הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:שלום/מלאכת חורש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ב"ה " ב־" ברוך הוא ")
מ (החלפת טקסט – "אין סוף ברוך הוא" ב־"אין סוף ברוך הוא")
שורה 4: שורה 4:
 
אסור לאדם לעשות צרכיו בשבת בשדה שמא יטול אבן מהשדה לקנח בו ואחר כך ישליכנו למקום הגומא ויעבור משום חורש שהיא עבודת הקרקע והטבתה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh2/1/312/14&search=%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94 סימן שיב]}}.
 
אסור לאדם לעשות צרכיו בשבת בשדה שמא יטול אבן מהשדה לקנח בו ואחר כך ישליכנו למקום הגומא ויעבור משום חורש שהיא עבודת הקרקע והטבתה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh2/1/312/14&search=%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94 סימן שיב]}}.
 
==בחסידות==
 
==בחסידות==
כמו שבזריעת הגרעין בארץ הגשמי צריך מתחלה לחרוש את הארץ היטב בכדי לרפות את הארץ, כי "חרישה מרפי ארעא", ובאם לאו יאבד הגרעין בארץ לגמרי, כמו כן קודם הזריעה של נשמות ישראל בבחינת ועשה טוב בקיום כל המצות מעשיות צריך להיות מקודם לכן בחינת סור מרע שהוא בחינת חרישה ל[[נפש הבהמית]], להפך את כל ה[[מדות רעות]], ולבטל את כל ה[[רצון|רצונות]] אשר לא לה' המה, ולא יהיה לו רצון אחר כלל - כי אם לה' בלבד להיות לב נשבר ונדכה. ואז יכולים להמשיך אחר כך בבחינת ועשה טוב גילוי אור אין סוף ברוך הוא למטה שהוא בחינת צמיחה בתוספת וריבוי שנעשה על ידי בחינת הזריעה של [[נשמות ישראל]] במצות מעשיות שעושים למטה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/38d&search=%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94 ליקוטי תורה שירי השירים לח ד]}}.
+
כמו שבזריעת הגרעין בארץ הגשמי צריך מתחלה לחרוש את הארץ היטב בכדי לרפות את הארץ, כי "חרישה מרפי ארעא", ובאם לאו יאבד הגרעין בארץ לגמרי, כמו כן קודם הזריעה של נשמות ישראל בבחינת ועשה טוב בקיום כל המצות מעשיות צריך להיות מקודם לכן בחינת סור מרע שהוא בחינת חרישה ל[[נפש הבהמית]], להפך את כל ה[[מדות רעות]], ולבטל את כל ה[[רצון|רצונות]] אשר לא לה' המה, ולא יהיה לו רצון אחר כלל - כי אם לה' בלבד להיות לב נשבר ונדכה. ואז יכולים להמשיך אחר כך בבחינת ועשה טוב גילוי אור [[אין סוף ברוך הוא]] למטה שהוא בחינת צמיחה בתוספת וריבוי שנעשה על ידי בחינת הזריעה של [[נשמות ישראל]] במצות מעשיות שעושים למטה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/38d&search=%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94 ליקוטי תורה שירי השירים לח ד]}}.
  
 
עבודת ה[[ביטוש]] הקודמת לעבודת התשובה היא עבודת זיכוך הנפש הבהמית וביטושה עד שיתגלה בה האור האלוקי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/572/1/8&search=%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94 מאמרי אדמו"ר הזקן תקעב, ח]}}.
 
עבודת ה[[ביטוש]] הקודמת לעבודת התשובה היא עבודת זיכוך הנפש הבהמית וביטושה עד שיתגלה בה האור האלוקי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/572/1/8&search=%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94 מאמרי אדמו"ר הזקן תקעב, ח]}}.

גרסה מ־06:43, 29 בספטמבר 2016

חסידים בכפר חב"ד חורשים קרקע בעבודה חקלאית בכפר (תש"ט)

מלאכת חורש היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הכנת השדה לקראת הזריעה.

בהלכה

אסור לאדם לעשות צרכיו בשבת בשדה שמא יטול אבן מהשדה לקנח בו ואחר כך ישליכנו למקום הגומא ויעבור משום חורש שהיא עבודת הקרקע והטבתה[1].

בחסידות

כמו שבזריעת הגרעין בארץ הגשמי צריך מתחלה לחרוש את הארץ היטב בכדי לרפות את הארץ, כי "חרישה מרפי ארעא", ובאם לאו יאבד הגרעין בארץ לגמרי, כמו כן קודם הזריעה של נשמות ישראל בבחינת ועשה טוב בקיום כל המצות מעשיות צריך להיות מקודם לכן בחינת סור מרע שהוא בחינת חרישה לנפש הבהמית, להפך את כל המדות רעות, ולבטל את כל הרצונות אשר לא לה' המה, ולא יהיה לו רצון אחר כלל - כי אם לה' בלבד להיות לב נשבר ונדכה. ואז יכולים להמשיך אחר כך בבחינת ועשה טוב גילוי אור אין סוף ברוך הוא למטה שהוא בחינת צמיחה בתוספת וריבוי שנעשה על ידי בחינת הזריעה של נשמות ישראל במצות מעשיות שעושים למטה[2].

עבודת הביטוש הקודמת לעבודת התשובה היא עבודת זיכוך הנפש הבהמית וביטושה עד שיתגלה בה האור האלוקי[3].


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==