הבדלים בין גרסאות בדף "נפש בהמית"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(61 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''נפש הבהמית''' הינו כינוי לנפש שמצד הקליפה שביהודי - שבלשון חז"ל נקרא [[יצר הרע]].
+
{{לעריכה|כל הערך=כן|סיבה=צריך לעשות סדר בערך. לשון, חסר מקורות, חסר מידע..}}
 +
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 +
'''נפש הבהמית''' היא אחת משתי הנפשות שבישראל, ובאה מצד ה[[קליפה]] וה'סטרא אחרא' (הצד האחר - שאינו בטל הקדושה){{הערה|שם=תניא|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק א'}}. [[נפש]] זו מלובשת ב[[דם]] ה[[אדם]] ומחיה את ה[[גוף]]{{הערה|שם=תניאא}}. בישראל, הנפש הבהמית מגיעה מקליפה הנקראת [[קליפת נוגה]] שמסוד עץ הדעת טוב ורע. לפיכך היא מכילה בישראל גם טוב וגם רע. עבור אומות העולם, נפש זו מגיעה "משאר קליפות טמאות" שאין בהן טוב כלל.{{ש}}
 +
בספר [[עץ חיים]] מובא{{הערה|עֵץ חַיִּים שַׁעַר נ פֶּרֶק ב}} כי הנפש הבהמית בנויה מארבעה חלקים הנקראים ארבעה יסודות, אשר מעורבים טוב ומרע. בספר התניא{{הערה|שם=תניא}} כותב שמסיבה זו מנפש הבהמית באות הן "מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּטֶבַע כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם" כמו רחמנות וגמילות חסדים, והן המידות הרעות: כעס וגאוה מיסוד האש, תאוות התענוגים מיסוד המים, הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח ועצלות ועצבות מיסוד העפר{{הערה|שם=תניא}}. בהמשך התניא{{הערה|שם=תניאו|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק ו'}} מבואר כי נפש זו כלולה מעשר בחינות, כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא (כתרים של טומאה - (הלשון 'כתרים' מורה על כוח מקיף למעלה מהראש והשכל ובחינותיה של נפש הבהמית נקראות כך מפני שהתוקף המחיה ומנחה אותן הוא הרצון שלמעלה מהשכל)), המחולקות לשכל המוליד - מקור המידות הבנוי משלושת הכתרים -חכמה בינה ודעת, ול[[מדות]] הבנויות משבעה כתרים המקבילים לשבעת הספירות הבונות את המידות.{{ש}}
 +
אדמו"ר [[הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]]{{הערה|דרך מצוותיך, תחילת מצוות פריה ורבייה}} מבאר כי בנפש זו קיימת גם "שכליות להשכיל כל מיני חכמה שבעולם", כמו גם ששורש הנפש הבהמית הוא מ"פני אדם" שב"פני שור" המופיעים במרכבת יחזקאל.
  
נפש זו מלובשת בדם האדם ומחיה את הגוף. מנפש זו מגיעים כל המידות הרעות מארבע יסודות רעים שבה.
+
בנוסף, יש בנפש את כוח ה[[רצון]] שלמעלה מה[[מוחין]] שמקבילו בסדר ההשתלשלות הוא [[אריך אנפין]] ובנפש האלוקית הינו מקביל לדרגת [[חיה (חלק הנפש)|'חיה']]. בד"פ כשמדברים על 'נפש הבהמית' ולא על ה'יצר הרע' מתכוונים לכוח השכל של קליפת הנוגה שלכן נקראת 'נפש' ולא 'יצר', מאחר שהלשון 'יצר' מורה על חומר וצורת הרצון איך ומה הוא שהליך זה קורה במידות, ואילו הל' 'נפש' מורה ע"כ שהרצון נמצא בשכל - מופשט עדיין ולא מצויר<ref>וזאת התרומה עת"ר.</ref>.
  
