הבדלים בין גרסאות בדף "פרשת האזינו"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רוסיהאוקראינה (שיחה | תרומות) (החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah") תגית: החלפה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של להתראות) תגית: שחזור |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''פרשת האזינו''' היא ה[[פרשה]] העשירית ב[[ספר דברים]] (מפרק ל"ב פסוק א' עד פסוק נ"ב). | |
| + | |||
| + | ==הפרשה בקצרה== | ||
| + | '''הקדמה''': בסיום הפרשה הקודמת [[פרשת וילך]], [[הקדוש ברוך הוא]] אומר ל[[משה]] לכתוב שירה כאות וזכרון לבני ישראל, להזכיר לנו את הבטחות [[הקב"ה]] וכן אזהרותיו על עונשי ה[[גלות]] שיגיעו אלינו באם לא נשמור [[מצוות]]יו. | ||
| + | |||
| + | *'''ראשון''' - שירה המתחילה בכך שה[[שמים]] וה[[ארץ]] נקראים להיות עדים לכך ש[[בני ישראל]] הוזהרו כראוי. | ||
| + | |||
| + | *'''שני''' - שירת האזינו ממשיכה בתיאור בחירתו של [[הקב"ה]] בעם ישראל וכיצד הבדיל אותם מבין האומות. לאחר מכן דאג לנו ה' והוציא אותנו מ[[מצרים]] על כנפי נשרים. | ||
| + | |||
| + | *'''שלישי''' - שירת האזינו ממשיכה בכך ש[[הקב"ה]] לקח את בני ישראל מקום הטוב ביותר, אך בני ישראל זנחו את ה' והלכו לעבוד את האלילים. | ||
| + | |||
| + | *'''רביעי''' - השירה ממשיכה בכך שה' אומר כי בני ישראל חטאו וחמתו בערה בו, ולכן שלח אלינו את העונשים והמכות. | ||
| + | |||
| + | *'''חמישי''' - ה' אומר שאם היינו חכמים היינו רואים את גדלות ה' בכך שאנו שורדים למרות כל הסיכויים. כאשר אנו נופלים, שואל אותנו ה', היכן הם כל האלילים אותם עבדתם? מדוע הם אינם מסייעים לנו? עלינו לראות כי ה' הוא האלוקים היחיד. | ||
| + | |||
| + | *'''שישי''' - ה' מבטיח כי באחרית הימים הוא ינקום את דם עבדיו השפוך. | ||
| + | |||
| + | *'''שביעי''' - אחרי שמשה רבינו סיים את השירה לבני ישראל, הוא מתחנן לבני ישראל להקשיב לדברים ולפעול לפיהם. מאוחר יותר באותו יום בו נאמרה השירה, אמר [[הקב"ה]] למשה לעלות אל הר נבו ולראות משם את ארץ שראל מרחוק. כך גם נאמר לו כי שם הוא יסתלק מן העולם הזה, מבלי להכנס לארץ ישראל, בגלל המאורע במי מריבה, כאשר משה היכה את הסלע. | ||
| + | |||
| + | ==בתורת החסידות== | ||
| + | בספרי רבותינו נשיאינו מובאת [[סגולות|סגולה]] בשם [[המהר"ל מפראג]] שלימוד שירת האזינו בעל פה הינה סגולה ל[[עשירות]]{{הערה|מגיד דבריו ליעקב הוצאת קה"ת, הוספות עמוד 76. ספר השיחות תש"א עמוד 56. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמוד 74. ספר הזכרונות חלק א' פרק כ"ט.}}. | ||
| + | |||
| + | רבותינו נשיאינו הדגישו את מעלת שירת האזינו שכוללת{{הערה|1=סיפורו הידוע של 'רבי אבנר' תלמיד הרמב"ן מנוקד לילדים: '''[https://abc770.org/article_node_5513/ אַבְנֵר עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה]''' {{*}} '''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=181&article=1306 כוחה של תשובה בפרשה]''' {{*}} הסיפור מעובד לדרשה: [https://mbakodesh.org.il/wp-content/uploads/2020/09/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%A8-%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9F.pdf אשריך רבי אבנר].}} את כל התורה{{הערה|1=ראו בשיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ב. ([http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11783&CategoryID=1994 עיבוד משיחת הרבי, במדור 'שולחן שבת' בגליון שיחת השבוע]).}}. | ||
| + | |||
| + | אצל חסידים השתדלו ללמוד שירה זו בעל פה ולחזור ולומר אותה מזמן לזמן. ביטוי למרכזיות של פרשה זו ניתן לראות בעובדה שממנה נלמד החיוב על כתיבת ספר תורה, שזו גם ה[[מצוות עשה]] שחותמת את [[תרי"ג מצוות]]{{הערה|משיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ט, התוועדויות חלק א' עמוד 84. לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 237. וראו גם רמזים וביאורים בסגולות ובמעלות פרשה זו, בהערה מאת הרב [[אליהו אריה פרידמן]], בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ז' (כ"א) שבת תשנ"ג עמוד לד.}}. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצונים== | ||
| + | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=181 רעיונות לפרשת האזינו] - {{חב"ד בישראל}} | ||
| + | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=181&article=1321 טקסט פרשת האזינו עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | ||
| + | *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1313 פרשת האזינו בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{פרשות השבוע}} | ||
| + | [[קטגוריה:פרשות השבוע|ה10]] | ||
| + | [[קטגוריה:חומש דברים|א10]] | ||
גרסה מ־11:38, 21 באוקטובר 2022
פרשת האזינו היא הפרשה העשירית בספר דברים (מפרק ל"ב פסוק א' עד פסוק נ"ב).
