הבדלים בין גרסאות בדף "יהושע צייטלין (שקלוב)"
מ |
(הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
| − | ר' '''יהושע צייטלין''', מגאוני [[שקלוב]] ה[[מתנגדים]]. [[אדמו"ר הזקן]] | + | ר' '''יהושע צייטלין''' (או צייטלס, צייטליש), מגאוני [[שקלוב]] ה[[מתנגדים]], שדלן ציבורי ומתומכי ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הזקן]] ביקר בביתו לפי תנאו של [[נטע נטקין]] תמורת סיועו בשחרור אדמו"ר הזקן מ[[אדמו"ר הזקן#מאסריו|המאסר השני]]. |
| − | חתנו, [[אברהם פרץ]], המיר את דתו | + | חתנו, [[אברהם פרץ]], המיר את דתו כפי שחזה אדמו"ר הזקן. |
| + | |||
| + | == תולדות חייו == | ||
| + | ר' יהושע נולד בשנת [[תק"ב]] או [[תק"ג]] ב[[שקלוב]] ([[מחוז מוהילב]]), היום ב[[בלארוס]]. בצעירותו למד אצל בעל ה"שאגת אריה". | ||
| + | |||
| + | שלח ידיו במסחר, והתעשר. היה בעל קשרים עם צמרת המלוכה, וסיפק את צורכי הצבא הרוסי. בשנת [[תקנ"ב]] בנה אחוזה גדולה בעיירה אוסטיה. באחוזה פתח בית מדרש עם ספרייה גדולה, וסיפק את צרכיהם של תלמידי חכמים [[משכילים]]. | ||
| + | |||
| + | == ביקור אדמו"ר הזקן בביתו == | ||
| + | כשיצא [[אדמו"ר הזקן]] מ[[המאסר הראשון|ממאסרו הראשון]] נלקח בטעות לביתו של [[נטע נטקין]], מגדולי המתנגדים שהיה לו חלק במאסר, במקום לביתו של ה[[חסיד]] ר' [[מרדכי מליעפלי]]. | ||
| + | |||
| + | בביתו של המתנגד גידף אותו נטע והרצה קושיות על דרך ה[[חסידות]]. כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו לאחר שחילצוהו החסידים משם התבונן בדמותו האצילית, ושינה את יחסו כלפיו לטובה, עד כדי שסייע לשחרור אדמו"ר הזקן מ[[אדמו"ר הזקן#מאסריו|מאסרו השני]]. | ||
| + | |||
| + | את הסיוע התנה בתנאי שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ביניהם ר' יהושע צייטלין. | ||
| + | |||
| + | ר' יהושע רצה לתהות על קנקנו של אדמו"ר הזקן, לראות אם אכן הרבי [[צדיק]] או לא, וקרא למשרת הגוי שגידל [[זקן]] ודיבר [[יידיש]], וציווה עליו להביא [[יין]]{{הערה|יין שגוי נוגע בו נקרא "יין נסך" ואסור לשתיה. ר' יהושע רצה לבדוק האם אדמו"ר הזקן יכשל בשתיית יין נסך, שכן כתוב ש"צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם", גם לא בשוגג. | ||
| + | }}. | ||
| + | |||
| + | כשהגיש המשרת הגוי את היין, מזג אדמו"ר הזקן לכוסו ובירך: "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|ברכה אותה מברכים על מיני משקים, חוץ מן היין - עליו מברכים "בורא פרי הגפן".}}. ר' יהושע תמה מאוד על הברכה ושאל: "הרי זה יין". השיב לו אדמו"ר הזקן, "יש לך טעות, זה מעד" (משקה אלכוהול). | ||
| + | |||
| + | אדמו"ר הזקן החל לדבר על דרך ה[[חסידות]] בשיטת [[הבעל שם טוב]], ש[[תורה]] בלי [[יראה]] שמגיעה על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכיה, היא בבחינת בלי '[[גדפין]]' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים){{הערה|מובא ב[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק מ'|פרק מ']]}}. השיב לו ר' יהושע: "הנה אני לומד בלי זה", ואז השיב לו אדמו"ר הזקן: "אם כך, יהיה לך חתן שישתמד". | ||
| + | |||
| + | === השתמדותו של חתנו === | ||
| + | חתנו, [[אברהם פרץ]], נסע בעצת ידידו, [[נטע נוטקין]] ל[[פטרבורג]] על מנת לשלוח יד במסחר. אברהם נסע בהשאירו את אשתו וילדיו אצל חותנו, ר' יהושע, וכעבור מספר שנים כשכבר הפך לעשיר גדול חזר לקחת את אשתו וילדיו. חותנו הרגיש שמצבו הרוחני לא טוב, למרות שלא שינה את מראהו החיצוני, ואסר על אשתו להצטרף אליו. הוא לקח את שתי הילדים, בן ובת, ונסע לפטרבורג, שם השתמדו כעבור זמן, בשנת [[תקס"ט]] או [[תק"ע]]. | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־16:31, 2 ביוני 2013
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ר' יהושע צייטלין (או צייטלס, צייטליש), מגאוני שקלוב המתנגדים, שדלן ציבורי ומתומכי המשכילים. אדמו"ר הזקן ביקר בביתו לפי תנאו של נטע נטקין תמורת סיועו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני.