המיוחד בנפש זו שמעורב בה גם טוב, כיון שנפש זו אצל יהודי היא מסוד עץ הדעת, שמעורב שם ה[[טוב]] עם הרע.
+
עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי היא לגבור על רצונותיה של [[נפש]] זו. עבודה נעלית מזו היא - להשתמש בכוחותיה לטוב, עד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה על ידי ה[[צדיק]]ים{{מקור}}.
  
לנפש זו 10 כוחות כנגד [[עשר ספירות]], במקביל וכנגד 10 כוחות של [[הנפש האלוקית]].
+
== כוחותיה ==
  
עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי, לגבור על רצונותיה של נפש זו ועוד למעלה מזה, להשתמש בכוחותיה לטוב. ועד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה ע"י ה[[צדיק]]ים.
+
* [[רצון]] - רצון הנפש הבהמית הוא הדומיננטי מבין כוחותיה, ואיתה היא נוטה לעבוד לעיתים קרובות, זו הסיבה שקשה להסביר לנפש הבהמית דבר שכל הנוגד את רצונותיה, כנראה בחוש, שאדם יכול להבין בשכלו אשר דבר מסוים מזיק לו גופנית ונפשית ואעפ"כ הוא יכנע לתאוותיו, וזאת מאחר שמנחה נפש הבהמית הוא הרצון הגבוה (וחזק) מהמוחין<ref>ועשית ציץ עת"ר</ref>.
  
עם הנפש קיימות [[נפש אלוקית]] ו[[נפש טבעית]] - שכלית.
+
* [[מוחין]] - המוחין של נפש הבהמית לא מתפקד כשלעצמו ותפקידו מסתכם יותר בשירות של המידות ורצונותיהם.
  
 +
* [[מידות]] - על הנפש הבהמית כתוב ש'עיקרה מידות' מאחר שהיא איננה נוהגת לעבוד כלל עם המוחין, בכ"מ מבואר שאין הבדל רב בין הרצון שלה למידותיה אך המידות שלה זהו הרצון בתוספת הסברים שכליים המאשררים אותו.
  
== יסודותיה: היסודות ==
+
==יסודותיה ==
  
התניא בפרק ראשון מספר שבנפש הבהמית יש 4 יסודות.
+
ה[[תניא]] [[תניא - פרק א'|בפרק הראשון]] מספר שב[[נפש הבהמית]] יש ארבעה יסודות. והיא השורש לכל המידות הרעות.
  
* אש
+
המידות הרעות נמשכות מהיסודות:
* מים
 
* רוח
 
* עפר
 
  
וכידוע שהיא כנוייה 'יצר הרע' והיא השורש לכל המידות הרעות, והמידות הרעות נמשכות מהיסודות.
+
*'''[[ארבע יסודות#ארבעת היסודות שבאדם|יסוד האש]]''' - [[כעס]] ו[[גאווה]] - מסביר התניא שכמו שאש רוצה להגיע למעלה כל הזמן ככה הכעס נובע מזה שהאדם מרגיש שפגעו בכבודו וכדומה ופשוט רוצה להגיע למעלה כמו אש. וה[[גאווה]] מובן מאליו.
פירוט בהמשך.
 
  
== יסודותיה: משיכת היסודות ==
+
*'''[[יסוד המים]]''' - תאוות ותענוגים - בגלל שרוב התענוגים גדלים וניזוים ממים.
  
'''אש: כעס וגאווה''' מסבירה התניא שכמו שאש היא רוצה להגיע למעלה כל הזמן (ל' התניא: "שניגבה למעלה") כמו כעס שנובע שמתי שהאדם כועס הוא מרגיש שפגעו בכבודו הגבוהה והרם והנישא וכו' ופשוט רוצה להגיע למעלה כמו אש. והגאווה מובנת מאליו.
+
*'''[[יסוד הרוח]]''' - הוללות, ו[[ליצנות]] והתפארות ו[[דברים בטלים]] - מהסיבה שרוח זה דבר חולף ולא ממשי. אי אפשר לתפוס אותה כמו שאפשר [[מים]] או כל חומר.
  
'''מים: תאוות ותענוגים''' בגלל שרוב התענוגים הם באמצעות או נמשכים וכדו' ממים.
+
*'''[[יסוד העפר]]''' - עצלות ועצבות - העפר, תכונתו כבדות ושקעון באדמה.
  
