הבדלים בין גרסאות בדף "בריש הורמנותא דמלכא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
מ
שורה 5: שורה 5:
  
 
==ביאורים בחסידות==
 
==ביאורים בחסידות==
בחסידות מבואר כי "[[ריש הורמנותא דמלכא]]" הוא ה[[רצון העליון]], שהוא הרצון הכללי של הקב"ה לענין ה[[מלוכה]], להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]. עניין "גליף גליפו" הוא התהוות של ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] שהוא פנימיות [[כתר העליון]] והחיצוניות שלו. והענין של "גליף גליפו" הוא להיותם בבחינת [[אותיות החקיקה]] לעומת [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] שהם בבחינת [[אותיות הכתיבה]]. וענין [[בוצינא דקרדוניתא]] הוא [[קו המידה]], שהוא [[גבורה דעתיק]] הנמשך ל[[מוחא סתימאה]], והוא הקו המודד את כל הספירות של [[עולם האצילות]].
+
בחסידות מבואר כי "[[ריש הורמנותא דמלכא]]" הוא ה[[רצון העליון]], שהוא הרצון הכללי של הקב"ה לענין ה[[מלוכה]], להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]. עניין "גליף גליפו" הוא התהוות של ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] שהוא פנימיות [[כתר עליון]] והחיצוניות שלו. והענין של "גליף גליפו" הוא להיותם בבחינת [[אותיות החקיקה]] לעומת [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] שהם בבחינת [[אותיות הכתיבה]]. וענין [[בוצינא דקרדוניתא]] הוא [[קו המידה]], שהוא [[גבורה דעתיק]] הנמשך ל[[מוחא סתימאה]], והוא הקו המודד את כל הספירות של [[עולם האצילות]].
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

גרסה מ־00:20, 16 בנובמבר 2009

בריש הורמנותא דמלכא הוא המאמר הראשון בזוהר אשר מובא פעמים רבות בחסידות. מאמר זה מבאר את ראשית סדר ההשתלשלות, שהוא מן הרצון העליון ועד מאמר הראשון מעשרה מאמרות, מאמר "בראשית".

לשון המאמר

בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עלאה בוצינא דקרדינותא ונפיק גו סתים דסתימו מרישא (נ"א מרזא) דאי"ן סו"ף קוטרא (פי' עשן) בגולמא נעיץ בעזקא לא חוור ולא אוכם ולא סומק ולא ירוק ולא גוון כלל כד (נ"א הדר) מדיד משיחא עביד גוונין לאנהרא לגו, בגו בוצינא נפיק (נ"א ונפיק) חד נביעו דמניה אצטבעו גוונין לתתא, סתים גו סתימין דרזא דאין סו"ף בקע ולא בקע אוירא דיליה לא אתיידע כלל עד דמגו דחיקו דבקיעותיה נהיר נקודה חדא סתימא עלאה בתר ההיא נקודה לא אתיידע כלל ובגין כך אקרי ראשית מאמר קדמאה דכלא:

ביאורים בחסידות

בחסידות מבואר כי "ריש הורמנותא דמלכא" הוא הרצון העליון, שהוא הרצון הכללי של הקב"ה לענין המלוכה, להיות לו יתברך דירה בתחתונים. עניין "גליף גליפו" הוא התהוות של הפרצופים עתיק יומין ואריך אנפין שהוא פנימיות כתר עליון והחיצוניות שלו. והענין של "גליף גליפו" הוא להיותם בבחינת אותיות החקיקה לעומת עשר ספירות של עולם האצילות שהם בבחינת אותיות הכתיבה. וענין בוצינא דקרדוניתא הוא קו המידה, שהוא גבורה דעתיק הנמשך למוחא סתימאה, והוא הקו המודד את כל הספירות של עולם האצילות.

ראו גם