הבדלים בין גרסאות בדף "יורם אברג'ל"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הגהה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]] | [[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]] | ||
| − | ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל | + | ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לידיד גדול של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד== | ==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד== | ||
| − | ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל הרב אברג'ל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים הרב אברג'ל ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך מסועפת של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל | + | ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל הרב אברג'ל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים הרב אברג'ל ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך מסועפת של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים בני תורה ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים הרב אברג'ל את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ)בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות. |
בכל בוקר היה הרב מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה הרב מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ. | בכל בוקר היה הרב מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה הרב מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק מחסידות חב"ד, חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות. | |
| − | + | הרב אברג'ל העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים. | |
| − | + | מסופר שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות של הרב בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר הרב שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש'אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש'. | |
| + | |||
| + | באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| − | |||
[[קובץ:הרב בשיעור התניא הקבוע|ממוזער]] | [[קובץ:הרב בשיעור התניא הקבוע|ממוזער]] | ||
בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים. | בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים. | ||
גרסה מ־08:11, 24 בפברואר 2021
המקובל הרב יורם מיכאל אברג'ל (י"ז בסיוון תשי"ז - כ"ז בתשרי תשע"ו), היה ראש מוסדות רב פעלים בנתיבות, המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לידיד גדול של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ.
תולדות חיים
נולד בי"ז סיון תשי"ז במושב ברוש. בילדותו למד בבית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב, והיה בקשר עם הרב ישבעם סגל מנהל הבי"ס ושליח הרבי במקום.
בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר בנתיבות, שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'בבא סאלי'.
לרב נולדו שישה ילדים.
בחודש אדר תשס"ו במהלך ביקור והתוועדות ב770 - ניצל הרב את ההזדמנות וחתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח.
לאחר מחלה קשה שהתפרצה בגופו של הרב נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -כ"ז בתשרי תשע"ו, בן 58. שני בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.
פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד
בתשמ"ב בהוראת הרבי החל הרב אברג'ל למסור שיעורים בהלכה ובחסידות, ובשנת תשמ"ה הקים הרב אברג'ל ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך מסועפת של גנים ובתי-ספר, לצד כוללים לאברכים בני תורה ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים הרב אברג'ל את רשת החינוך "באר מים חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר מים חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ)בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק מזון למשפחות נזקקות.
בכל בוקר היה הרב מוסר שיעור בספר התניא בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור תניא זה הוא אחד משיעורי תניא הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה הרב מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.
שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק מחסידות חב"ד, חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח, דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.
הרב אברג'ל העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.
מסופר שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות של הרב בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר הרב שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש'אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש'.
באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם.
ספריו
בשנת תשס"ז החל להדפיס את סדרת הספרים בצור ירום המבארים את 'ספר התניא'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים. בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים. כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי. כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן מרצבך.
קישורים חיצוניים
- ביקורו של הרב בבית חיינו -
- "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!" - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת תשע"ד
- "הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב"ד וקיבל את הספר שיח שרפי קודש
