שמעון בעדני

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

הרב שמעון בעדני (נולד בשנת ה'תרפ"ח, 1928) הוא ראש כולל תורה וחיים בבני ברק וחבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.

תולדותיו[עריכה]

נולד בשכונת נחליאל בחדרה, בן הזקונים של דוד וחביבה בעדני, שעלו מתימן לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוריו שכלו 6 ילדים מתוך עשרה.

למד בישיבת נובהרדוק בחדרה ובהמשך עבר לישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים שם למד את דרך הלימוד האשכנזית, דרך הפלפול. בין היתר למד אצל המשגיח, בוגר ישיבת תומכי תמימים ר' אליעזר בן ציון ברוק לאחר כך עבר לישיבת פורת יוסף והיה לתלמידו של הרב עזרא עטייה שלימד אותו דרך הלימוד הספרדית המבוססת על הבנת דברי הראשונים לעומק, תוך תשומת לב ודקדוק בכל מלה. בשנת תשי"ג נבנתה בקטמון פנימייה לבחורי פורת יוסף שהתגוררו מחוץ לירושלים, והוא מונה לאחראי על הפנימייה. נישא לשולמית, אחייניתו של הרב שלום לופס. לאחר נישואיו, בגיל 31, מונה לר"מ בשיעור ג' ולאחד מראשי ישיבת פורת יוסף, לצד הרב ציון כהן (שיעור א', לימים ראש הישיבה הקטנה) והרב שלום כהן (שיעור ב'). בתקופה זו הפנימייה בקטמון הפכה לישיבה בפני עצמה, והוא מסר בה את השיעורים. לאחר תקופה עבר לבני ברק והקים את כולל תורה וחיים יחד עם הרב משה פרדו. הוא לומד בכולל מדי יום, ומוסר שיחת מוסר שבועית בו. עם זאת, עדיין שמר על קשר עם ישיבת פורת יוסף, והוא משמש בישיבה כחזן ביום כיפור בתפילות ערבית שחרית ונעילה. בשנת תשל"ג מונה לראש "מועצת חכמי התורה של בני ברק", לצד הרב מאיר מאזוז ועוד רבנים. המועצה פעלה בענייני מוסדות הספרדים בבני ברק.

הוא עומד בנשיאות מספר מוסדות חינוך ולימוד, בהם ישיבת מאור יצחק בחשמונאים, בה הוא מוסר מדי שבוע שיחת מוסר. הוא יזם את הקמת הישיבה של קהילת "כתר תורה" במקסיקו, ותלמידו הרב חיים הררי הקים קהילה חרדית במקום.

עם הקמת מפלגת ש"ס, בשנת 1984, נבחר כחבר מועצת חכמי התורה. הרב בעדני חבר בוועדת הכשרות של בד"צ בית יוסף.

יחסיו עם חב"ד[עריכה]

בראיון לעתון 'משפחה'[1] דיבר רבות על חסידי חב"ד והתבטא בין היתר: "כמה פעמים הייתי בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש. הייתי הולך להתפלל מנחה בבית המדרש של הרבי". "ראיתי אותו בתפילות אבל לא יצא לי לפגוש אותו באופן אישי. רצו לארגן פגישה אבל לא איסתעיא מילתא. מפליא לראות שחסידי חב"ד לא רק שלא נשברו" לאחר ג' תמוז - "אלא שהם ממשיכים לפעול מכוחו ביתר שאת, בכל העולם כולו. זה מעל לטבע".

מצפה לגאולה[עריכה]

לדבריו, הכח שנותנים משמים לשלוחים לקרב את עם ישראל הוא משום כח התורה שהבטיחה "שישראל יעשו תשובה בסוף גלותם". ההבטחה הזאת מתקיימת בדורנו - יהודים חוזרים בתשובה! אין הפירוש שפתאום כולם יחזרו בתשובה ברגע אחד, אלא שתהיה פעילות כמו חב"ד ועוד אירגוני קירוב. כל המהפכה נובעת מכח התורה. נראה שבשעה שיהיה ציבור משמעותי שיתקרב להשם יתברך - אז יבוא משיח. הרב בעדני סובר שהצפייה לגאולה טעון חיזוק וחייבים לחכות ולצפות יותר לביאת המשיח ולהפוך את הצפייה למעשית "המשיח בדרך ולכן יש ללמוד הלכות אלו כדי להיות מוכן". בעקבות האמונה העזה בביאת הגואל, יחד עם בנו ר דוד[2] הקים כולל ללימוד סדר 'טהרות' מתוך מטרה להתכונן לגאולה הקרובה שאז יחודשו דיני טהרה וטומאה וידעו אז את ההלכות. בנו ר' דוד אף הוציא חמשה ספרים על גדולים על הרמב"ם הלכות כלים.

הערות שוליים

  1. גליון 1404 - י"ב ניסן תשע"ט. הבא להלן הוא מבוסס בריבוי על כתבה זו.
  2. ראה שיעורו במרכז ממ"ש - חב"ד אינפו.פתיחת הכולל - חבד און ליין.