הבדלים בין גרסאות בדף "תהלים ק"ל"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
מ |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
*לְמַעַן תִּוָּרֵא. בחסידות{{הערה|שם}} מבואר שהיות ה' סולח, הוא סיבה ל[[יראה]] ולא ל[[אהבה]], ומובא [[משל]] מ[[האדמו"ר הזקן]], לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל. כך היהודי הוא בירידת נשמתו ל[[עולם הזה]] נעשה בעל חוב לקיים תורה ומצוות, ואם ה' סולח לו בימי התשובה, אז הוא מגיע ליראה ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]]. | *לְמַעַן תִּוָּרֵא. בחסידות{{הערה|שם}} מבואר שהיות ה' סולח, הוא סיבה ל[[יראה]] ולא ל[[אהבה]], ומובא [[משל]] מ[[האדמו"ר הזקן]], לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל. כך היהודי הוא בירידת נשמתו ל[[עולם הזה]] נעשה בעל חוב לקיים תורה ומצוות, ואם ה' סולח לו בימי התשובה, אז הוא מגיע ליראה ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]]. | ||
| + | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
| + | [[קטגוריה:תהלים|ע]] | ||
גרסה מ־17:33, 23 בספטמבר 2020
תהילים ק"ל
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' |
|---|
|
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: צ. |
תהלים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר התהלים. והוא תפילה על אריכות הגלות[1], ועל סליחת עבירות.
תוכן עניינים
סווג
מזמור זה, הוא אחד מחמש עשרה מזמורי "שיר המעלות" (ק"כ - קל"ד).
תכנו
במזמור, המשורר מבקש רחמים מה' שיסלח לו, מפני היותו מקווה לה'.
אמירתו
נוהגים לומר מזמור זה, בעשרת ימי תשובה, אחר ברכת ישתבח.
בקבלה[2] מבואר הטעם, שבראש השנה זהו זמן בנין המלכות - שבו ממשיכים את רצון ה' למלוכה בעולמות. ולכן בכל יום מאז, אומרים את תהלים ק"ל - כדי להמשיך ("קראתיך") ספירה אחת מהמלכות כפי שכלולה מעשר, מבחינת "מעמקים" שבו נעלמת.
ביאורי חסידות
- כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. בחסידות[3] מבואר ש"כי עמך הסליחה" דוקא עמך - עם ה', כי מלך בשר ודם לא תמיד יכול לסלוח מפני היותו מוגבל בשרים יועצים וממלכתו; אך ה' אין מי שמונע ממנו לסלוח.
- לְמַעַן תִּוָּרֵא. בחסידות[4] מבואר שהיות ה' סולח, הוא סיבה ליראה ולא לאהבה, ומובא משל מהאדמו"ר הזקן, לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל. כך היהודי הוא בירידת נשמתו לעולם הזה נעשה בעל חוב לקיים תורה ומצוות, ואם ה' סולח לו בימי התשובה, אז הוא מגיע ליראה בראש השנה ויום כיפור.
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ פתיח האדמו"ר הריי"צ למזמור, בתהלים אוהל יוסף יצחק
- ↑ פרי עץ חיים שער תפלת ראש השנה פרק ז'
- ↑ מאמר ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט
- ↑ שם