חתנו, אברהם פרץ, המיר את דתו כפי שחזה אדמו"ר הזקן.
תולדות חייו
ר' יהושע נולד בשנת תק"ב או תק"ג בשקלוב (מחוז מוהילב), היום בבלארוס. בצעירותו למד אצל בעל ה"שאגת אריה".
שלח ידיו במסחר, והתעשר. היה בעל קשרים עם צמרת המלוכה, וסיפק את צורכי הצבא הרוסי. בשנת תקנ"ב בנה אחוזה גדולה בעיירה אוסטיה. באחוזה פתח בית מדרש עם ספרייה גדולה, וסיפק את צרכיהם של תלמידי חכמים משכילים.
ביקור אדמו"ר הזקן בביתו
כשיצא אדמו"ר הזקן מממאסרו הראשון נלקח בטעות לביתו של נטע נטקין, מגדולי המתנגדים שהיה לו חלק במאסר, במקום לביתו של החסיד ר' מרדכי מליעפלי.
בביתו של המתנגד גידף אותו נטע והרצה קושיות על דרך החסידות. כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו לאחר שחילצוהו החסידים משם התבונן בדמותו האצילית, ושינה את יחסו כלפיו לטובה, עד כדי שסייע לשחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו השני.
את הסיוע התנה בתנאי שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ביניהם ר' יהושע צייטלין.
ר' יהושע רצה לתהות על קנקנו של אדמו"ר הזקן, לראות אם אכן הרבי צדיק או לא, וקרא למשרת הגוי שגידל זקן ודיבר יידיש, וציווה עליו להביא יין[1].
כשהגיש המשרת הגוי את היין, מזג אדמו"ר הזקן לכוסו ובירך: "שהכול נהיה בדברו"[2]. ר' יהושע תמה מאוד על הברכה ושאל: "הרי זה יין". השיב לו אדמו"ר הזקן, "יש לך טעות, זה מעד" (משקה אלכוהול).
אדמו"ר הזקן החל לדבר על דרך החסידות בשיטת הבעל שם טוב, שתורה בלי יראה שמגיעה על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכיה, היא בבחינת בלי 'גדפין' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים)[3]. השיב לו ר' יהושע: "הנה אני לומד בלי זה", ואז השיב לו אדמו"ר הזקן: "אם כך, יהיה לך חתן שישתמד".
השתמדותו של חתנו
חתנו, אברהם פרץ, נסע בעצת ידידו, נטע נוטקין לפטרבורג על מנת לשלוח יד במסחר. אברהם נסע בהשאירו את אשתו וילדיו אצל חותנו, ר' יהושע, וכעבור מספר שנים כשכבר הפך לעשיר גדול חזר לקחת את אשתו וילדיו. חותנו הרגיש שמצבו הרוחני לא טוב, למרות שלא שינה את מראהו החיצוני, ואסר על אשתו להצטרף אליו. הוא לקח את שתי הילדים, בן ובת, ונסע לפטרבורג, שם השתמדו כעבור זמן, בשנת תקס"ט או תק"ע.
