הבדלים בין גרסאות בדף "אהרן מרדכי זילברשטרום"
| (90 גרסאות ביניים של 37 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | [[קובץ:אהרן מרדכי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום]] | |
| − | + | [[קובץ:אמ זילברשטרום770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקבל [[לעקאח]] מ[[הרבי]]]] | |
| − | + | הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' ([[תרפ"ג]] - [[תשע"ב]]), ממקימי "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" ומנהל [[תלמוד תורה]] 'שילה' בירושלים, מחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | הרב זילברשטרום | + | ==תולדות חיים== |
| + | נולד ב[[כ"ז באייר]] [[תרפ"ג]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב בנימין נחום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום. בליל [[שבת]] קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשהוא בשנת הצדי"ק לחייו. | ||
| − | + | בנעוריו למד אצל [[מר שושני]] ובישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי אלחנן ווסרמן, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון ר' [[דוד משה ליברמן]]. | |
| − | + | (יסודה של ישיבת היידע הייתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה). | |
| − | + | ||
| − | + | בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות [[צרפת]] (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי]] ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]]. | |
| − | + | ===בצרפת=== | |
| − | + | לאחר שנגמרה המלחמה, הקים ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] ב[[מסירות נפש]] רשת בתי ספר לכל היתומים והיתומות שנותרו חסרי כל, על אדמת צרפת. בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו אחים ממש כל משך חייהם. | |
| − | |||
| − | זכה | + | הרב זילברשטרום, זכה לעמוד ולהיות מראשי המוסדות. בעיקר זכה, ש[[הרבי]], בעת שבא לשהות עם [[הרבנית חנה|אמו]] כשלושה חודשים בשנת [[תש"ז]] ב[[פאריז]], ביקר במוסדות. |
| + | באותם חודשים, הזמין הרבי את הרב זילברשטרום אל חדרו במלון מספר פעמים, ושם שוחח עמו בענייני הדרכה של חינוך לרשת המוסדות. | ||
| + | לאחר שחזר הרבי ל[[ארצות הברית]], שלח הרבי מתנה אישית לכל ילד וילדה שהכיר בביקורו במוסדות החינוך של חב"ד בצרפת. | ||
| − | + | ב[[התוועדות]] 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, [[התוועדות]] שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי [[קבלה]] וחסידות, [[נגלה]] ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | הראשון בתור, היה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, והרבי אף הוסיף ואמר לו את שליחות ומטרת חייו על פי סוד שמו: לתת שיעורים בנגלה ובחסידות ולכתוב ספרים, גם (ובמיוחד?) בשפה הצרפתית, שהרב זילברשטרום רכש בצורה מקצועית ביותר. ולנהל מוסדות חינוך לילדים וילדות. | |
| − | + | עוד באותו מעמד הועידו הרבי בנבואה שמיימית, לפרוייקט שהטיל הרבי על חסידי חב"ד מיד עם עלותו על כס הנשיאות ב[[י"א שבט תשי"א]] - הקמת רשת בתי הספר [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]. | |
| − | במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם | + | |
| + | ===בארץ הקודש=== | ||
| + | לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות של [[בני ברק]] הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'. | ||
| + | במברק מיוחד של 3 מילים ספורות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] קיבלו ברכה לסגירת השידוך. | ||
| + | תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קיבלו החתן והכלה את הידיעה מ[[ארצות הברית]] על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם. | ||
| + | מברק שהם שיגרו אל [[הרבי]], בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד לאחר סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה. | ||
| + | |||
| + | מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של תלמוד התורה הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא רבי יעקב אלתר, המכהן כיום כהאדמו"ר מגור. | ||
| + | |||
| + | בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי. | ||
| + | כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב [[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] ועוד, פתחו ב[[מסירות נפש]] בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה. | ||
| + | |||
| + | כשיצא הרבי ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]], קבע חברותא יומית בלימוד השיעור עם ידידו ר' [[שמעון יעקובוביץ]], ובה החזיק עד לפני פטירתו. בנוסף מסר שיעור מספר פעמים בשבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, ובו סיפר לשומעים מהחידושים שנתחדשו בעת הלימוד בחברותא. | ||
