הלל זלטופולסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב הלל זלטפולסקי (י"ב תמוז תרכ"ח-כסלו תרצ"ב) היה איש עסקים ופילנתרופ, מנכבדי הקהילה היהודית בפריז, איש רוח והגות שתמך רבות במפעלי הציונות והתרבות העברית, ואף שימש בעצמו כסופר. עמד בקשרי ידידות עם רבותינו נשיאינו, ונמנה על מקימי אגודת חב"ד בפריז, והיה בן למשפחת חסידי חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

נולד ביקטרינוסלב שבאוקראינה בי"ב תמוז תרכ"ח, לאביו ר' חיים שלמה זלמן זלטפולסקי שהיה מנכבדי חסידיו של אדמו"ר המהר"ש, ולאמו מרת שפרה בתו של ר' אלחנן סנדומירסקי.

בצעירותו התחנך על ברכי החסידים בקרמנצ'וג, ובין מלמדיו נמנה גם הרב שמואל בצלאל שפעטיל, והצטיין בלימודיו בזכות כשרונותיו, ובמקביל עסק באופן פרטי בלימוד השפה הרוסית, מקצועות כלליים והנהלת חשבונות.

לאחר חתונתו לרעייתו מרת חיה פייגא (לבית מירקין), הצטרף לעסקני חותנו שהיה מגדולי סוחרי הסוכר ברוסיה, והתיישב בסמיכות לחותנו בקייב. עם חלוף השנים, התבסס מעמדו הן בעסקי מסחר הסוכר והן בבנקאות, והוא קשר קשרי ידידות עם משפחות האצולה הרוסית, קשרים אותם ניצל להשפיע על אנשי השלטון לטובת היהודים והיהדות.

כמו כן, היה מראשי התומכים במפעלי הציונות והתרבות העברית והפצת השפה העברית, היה מחברי אגודת חובבי ציון, ונבחר כציר לקונגרסים הציוניים, חבר ועד הפועל הציוני, וממייסדי 'קרן היסוד'.

חייו הסתיימו באופן טראגי בהיותו בגיל 61 כאשר נרצח במשרדו בפריז בתחילת חודש כסלו תרצ"ב על ידי זקן ממוצא צרפתי שניהל בית חרושת בבעלותו של ר' הלל, שירה בבטנו. המשטרה שהגיעה למקום גילתה אותו פצוע, אך הצוות הרפואי שהגיע למקום לא הצליח להציל את חייו.

עם היוודע דבר פטירתו לאדמו"ר הריי"צ, שיגר אגרת תנחומים אל קרובי משפחתו האבלים: "נדהם הנני מהידיעה המבהילה באסון הנורא אשר קרה, בפטירת אביהם ואחיו ר' הלל, לבבי יתחמץ שפתי יעצמו ודברים אין לי במה לנחמם"[1].

בנוסף, הורה הרבי לסניפי ישיבות תומכי תמימים בוורשה לודז וילנא שילמדו במשך השבעה לעילוי נשמתו.

קשריו עם רבותינו נשיאינו[עריכה]

בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בפריז, בשנת תרפ"ט בדרכו לארץ הקודש, נפגש עמו ר' הלל ואת רשמיו מהמפגש העלה על גבי הכתב: "ענף עץ אבות חסידים, מורם מעם בשכלו החריף ובתבונתו העמוקה, והעולה על כולנה - בעל רגש נפלא במינו, קן רוח ישראל סבא, מעין ניצוצי אור יקרות וזיקי אש חסידותי מלהיב".

בהמשך לפגישה זו, עמד הרבי עמו בהתכתבות עניפה, ואף כתב עבורו מאמר מיוחד הנודע בשם "החובה והיכולת לעשות בעד החסידות".

בחודש סיון תרצ"ב ייסד עם חבריו[2] את אגודת חב"ד בפריז, שהיווה את היסוד לפעילות החב"דית בצרפת, והוא עמד בקשרי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ שהדריך אותו בפעילות האגודה ובארגונה.

משפחתו[עריכה]

  • אביו, הרב זלמן זלטופולסקי
  • בנו, משה זלטפולסקי
  • בתו מרת שושנה, רעיית יוסף יצחק פרסיץ - ממשיכה דרכו ופעילותו בהפצת השפה העברית

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תפו.
  2. דובער רפפורט, אחיו ר' מענדל זלטופולסקי, אליהו מרקין, נחום רבינוביץ, אלכסנדר סנדר ריינין, לוי געראניק, וזלמן רוזנבלום.