הבדלים בין גרסאות בדף "חיים שניאור זלמן מרוזוב"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | |||
| − | + | הרב מרוזוב נולד בעיר לנינגרד (פטרבורג() ביום [[י"ח כסלו]] [[תרצ"ב]] לאביו ר' [[דוד לייב מרוזוב|דוד לייב]] בנו בכורו של החסיד הנודע ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] ולאמו מרת צייטא. | |
| − | + | כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ברחה משפחתו לסיביר, שם לקחו את אביו לחזית, ואימו גידלה לבדה את כל הילדים במשך כמה שנים. | |
| − | + | לאחר מכן ברחה משפחתו ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים]] עד [[י"ט בכסלו]] [[תש"ז]], אז ברח מ[[רוסיה]] יחד עם אביו. | |
| − | לאור הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א (שבת פרשת [[שמות]] [[תשל"ז]]) מונה ל[[משפיע]] הקהילה יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ור' [[משה אליהו גרליצקי]]. | + | בין השנים [[תש"ז]] - [[תשי"ב]] למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת תומכי תמימים בברינואה]]. |
| + | |||
| + | בשנת [[תשי"ב]] עבר לגור עם משפחתו ל[[מונטריאול]], ולמד ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים במקום]] וב[[כ"ז באלול]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לשהות במחיצתו ב[[ראש השנה]]. | ||
| + | |||
| + | ב[[תשי"ז]] התחתן עם זוגתו מרת חנה חיה לבית יוניק {{הערה|בת ר' נפתלי וגולדא איטא יוניק צאצאים של רבי לוי יצחק מברדידשוב, ר' פנחס מקוריץ, ומנחם נחום מצ'רנוביל}} והתיישב ב[[מונטריאול]], ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר. | ||
| + | |||
| + | לאור הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א (שבת פרשת [[שמות]] [[תשל"ז]]) מונה ל[[משפיע]] הקהילה יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ור' [[משה אליהו גרליצקי]], אולם ר' זלמן לא שש על כך בלשון המעטה, ולא יכל לסבול כשקראו לו משפיע. | ||
ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ט' בניסן]] [[תשס"ג]] נפטר. | ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ט' בניסן]] [[תשס"ג]] נפטר. | ||
| שורה 18: | שורה 23: | ||
למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות, ורבים היו נוהרים אליהם בשל סגנונו היחודי. בהתוועדויותיו היה מדבר שעות רצופות, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת [[לחיים]]. אם כי לפעמים הרגיש צורך לנגן, ואז היו מנגנים אפי' כמה שעות רצופות, שכן לדבריו הניגונים אינם הפסקה בין הדברים, כי אם עניין פנימי עמוק. | למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות, ורבים היו נוהרים אליהם בשל סגנונו היחודי. בהתוועדויותיו היה מדבר שעות רצופות, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת [[לחיים]]. אם כי לפעמים הרגיש צורך לנגן, ואז היו מנגנים אפי' כמה שעות רצופות, שכן לדבריו הניגונים אינם הפסקה בין הדברים, כי אם עניין פנימי עמוק. | ||
| − | ב[[התוועדות| התוועדויותיו]] היה מעורר רבות על [[ביאת המשיח]], שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת ה[[רבי]] לחיות עם [[משיח]] - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד. | + | ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] היה מעורר רבות על [[ביאת המשיח]], שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת ה[[רבי]] לחיות עם [[משיח]] - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד. |
===משפחתו=== | ===משפחתו=== | ||
גרסה מ־18:42, 7 באוגוסט 2016
הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב (תרצ"ב-תשס"ג) היה משפיע קהילת חב"ד במונטריאול
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרב מרוזוב נולד בעיר לנינגרד (פטרבורג() ביום י"ח כסלו תרצ"ב לאביו ר' דוד לייב בנו בכורו של החסיד הנודע ר' אלחנן דב מרוזוב ולאמו מרת צייטא.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, ברחה משפחתו לסיביר, שם לקחו את אביו לחזית, ואימו גידלה לבדה את כל הילדים במשך כמה שנים.
לאחר מכן ברחה משפחתו לסמרקנד שם למד בישיבת תומכי תמימים עד י"ט בכסלו תש"ז, אז ברח מרוסיה יחד עם אביו.
בין השנים תש"ז - תשי"ב למד אצל ר' ניסן נמנוב בישיבת תומכי תמימים בברינואה.
בשנת תשי"ב עבר לגור עם משפחתו למונטריאול, ולמד בישיבת תומכי תמימים במקום ובכ"ז באלול תשי"ג נסע לראשונה לרבי לשהות במחיצתו בראש השנה.
בתשי"ז התחתן עם זוגתו מרת חנה חיה לבית יוניק [1] והתיישב במונטריאול, ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר.
לאור הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א (שבת פרשת שמות תשל"ז) מונה למשפיע הקהילה יחד עם ר' יהושע העשיל צייטלין ור' משה אליהו גרליצקי, אולם ר' זלמן לא שש על כך בלשון המעטה, ולא יכל לסבול כשקראו לו משפיע.
בחודש אדר תשנ"ה קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שבט' בניסן תשס"ג נפטר.
התוועדויותיו
למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות, ורבים היו נוהרים אליהם בשל סגנונו היחודי. בהתוועדויותיו היה מדבר שעות רצופות, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת לחיים. אם כי לפעמים הרגיש צורך לנגן, ואז היו מנגנים אפי' כמה שעות רצופות, שכן לדבריו הניגונים אינם הפסקה בין הדברים, כי אם עניין פנימי עמוק.
בהתוועדויותיו היה מעורר רבות על ביאת המשיח, שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת הרבי לחיות עם משיח - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד.
משפחתו
- גיסו ר' בערל יוניק משב"ק בבית הרבנית חנה.
- מרת דבורה וולוסוב.
- מרת רבקה בוימגרטן, קראון הייטס.
- מרת נחמה פרלשטיין אשת ר' נפתלי פרלשטיין בן אליעזר פרלשטיין מנהל המוסד ח"י סנטר מונטריאול.
- מרת מלי ערנטרוי.
- ר' יוסף מרוזוב.
- ר' מענדל מרוזוב.
לקריאה נוספת
- התוועדויותיו כפי שהתפרסמו בגיליונות התמים ובשבועון בית משיח.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