| + | |||
| + | כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמור אצל צאצאיו. לאחר פטירתו פרסמו את חלקם ב'תשורות' לנישואיהם. | ||
| + | |||
| + | לאחר שפרש רשמית מתפקידי הניהול בבתי הספר של הרשת, המשיך על פי הוראת הרבי אליו ב'חלוקת הדולרים' בתפקידים של הפצת המעיינות ומסירת שיעורי תורה למגוון חוגים וגילאים: בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. ואחר הצהרים מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות, לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]]. | ||
| + | |||
| + | ==קשרים עם בית בריסק== | ||
| + | כיון ששורש משפחתו מה[[עיירה]] [[בריסק]], הוא היה קרוב מאוד עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולובייצ'יק, ועל פי הוראתו של הרבי אליו המשיך לתחזק את אותו הקשר. | ||
| + | במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם גדולי תורה אלו שהיה תדיר בביתם, וכן עם שאר גדולי ראשי הישיבות של עולם התורה הליטאי. | ||
| + | |||
| + | בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה נערך בהשתתפות בני המשפחה ואלפים מתלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים. כאשר המיטה עברה על יד בית הכנסת חב"ד ברחוב בעל התניא בשכונת מאה שערים, הגיע רבי מאיר סולובייצ'יק ואמר קדיש אחר מיטת ידידו. | ||
| + | |||
| + | בשנת ה'[[תשע"ז]] לקראת יום היארצייט החמישי, יצא לאור הספר "איש החינוך" בהוצאת בני המשפחה. בספר באו תולדות חייו הסוערים והמרתקים, סיפורים ופנינים, שיטתו ופועלו החינוכי במשך שנות דור. אל הספר צורף גם כרך של חידושי תורה מפרי עטו "מן המעין" הכולל חידושים וביאורים מעמיקים במסכתות הש"ס, בי"ד ספרי החזקה להרמב"ם, ובתורתו של הרבי. | ||
| + | |||
| + | ==משפחתו== | ||
| + | *רעייתו, מרת מרים זילברשטרום (לבית שפיגל) - ירושלים (נלב"ע ביום רביעי י"ח טבת ה'תש"פ, ונטמנה בחלקת חב"ד בהר הזיתים בסמיכות אליו) | ||
| + | *בתו מרת אסתר, אשת הרב [[גרשון אלישע שוחט]], דיין ומו"צ - טורונטו, קנדה | ||
| + | *בנו, הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] - משפיע בישיבת 'תורת אמת', ומייסד ספריית החסידות להפצת המעיינות 'היכל מנחם' - ירושלים | ||
| + | *בנו, הרב [[טוביה זילברשטרום]] - רב ומד"א ביהכנ"ס 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד - ירושלים | ||
| + | *בנו, הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום (לוד)|יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד - לוד | ||
| + | *בנו, הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]] - מגיד שיעור בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' ברחובות | ||
| + | *בנו, הרב [[דוד זילברשטרום]] - מחנך [[חיידר אידיש]] - כפר חב"ד | ||
| + | *בתו מרת חנה, רעיית הרב [[משה דב גינזבורג]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי - חיפה | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *{{אוצר החכמה||'''איש החינוך'''|607696|כפר חב"ד, תשע"ו}} | ||
| + | *'''עד האסף מרים''', קווים לדמותה של רעייתו הרבנית מרים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1840 עמוד 8 | ||
| + | ;מדברי תורתו | ||
| + | *'''מן המעין''' א, ירושלים, תשנ"ה | ||
| + | *{{אוצר החכמה||'''מן המעין''' ב|607697|כפר חב"ד, תשע"ו}} | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/20/310096374210.html מעגלי חיים נפתחים ונסגרים]''' - פרק מתוך הספר לזכרו בתוך [[שבועון בית משיח]] | ||
| + | *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=96180 כשראש ישיבת בריסק ספד למחנך החב"די המסור]''' - כתבתו של [[אריה ארליך]], באתר {{COL}} | ||
| + | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf נכתב ונחתם בטבעת המלך]''', לקט אגרות שקיבל מהרבי בקשר עם התעסקותו ברשת אהלי יוסף יצחק - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז | ||
| + | |||
| + | {{מיון רגיל:זילברשטרום, אהרן מרדכי}} | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:00, 15 במאי 2024
הרב החסיד ר' אהרן מרדכי זילברשטרום (תרפ"ג - תשע"ב), ממקימי "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" ומנהל תלמוד תורה 'שילה' בירושלים, מחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בכ"ז באייר תרפ"ג בלייפציג שבגרמניה, לאביו הרב בנימין נחום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום. בליל שבת קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשהוא בשנת הצדי"ק לחייו.