'''רוח: הוללות, וליצנות והתפארות ודברים בטלים''' מהסיבה שרוח פשוט חולפת ולא ממשית, אי אפשר לתפוס אותה כמו שאפשר מים או כל חומר.
+
==מרכיביה ==
 +
[[אדמו"ר הזקן]] מציין שגם המידות הטובות שאצל יהודי; רחמנות וגמילות חסדים, באות מהנפש הבהמית. כי אצל עם ישראל ה[[נפש הבהמית]] מקורה מ[[קליפת נוגה]] שיש בה גם כן טוב והיא מסוד [[עץ הדעת]] וטוב ורע{{הערה|[[ספר התניא]], סוף [[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']]}}. אך שורש נפשם של הגויים אינה מקליפת נוגה, אלא מ[[שלוש קליפות הטמאות]].
  
'''עפר: עצלות ועצבות''' בגלל שהעפר, יש לו תכונה לרדת ולהיות כבד ושקוע ברצפה וכו'.
+
==כינויים==
 +
'''משכא דחויא''' הינה כינוי ב[[תורת הקבלה]]. שפירושו "עור הנחש" שגוף האדם הוא מה[[נפש הבהמית]] שנמשל לנחש ששניהם לא טובים, רק שעל ידי מעשים טובים ניתן לעשות מה[[גוף]] דבר טוב כמו [[עור]] הנחש שניתן לעשות ממנו דברים טובים.{{הערה|[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]] במדבר כרך ג', חקת ד"ה נחש נחשת, הוספות.}}.
  
[[קטגוריה:נפש]]
+
==שרשה==
 +
לנפש הבהמית יש שורש "שמשם נלקחה", אך לשורש זה עצמו שורש נעלה לאין ערוך{{הערה|ספר הליקוטים, בערך "נפש הבהמית".}}.
  
 +
שרשה של נפש הבהמית "שמשם נלקחה" הוא ב[[חיות הקודש]] וה[[אופנים]] שב[[מרכבה]]{{הערה| לקוטי תורה נשא כ"ח, ג, ובמקומות רבים.}}. ובפרטיות יותר, לכל אחת מארבע חיות המרכבה יש גם "[[פני אדם]]", והם הפנימיות של אותה דרגה. מחיצוניות [[פני שור]] משתלשלות נפשות [[בהמה|הבהמות]], ומפנימיותם (פני אדם שבפני שור) משתלשלת נפש הבהמית שב[[אדם#תואר אדם לגוף|אדם]].
  
== יסודותיה: יש גם טוב ביצר הרע ==
+
אבל שורש שורשה הוא ב[[עולם התוהו]], כידוע שהכלים שנשברו ב[[שבירת הכלים]] נפלו ב[[עולם הבריאה]], ומסביר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], שהם הם חיות המרכבה.
  
גם יש טוב ביצר הרע מפרט זה שהוא בעצם הנפש הבהמית שמתלבש בדם ומחייה את האדם, אלא גם אומנם ראינו במה שנאמר למעלה שיש מידות רעות וגם 'יצר הרע' נשמע ישר שלילי וכו' אבל האדמו"ר הזקן מגלה לנו שגם יש בנפש הזאת, באותו יצר הרע גם טוב.
+
==ראו גם==
אומנם אותם מידות הן '''בודדות!'''
+
*[[נפש אלוקית]]
 +
*[[קליפת נוגה]]
 +
*[[שלוש קליפות הטמאות]]
 +
*[[יצר הרע]]
  
האדמו"ר הזקן מציין גם כן בפרק א' דוגמאות וז"ל (וזה לשונו):
+
==קישורים חיצוניים==
    וגם מידות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו '''רחמנות''' ו'''גמילות חסדים''' באות ממנה (מהנפש הבהמית)"
+
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2657 כך בנויה ופועלת הנפש הבהמית] {{וידאו}} הרב [[יאיר כלב]] בשיעור מתוך סדרת שיעורים על התניא - {{אינפו}}
  
וממשיך האדמו"ר הזקן ומסביר את כוונתו.
+
{{הערות שוליים}}
 
+
[[קטגוריה:נפש]]
    כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת וטוב ורע
+
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 
 
במילים פשוטות:
 
באות מידות רעות מהנפש בהבמית '''בעיקר''' אבל הנפש הזאתי ביהודי, היא קליפה (כינוי לצד הטומאה) אבל '''[[קליפת נוגה]]''' דהיינו שיש בה קצת טוב, '''חושך עם קצת אור'''.
 
