תחנת הרכבת כפר חב"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התחנה
תחנת הרכבת מבפנים

תחנת הרכבת כפר חב"ד הינה תחנת רכבת השוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים. התחנה הוקמה בהוראתו(?) ועידודו של הרבי.

מבנה התחנה[עריכה]

בתחנה ישנם שני רציפים ארוכים עם ספסלי ישיבה, וכן מעבר תת קרקעי. לפני הכניסה לרציף ישנה חנית נוסעים לכ40 מכוניות ו5 אופניים.

תחנת הרכבת כפר חבד 2.jpg.png

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו נתניה - רחובות.

הקמת הרכבת[עריכה]

הרכבת דאז
לו"ז תחנת כפר חבד משנת תשכ"א.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים.

ר' פינייע אלטהויז דאג באמצעות מר זלמן שזר ואחרים, להקים את תחנת הרכבת בכפר חב"ד. והכל כמובן בעידודו של הרבי.

שם התחנה[עריכה]

בשנים הראשונות להקמת כפר חב”ד, התיישבו החסידים על חלק אחד של הישוב הערבי הנטוש ‘ספריה’ בעוד שבצד השני של הישוב, התגוררו מתיישבים מחוגי ‘המזרחי’. כך קבעה הממשלה באותה תקופה. מפעם לפעם התגלעו חיכוכים בין שתי קבוצות המתיישבים. אחת המחלוקות נבעה סביב שמו של היישוב. חסידי חב”ד שאפו להחיל את השם “כפר חב”ד” על הישוב כולו שנקרא קודם על שם הישוב הערבי ‘ספריא’ (ובשלב מסויים הוסב שמו ל’שפריר’).

תחנת רכבת: ספריא א'[עריכה]

זמן קצר לאחר הקמת תחנת הרכבת, אנשי 'המזרחי' שהתגוררו בשטח הצמוד לכפר חב"ד, התקנאו בכפר המשגשג בגשמיות וברוחניות, וכדי לקנטר ביקשו לשנות את שם תחנת הרכבת על שמם- ספריא א'

בתגובה שיגר מזכיר ועד כפר חב”ד ר’ דוד חן מכתב חריף אל ועדת השמות הממשלתית, עם העתק אל מר זלמן שזר שהיה אז מראשי הסוכנות היהודית, ובמכתבו תמה כיצד ניתן לקרוא לתחנת הרכבת בשם הישוב הערבי, בפרט שמדובר היה זמן קצר לאחר מקרה הרצח הנורא בבית ספר החקלאי בו נרצחו מדריך וחמשה תלמידים” ..האם יש הצדקה מבחינה מוסרית להחליף את השם ‘כפר חב”ד’ (מקודם ‘שפריר’) אשר ששה קרבנות יקרים מחניכי מוסדותיו נפלו מידיהם של המרצחים, אשר אולי המרצחים האלה היו ילדי “סאפריא” הרצחנית”.

הטיעון אכן נתקבל, ובקשת תושבי ספריא א' נדחתה.

תחנת רכבת: כפר חב"ד- חזון איש[עריכה]

תושבי ספריא לא טמנו ידם בצלחת והגישו שוב בקשה לקרוא לתחנה על שם החזון איש שנפטר שלוש שנים לפני כן, בשנת תשי"ד. הבקשה אף אושרה על ידי שר התחבורה דאז, משה כרמל.

בתקופה ההיא החזון איש, נאבק בהקמת מקוואות "בור על גבי בור" כפי שתיקן כ"ק אדמו"ר הרש"ב, ועל כן שלח הרבי מכתב לרב פיני'ע ובו תבע לעשות הכל להוריד את השם חזון איש, מהישוב הסמוך ומתחנת הרכבת.

נדרשו הרבה סבלנות והסברה כדי לשכנע את הגורמים המוסמכים כי למתיישבים מאנשי ‘הפועל המזרחי’ אין כל זיקה לזרם הליטאי אותו ייצג ‘החזון איש’, ואפילו בני משפחתו התנגדו בחריפות לקריאת הכפר החסידי על שמו…

ואכן מספר חודשים לאחר מכן פעלו עסקני כפר חב”ד, בהם ר’ דוד חן ור’ זושא וילימובסקי, והצליחו שכפר חב”ד כולו ייקרא בשם “כפר חב”ד”, בעוד השם ‘ספריא’ יוסר לחלוטין באופן רשמי על ידי הרשויות.

תחנת רכבת: וילנא[עריכה]

בחודש אייר תשמ"ו, יזם מר חיים צ’סלר, מראשי הפועלים למען יציאתם של יהודי ברית המועצות, את “רכבת החופש”. כיוון שהממשלה הקומוניסטית הידקה את ידה על יהודי ברית המועצות, החליטו להביע הזדהות באקט לא–שגרתי שיעורר תשומת לב רבה בארץ ישראל ומחוצה לה. מר צ’לסר יזם רכבת מיוחדת שבה יסעו תלמידים ופעילי עליה שונים במטרה לעורר את הציבור לפעול למען עליית היהודים מברית המועצות. במקביל לרכבת החופש, בה השתתפו בעיקר בני נוער, התקיימה עצרת גדולה בירושלים בהשתתפות ראש הממשלה מר שמעון פרס, שר החוץ יצחק שמיר, לצד פעילי עליה וזמרים ידועים.

כדי להגביר את ההד התקשורתי–ציבורי, הוחלט להחליף באופן זמני את שמות תחנות הרכבת ברחבי הארץ ולכנותן בשמות ערים מפורסמות בברית המועצות. תוך כדי קביעת השמות הוצע כי דווקא תחנת כפר חב”ד תיקרא ליום אחד “תחנת וילנה”…

כמובן שתושבי כפר חבד קמו מייד בטענה לשנות את שם הישוב שנקבע. ‘איך אפשר לתת לכפרנו שם של מרכז מתנגדים ידוע?’ . ואכן לבסוף נקבע כי שם התחנה יהיה "טשקנט".

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים