הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות שלפני קריאת שמע"
מ (החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה ") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|סגנון תורני}} {{מקורות|כל הערך=כן}} | {{לעריכה|סגנון תורני}} {{מקורות|כל הערך=כן}} | ||
| − | + | '''ברכות [[קריאת שמע]] ''' הן מתקנת חכמים אשר יש לברך שתי ברכות לפני [[קריאת שמע]]. | |
| + | ==בהלכה== | ||
| + | [[אדמו"ר הזקן]] מקשה אודות הברכות, שלכאורה אין להם שייכות כלל עם [[קריאת שמע]]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט|תניא פרק מ"ט]], כמו שהקשו [[הרשב"א]] ושאר פוסקים הביאו ה[[בית יוסף]] ב[[אורח חיים]] סימן מ"ו.}}, ומדוע תקנו אותן לפני קריאת שמע דווקא. | ||
| − | + | אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט|שם]].}}, כי משום שעיקר [[קריאת שמע]] היא "לקיים בכל לבבך" בשני היצרים, כלומר לעמוד נגד כל גורם המונע מאהבת ה', ו'לבבך' הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמו שאמרו [[חז"ל]] על הפסוק "הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים". ו'נפשך' ו'מאדך' הם כפשוט, חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו. | |
| − | + | ולכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור, ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר ה[[מלאכים]] העומדים ברום עולם, להודיע גדולתו של [[הקב"ה]], איך שכולם בטלים לאורו יתברך, כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן בבחינת גילוי, אלא מלא כל הארץ כבודו היא [[כנסת ישראל]] למעלה וישראל למטה כנ"ל. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
וכן '''האופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו''' לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו וכמו שכתוב כי הוא לבדו מרום וקדוש. | וכן '''האופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו''' לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו וכמו שכתוב כי הוא לבדו מרום וקדוש. | ||
| שורה 14: | שורה 12: | ||
== ברכת אהבת עולם == | == ברכת אהבת עולם == | ||
| − | + | ברכת אהבת עולם היא המשך לדרך שהובאה, כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה [[שכינה|שכינתו]] עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו א-להי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי [[אהבה]] דוחקת הבשר ולכן נקרא [[אהבת עולם]], שהיא בחינת [[צמצום]] אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחינת גבול הנקרא [[עולם]] בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו ית'. | |
כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא, אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט [[נפש]]ו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו יתברך וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת [[נשיקין]] ו[[אתדבקות רוחא ברוחא]] כנ"ל. | כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא, אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט [[נפש]]ו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו יתברך וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת [[נשיקין]] ו[[אתדבקות רוחא ברוחא]] כנ"ל. | ||
גרסה אחרונה מ־00:31, 11 בפברואר 2021
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון תורני. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ברכות קריאת שמע הן מתקנת חכמים אשר יש לברך שתי ברכות לפני קריאת שמע.
בהלכה[עריכה]
אדמו"ר הזקן מקשה אודות הברכות, שלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע[1], ומדוע תקנו אותן לפני קריאת שמע דווקא.
אדמו"ר הזקן מסביר[2], כי משום שעיקר קריאת שמע היא "לקיים בכל לבבך" בשני היצרים, כלומר לעמוד נגד כל גורם המונע מאהבת ה', ו'לבבך' הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים". ו'נפשך' ו'מאדך' הם כפשוט, חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו.
ולכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור, ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר המלאכים העומדים ברום עולם, להודיע גדולתו של הקב"ה, איך שכולם בטלים לאורו יתברך, כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן בבחינת גילוי, אלא מלא כל הארץ כבודו היא כנסת ישראל למעלה וישראל למטה כנ"ל.
וכן האופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו וכמו שכתוב כי הוא לבדו מרום וקדוש.
ברכת אהבת עולם[עריכה]
ברכת אהבת עולם היא המשך לדרך שהובאה, כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו א-להי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי אהבה דוחקת הבשר ולכן נקרא אהבת עולם, שהיא בחינת צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחינת גבול הנקרא עולם בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו ית'.
כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא, אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט נפשו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו יתברך וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא כנ"ל.