תוכן עניינים
הפרשה בקצרה
הקדמה: בסיום הפרשה הקודמת פרשת וילך, הקדוש ברוך הוא אומר למשה לכתוב שירה כאות וזכרון לבני ישראל, להזכיר לנו את הבטחות הקב"ה וכן אזהרותיו על עונשי הגלות שיגיעו אלינו באם לא נשמור מצוותיו.
- שני - שירת האזינו ממשיכה בתיאור בחירתו של הקב"ה בעם ישראל וכיצד הבדיל אותם מבין האומות. לאחר מכן דאג לנו ה' והוציא אותנו ממצרים על כנפי נשרים.
- שלישי - שירת האזינו ממשיכה בכך שהקב"ה לקח את בני ישראל מקום הטוב ביותר, אך בני ישראל זנחו את ה' והלכו לעבוד את האלילים.
- רביעי - השירה ממשיכה בכך שה' אומר כי בני ישראל חטאו וחמתו בערה בו, ולכן שלח אלינו את העונשים והמכות.
- חמישי - ה' אומר שאם היינו חכמים היינו רואים את גדלות ה' בכך שאנו שורדים למרות כל הסיכויים. כאשר אנו נופלים, שואל אותנו ה', היכן הם כל האלילים אותם עבדתם? מדוע הם אינם מסייעים לנו? עלינו לראות כי ה' הוא האלוקים היחיד.
- שישי - ה' מבטיח כי באחרית הימים הוא ינקום את דם עבדיו השפוך.
- שביעי - אחרי שמשה רבינו סיים את השירה לבני ישראל, הוא מתחנן לבני ישראל להקשיב לדברים ולפעול לפיהם. מאוחר יותר באותו יום בו נאמרה השירה, אמר הקב"ה למשה לעלות אל הר נבו ולראות משם את ארץ שראל מרחוק. כך גם נאמר לו כי שם הוא יסתלק מן העולם הזה, מבלי להכנס לארץ ישראל, בגלל המאורע במי מריבה, כאשר משה היכה את הסלע.
בתורת החסידות
בספרי רבותינו נשיאינו מובאת סגולה בשם המהר"ל מפראג שלימוד שירת האזינו בעל פה הינה סגולה לעשירות[1].
רבותינו נשיאינו הדגישו את מעלת שירת האזינו שכוללת[2] את כל התורה[3].
אצל חסידים השתדלו ללמוד שירה זו בעל פה ולחזור ולומר אותה מזמן לזמן. ביטוי למרכזיות של פרשה זו ניתן לראות בעובדה שממנה נלמד החיוב על כתיבת ספר תורה, שזו גם המצוות עשה שחותמת את תרי"ג מצוות[4].
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ מגיד דבריו ליעקב הוצאת קה"ת, הוספות עמוד 76. ספר השיחות תש"א עמוד 56. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמוד 74. ספר הזכרונות חלק א' פרק כ"ט.
- ↑ סיפורו הידוע של 'רבי אבנר' תלמיד הרמב"ן מנוקד לילדים: אַבְנֵר עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה • כוחה של תשובה בפרשה • הסיפור מעובד לדרשה: אשריך רבי אבנר.
- ↑ ראו בשיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ב. (עיבוד משיחת הרבי, במדור 'שולחן שבת' בגליון שיחת השבוע).
- ↑ משיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ט, התוועדויות חלק א' עמוד 84. לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 237. וראו גם רמזים וביאורים בסגולות ובמעלות פרשה זו, בהערה מאת הרב אליהו אריה פרידמן, בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ז' (כ"א) שבת תשנ"ג עמוד לד.
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
