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דרך הלימוד של הרבי

דרך הלימוד של הרבי מתאפיינת בפלפול בדרכו של הרוגוצ'ובר, שהיא הבאת נקודות שוות במספר רב של מקומות בש"ס, גם כאשר הדמיון ביניהם אינו שוה מיד. זו היא גם דרך הלימוד בישיבות חב"ד.

ראו גם

הערות שוליים

  1. מסכת חולין דף סז, ב.
  2. ישעיה מב, כא.
  3. 3.0 3.1 3.2 ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 356.
  4. מסכת שבת סג, א, ראו ברש"י.
  5. מסכת אבות סוף פרק ה
  6. ראו פיסקה מעלת הפלפול
  7. ספר החינוך בהקדמה לספר.
  8. קנב, א.
  9. שיחות קודש תשמ"א.
  10. ספר התניא - אגרת הקודש פרק כ"ו
  11. ספר הליקוטים להאר"י הק' פרשה חוקת
  12. ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.