 
 
(קוראים לה נוגה בגלל שבשעות המוקדמות של היום זה נקרא נוגה.. '''שהכל חשוך אבל מתחיל להתנוצץ אור'''
 
 
 
ומהקצת אור \ טוב מגיעות המידות הטובות.
 

גרסה אחרונה מ־23:04, 18 בפברואר 2024

מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: צריך לעשות סדר בערך. לשון, חסר מקורות, חסר מידע...
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נפש הבהמית היא אחת משתי הנפשות שבישראל, ובאה מצד הקליפה וה'סטרא אחרא' (הצד האחר - שאינו בטל הקדושה)[1]. נפש זו מלובשת בדם האדם ומחיה את הגוף[2]. בישראל, הנפש הבהמית מגיעה מקליפה הנקראת קליפת נוגה שמסוד עץ הדעת טוב ורע. לפיכך היא מכילה בישראל גם טוב וגם רע. עבור אומות העולם, נפש זו מגיעה "משאר קליפות טמאות" שאין בהן טוב כלל.
בספר עץ חיים מובא[3] כי הנפש הבהמית בנויה מארבעה חלקים הנקראים ארבעה יסודות, אשר מעורבים טוב ומרע. בספר התניא[1] כותב שמסיבה זו מנפש הבהמית באות הן "מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּטֶבַע כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם" כמו רחמנות וגמילות חסדים, והן המידות הרעות: כעס וגאוה מיסוד האש, תאוות התענוגים מיסוד המים, הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח ועצלות ועצבות מיסוד העפר[1]. בהמשך התניא[4] מבואר כי נפש זו כלולה מעשר בחינות, כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא (כתרים של טומאה - (הלשון 'כתרים' מורה על כוח מקיף למעלה מהראש והשכל ובחינותיה של נפש הבהמית נקראות כך מפני שהתוקף המחיה ומנחה אותן הוא הרצון שלמעלה מהשכל)), המחולקות לשכל המוליד - מקור המידות הבנוי משלושת הכתרים -חכמה בינה ודעת, ולמדות הבנויות משבעה כתרים המקבילים לשבעת הספירות הבונות את המידות.
אדמו"ר הצמח צדק בספרו דרך מצוותיך[5] מבאר כי בנפש זו קיימת גם "שכליות להשכיל כל מיני חכמה שבעולם", כמו גם ששורש הנפש הבהמית הוא מ"פני אדם" שב"פני שור" המופיעים במרכבת יחזקאל.

בנוסף, יש בנפש את כוח הרצון שלמעלה מהמוחין שמקבילו בסדר ההשתלשלות הוא אריך אנפין ובנפש האלוקית הינו מקביל לדרגת 'חיה'. בד"פ כשמדברים על 'נפש הבהמית' ולא על ה'יצר הרע' מתכוונים לכוח השכל של קליפת הנוגה שלכן נקראת 'נפש' ולא 'יצר', מאחר שהלשון 'יצר' מורה על חומר וצורת הרצון איך ומה הוא שהליך זה קורה במידות, ואילו הל' 'נפש' מורה ע"כ שהרצון נמצא בשכל - מופשט עדיין ולא מצויר[6].

עיקר עבודתו הרוחנית של יהודי היא לגבור על רצונותיה של נפש זו. עבודה נעלית מזו היא - להשתמש בכוחותיה לטוב, עד להפיכה מוחלטת של כוחותיה - שזה נעשה על ידי הצדיקים[דרוש מקור].