בנעוריו למד אצל מר שושני ובישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי אלחנן ווסרמן, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון ר' דוד משה ליברמן. (יסודה של ישיבת היידע הייתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה).
בתקופת מלחמת העולם השנייה הצטרף לקבוצת תמימים שחיו ולמדו ביערות צרפת (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של הרבי ר' שניאור זלמן שניאורסון.
בצרפת[עריכה]
לאחר שנגמרה המלחמה, הקים ר' שניאור זלמן שניאורסון במסירות נפש רשת בתי ספר לכל היתומים והיתומות שנותרו חסרי כל, על אדמת צרפת. בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו אחים ממש כל משך חייהם.
הרב זילברשטרום, זכה לעמוד ולהיות מראשי המוסדות. בעיקר זכה, שהרבי, בעת שבא לשהות עם אמו כשלושה חודשים בשנת תש"ז בפאריז, ביקר במוסדות. באותם חודשים, הזמין הרבי את הרב זילברשטרום אל חדרו במלון מספר פעמים, ושם שוחח עמו בענייני הדרכה של חינוך לרשת המוסדות. לאחר שחזר הרבי לארצות הברית, שלח הרבי מתנה אישית לכל ילד וילדה שהכיר בביקורו במוסדות החינוך של חב"ד בצרפת.
בהתוועדות 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, התוועדות שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי קבלה וחסידות, נגלה ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם.
הראשון בתור, היה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, והרבי אף הוסיף ואמר לו את שליחות ומטרת חייו על פי סוד שמו: לתת שיעורים בנגלה ובחסידות ולכתוב ספרים, גם (ובמיוחד?) בשפה הצרפתית, שהרב זילברשטרום רכש בצורה מקצועית ביותר. ולנהל מוסדות חינוך לילדים וילדות.
עוד באותו מעמד הועידו הרבי בנבואה שמיימית, לפרוייקט שהטיל הרבי על חסידי חב"ד מיד עם עלותו על כס הנשיאות בי"א שבט תשי"א - הקמת רשת בתי הספר אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.
בארץ הקודש[עריכה]
לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות של בני ברק הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'. במברק מיוחד של 3 מילים ספורות מאדמו"ר הריי"צ קיבלו ברכה לסגירת השידוך. תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קיבלו החתן והכלה את הידיעה מארצות הברית על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם. מברק שהם שיגרו אל הרבי, בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד לאחר סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.
מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של תלמוד התורה הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא רבי יעקב אלתר, המכהן כיום כהאדמו"ר מגור.
בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי. כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב דוד חנזין, הרב זושא וילימובסקי ועוד, פתחו במסירות נפש בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.
כשיצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם, קבע חברותא יומית בלימוד השיעור עם ידידו ר' שמעון יעקובוביץ, ובה החזיק עד לפני פטירתו. בנוסף מסר שיעור מספר פעמים בשבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, ובו סיפר לשומעים מהחידושים שנתחדשו בעת הלימוד בחברותא.
כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמור אצל צאצאיו. לאחר פטירתו פרסמו את חלקם ב'תשורות' לנישואיהם.
לאחר שפרש רשמית מתפקידי הניהול בבתי הספר של הרשת, המשיך על פי הוראת הרבי אליו ב'חלוקת הדולרים' בתפקידים של הפצת המעיינות ומסירת שיעורי תורה למגוון חוגים וגילאים: בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו ירושלים. ואחר הצהרים מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות, לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', לאנ"ש ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד בתל ציון.
קשרים עם בית בריסק[עריכה]
כיון ששורש משפחתו מהעיירה בריסק, הוא היה קרוב מאוד עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולובייצ'יק, ועל פי הוראתו של הרבי אליו המשיך לתחזק את אותו הקשר. במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם גדולי תורה אלו שהיה תדיר בביתם, וכן עם שאר גדולי ראשי הישיבות של עולם התורה הליטאי.
בליל שבת קודש פרשת בלק, י"ז בתמוז (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) ה'תשע"ב, נפטר בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים, בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה נערך בהשתתפות בני המשפחה ואלפים מתלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים. כאשר המיטה עברה על יד בית הכנסת חב"ד ברחוב בעל התניא בשכונת מאה שערים, הגיע רבי מאיר סולובייצ'יק ואמר קדיש אחר מיטת ידידו.
בשנת ה'תשע"ז לקראת יום היארצייט החמישי, יצא לאור הספר "איש החינוך" בהוצאת בני המשפחה. בספר באו תולדות חייו הסוערים והמרתקים, סיפורים ופנינים, שיטתו ופועלו החינוכי במשך שנות דור. אל הספר צורף גם כרך של חידושי תורה מפרי עטו "מן המעין" הכולל חידושים וביאורים מעמיקים במסכתות הש"ס, בי"ד ספרי החזקה להרמב"ם, ובתורתו של הרבי.
משפחתו[עריכה]
- רעייתו, מרת מרים זילברשטרום (לבית שפיגל) - ירושלים (נלב"ע ביום רביעי י"ח טבת ה'תש"פ, ונטמנה בחלקת חב"ד בהר הזיתים בסמיכות אליו)
- בתו מרת אסתר, אשת הרב גרשון אלישע שוחט, דיין ומו"צ - טורונטו, קנדה
- בנו, הרב בנימין נחום זילברשטרום - משפיע בישיבת 'תורת אמת', ומייסד ספריית החסידות להפצת המעיינות 'היכל מנחם' - ירושלים
- בנו, הרב טוביה זילברשטרום - רב ומד"א ביהכנ"ס 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד - ירושלים
- בנו, הרב יוסף יצחק זילברשטרום - משפיע בקהילת חב"ד - לוד
- בנו, הרב חנוך העניך זילברשטרום - מגיד שיעור בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' ברחובות
- בנו, הרב דוד זילברשטרום - מחנך חיידר אידיש - כפר חב"ד
- בתו מרת חנה, רעיית הרב משה דב גינזבורג - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי - חיפה
לקריאה נוספת[עריכה]
- איש החינוך, כפר חב"ד, תשע"ו, באתר אוצר החכמה
- עד האסף מרים, קווים לדמותה של רעייתו הרבנית מרים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1840 עמוד 8
- מדברי תורתו
- מן המעין א, ירושלים, תשנ"ה
- מן המעין ב, כפר חב"ד, תשע"ו, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מעגלי חיים נפתחים ונסגרים - פרק מתוך הספר לזכרו בתוך שבועון בית משיח
- כשראש ישיבת בריסק ספד למחנך החב"די המסור - כתבתו של אריה ארליך, באתר
- נכתב ונחתם בטבעת המלך, לקט אגרות שקיבל מהרבי בקשר עם התעסקותו ברשת אהלי יוסף יצחק - בתוך תשורה מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
