יוסיף סטלין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף יוסף סטלין)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוסף סטלין (כ"ב כסלו ה'תרל"ט - י"ד אדר ה'תשי"ג) היה מנהיגה השני ברית המועצות. ידוע בשל אכזריותו הרבה והרציחות ההמוניות שהנהיג.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בעיר גורי שבגרוזיה.

בשנת ה'תרנ"ט החל בפעילות קומוניסטית מחתרתית, ותמך בשיטתו של ולדימיר לנין שיש לעשות הפיכה אלימה ברוסיה, כדי להעלות את המפלגה הקומוניסטית לשלטון.

לאחר המהפכה הקומוניסטית, בה נטל חלק, נתמנה לחבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, ועורך עיתון 'פראבדה'.

בשנת ה'תרפ"ב מונה למזכיר הכללי של ברית המועצות, שהוא התפקיד הרם ביותר ברוסיה לאחר המנהיג - לנין.

לאחר מותו של לנין בשנת ה'תרפ"ד, מונו למלא את מקומו שלושה אנשים, ביניהם סטלין, אך עד שנת ה'תרפ"ח הצליח סטלין לבסס את מעמדו כמנהיג היחידי של ברית המועצות.

הטיהורים הגדולים[עריכה]

במהלך שנות כהונתו כמנהיג ברית המועצות, הנהיג רציחות והגליות המוניות של מתנגדי השלטון הקומוניסטי, ובכללם רבים מחסידי חב"ד, ושל מתנגדיו הפוליטיים.

מספרם הכולל של הנרצחים הגיע למיליוני בני אדם.

את המאסרים והרציחות הוביל ראש הק.ג.ב. דאז, לברנטי בריה, שהוצא גם הוא להורג בתקופת שלטונו של מחליפו של סטלין, גאורגי מלנקוב.

במהלך שנים אלו היו שלושה גלי מאסרים מרכזיים של חסידי חב"ד: בחודש אלול ה'תרצ"ה, בחודש אדר ה'תרח"צ ובמהלך ה'תש"ח.

לאחר מותו הוקיע מחליפו, גאורגי מלנקוב, את שיטותיו האכזריות של סטלין, והעניק חנינה גורפת לעצורים הפוליטיים. במסגרת חנינה זו השתחררו חסידים רבים.

במלחמת העולם השנייה[עריכה]

בתחילת מלחמת העולם השנייה חתם סטלין על הסכם אי התקפה עם גרמניה הנאצית. הסכם זה ידוע בשם "הסכם ריבנטרופ - מולוטוב", על שם שרי החוץ של שתי המדינות.

ההסכם קבע שברית המועצות וגרמניה הנאצית לא יתקפו האחת את השניה, ויחלקו ביניהם את שטחי הכיבוש במזרח אירופה.

למרות ההסכם, פלש צבא גרמניה לרוסיה בשנת ה'תש"א, והשתלט על חלקים נרחבים ממנה, עד שהובס בשנת ה'תש"ה.

סטלין השתמש במלחמה להאדרת שמו בקרב אזרחי ברית המועצות, ולהגדלת פולחן האישיות סביבו בתור "המושיע של ברית המועצות".

עלילת הרופאים[עריכה]

בשנת ה'תשי"ג התפרסמה ידיעה בברית המועצות על מעצרם של תשעה רופאים, ששה מתוכם יהודים, שתכננו להרעיל את ראשי השלטון הקומוניסטי, ובראשם סטלין.

בעקבות עלילה זו החל גל של אירועים נגד יהודים ברחבי ברית המועצות.

כחודש לאחר מותו של סטלין שוחררו הרופאים.

מותו[עריכה]

בסיום התוועדות חג הפורים ה'תשי"ג סיפר הרבי על הבחירות שהתקיימו לאחר נפילת הצאר ברוסיה, כאשר הרבי הרש"ב הורה ללכת לבחור. אחד החסידים הגיע לאסיפת בחירות, ושמע את הקהל צועק "הורה" (הידד), והחל גם הוא לצעוק "הוא-רע".

בספרו זאת תיאר הרבי איך עשה בדיוק אותו חסיד - הוא עצם את עיניו, הרים את שתי ידיו כלפי מעלה והכריז שלוש פעמים "הוא-רע". לאחר מכן השעין הרבי את ראשו הקדוש על ידיו, וכעבור דקות ארוכות הרים הרבי את ראשו והחל באמירת מאמר, השני לאותה התוועדות.

כשבוע לאחר חג הפורים, הודיעו בכלי התקשורת של ברית המועצות שסטלין מת לפני שבוע משבץ.

מספר שנים לאחר מותו הוקיע נשיא ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב את מעשיו האכזריים של סטלין.

קישורים חיצוניים[עריכה]