כוחותיה[עריכה]

  • רצון - רצון הנפש הבהמית הוא הדומיננטי מבין כוחותיה, ואיתה היא נוטה לעבוד לעיתים קרובות, זו הסיבה שקשה להסביר לנפש הבהמית דבר שכל הנוגד את רצונותיה, כנראה בחוש, שאדם יכול להבין בשכלו אשר דבר מסוים מזיק לו גופנית ונפשית ואעפ"כ הוא יכנע לתאוותיו, וזאת מאחר שמנחה נפש הבהמית הוא הרצון הגבוה (וחזק) מהמוחין[7].
  • מוחין - המוחין של נפש הבהמית לא מתפקד כשלעצמו ותפקידו מסתכם יותר בשירות של המידות ורצונותיהם.
  • מידות - על הנפש הבהמית כתוב ש'עיקרה מידות' מאחר שהיא איננה נוהגת לעבוד כלל עם המוחין, בכ"מ מבואר שאין הבדל רב בין הרצון שלה למידותיה אך המידות שלה זהו הרצון בתוספת הסברים שכליים המאשררים אותו.

יסודותיה[עריכה]

התניא בפרק הראשון מספר שבנפש הבהמית יש ארבעה יסודות. והיא השורש לכל המידות הרעות.

המידות הרעות נמשכות מהיסודות:

  • יסוד האש - כעס וגאווה - מסביר התניא שכמו שאש רוצה להגיע למעלה כל הזמן ככה הכעס נובע מזה שהאדם מרגיש שפגעו בכבודו וכדומה ופשוט רוצה להגיע למעלה כמו אש. והגאווה מובן מאליו.
  • יסוד המים - תאוות ותענוגים - בגלל שרוב התענוגים גדלים וניזוים ממים.
  • יסוד העפר - עצלות ועצבות - העפר, תכונתו כבדות ושקעון באדמה.

מרכיביה[עריכה]

אדמו"ר הזקן מציין שגם המידות הטובות שאצל יהודי; רחמנות וגמילות חסדים, באות מהנפש הבהמית. כי אצל עם ישראל הנפש הבהמית מקורה מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת וטוב ורע[8]. אך שורש נפשם של הגויים אינה מקליפת נוגה, אלא משלוש קליפות הטמאות.

כינויים[עריכה]

משכא דחויא הינה כינוי בתורת הקבלה. שפירושו "עור הנחש" שגוף האדם הוא מהנפש הבהמית שנמשל לנחש ששניהם לא טובים, רק שעל ידי מעשים טובים ניתן לעשות מהגוף דבר טוב כמו עור הנחש שניתן לעשות ממנו דברים טובים.[9].

שרשה[עריכה]

לנפש הבהמית יש שורש "שמשם נלקחה", אך לשורש זה עצמו שורש נעלה לאין ערוך[10].

שרשה של נפש הבהמית "שמשם נלקחה" הוא בחיות הקודש והאופנים שבמרכבה[11]. ובפרטיות יותר, לכל אחת מארבע חיות המרכבה יש גם "פני אדם", והם הפנימיות של אותה דרגה. מחיצוניות פני שור משתלשלות נפשות הבהמות, ומפנימיותם (פני אדם שבפני שור) משתלשלת נפש הבהמית שבאדם.

אבל שורש שורשה הוא בעולם התוהו, כידוע שהכלים שנשברו בשבירת הכלים נפלו בעולם הבריאה, ומסביר הצמח צדק, שהם הם חיות המרכבה.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 תניא, ספר של בינונים, סוף פרק א'
  2. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם תניאא
  3. עֵץ חַיִּים שַׁעַר נ פֶּרֶק ב
  4. תניא, ספר של בינונים, סוף פרק ו'
  5. דרך מצוותיך, תחילת מצוות פריה ורבייה
  6. וזאת התרומה עת"ר.
  7. ועשית ציץ עת"ר
  8. ספר התניא, סוף פרק א'
  9. אדמו"ר הצמח צדק, אור התורה במדבר כרך ג', חקת ד"ה נחש נחשת, הוספות.
  10. ספר הליקוטים, בערך "נפש הבהמית".
  11. לקוטי תורה נשא כ"ח, ג, ובמקומות רבים.