תהלים ו'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, עַל-הַשְּׁמִינִית; מִזְמוֹר לְדָוִד.

א: לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, עַל-הַשְּׁמִינִית; מִזְמוֹר לְדָוִד.

ב: ה', אַל-בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי; וְאַל-בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.

ג: חָנֵּנִי ה', כִּי אֻמְלַל-אָנִי: רְפָאֵנִי ה'--כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי.

ד: וְנַפְשִׁי, נִבְהֲלָה מְאֹד; ואת (וְאַתָּה) ה', עַד-מָתָי.

ה: שׁוּבָה ה', חַלְּצָה נַפְשִׁי; הוֹשִׁיעֵנִי, לְמַעַן חַסְדֶּךָ.

ו: כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ; בִּשְׁאוֹל, מִי יוֹדֶה-לָּךְ.

ז: יָגַעְתִּי, בְּאַנְחָתִי--אַשְׂחֶה בְכָל-לַיְלָה, מִטָּתִי; בְּדִמְעָתִי, עַרְשִׂי אַמְסֶה.

ח: עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי; עָתְקָה, בְּכָל-צוֹרְרָי.

ט: סוּרוּ מִמֶּנִּי, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: כִּי-שָׁמַע ה', קוֹל בִּכְיִי.

י: שָׁמַע ה', תְּחִנָּתִי; ה', תְּפִלָּתִי יִקָּח.

יא: יֵבֹשׁוּ, וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד--כָּל-אֹיְבָי; יָשֻׁבוּ, יֵבֹשׁוּ רָגַע.

תהלים ו' הוא המזמור השישי בספר תהלים. מזמור זה מבטא את תפילתו של היחיד.

סוגת המזמור[עריכה]

מזמור ו' מבטא את תפילתו של היחיד. יש הסוברים כי זוהי תחינתו של אדם חולה לה'.

תוכן המזמור[עריכה]

בעל המזמור מבקש בפתיחת המזמור שה' ינהג עמו במידת הרחמים. המשורר טוען בפני ה' כי אם ימות לא יוכל להתפלל, להודות ולספר בשבחו. המשורר מבטא במזמור את סבלו. תיאוריו מפורטים. החלק השני של המזמור מתאר את הסבל הפיזי אותו הוא חש בכל לילה. המשורר לא נותן מידע מהו סבלו ומי הם אויביו. על צרתו ניתן להבין מביטויים המופיעים במזמור.

הסבר רבותינו נשיאנו[עריכה]

אדמו"ר הצמח צדק אומר בספרו יהל אור שממזמור זה נמשך בחינת רפואה על האדם.


מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