ישראל הס
| ישראל הס | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | כ"ג ניסן תרצ"ה |
| קריית מוצקין | |
| פטירה | כ"ה אלול תשנ"ז |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | רב הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן |
הרב ישראל הס (כ"ג ניסן תרצ"ה - כ"ה אלול תשנ"ז) היה מראשי רבני הציונות דתית , הקים את ישיבת בני עקיבא ברעננה והיה רב הקמפוס באוניברסיטת אילן. היה בקשר קרוב עם הרבי, וכן היה מתנהג ומתלבש כחסיד חב"ד.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בכ"ג ניסן תרצ"ה בארץ ישראל בקריית מוצקין לאביו הרב דוד הס ולאימו צילה. בבחרותו למד בישיבות מדרשית נועם, ישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב, באותם ימים הצטיין בלימודו. בשנת תשי"ט בעידודו של הרב משה צבי נריה הקים את ישיבת מרכז הרב ברעננה. בשנת תשכ"א הוסמך לרבנות. בשנת תשל"ג מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת אילן, במשך תפקידו דאג להפצת היהדות באונבירסיטה, ובהקמת בית כנסת במקום.בשנת תשמ"ג עבר לירושלים שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד בנפרד והיה מסור אליו עד הסוף.הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי עמלק ולכן חובה להשמידם. הרב הס נפטר בכ"ה אלול תשנ"ז.
הקשר עם חב"ד
בעת לימודו בישיבת הדרום ברחובות התוודע הרב הס לשיעורי התניא של הרב אריה גינזבורג מבני ברק והחל להשתתף בשיעורים, מאז הוא החל להתוודע לחב"ד. במשך השתתפותו בשיעורים החל הרב הס ללמוד עוד מתורתיהם של רבותינו נשיאנו, בין השאר היה הולך להתוועדויות חסידיות מידי פעם וכן החל לבקר אצל זקני החסידים בירושלים.
אחד הרבנים החב"דים שאיתם שמר הרב הס בקשר קרוב היה הרב זווין, מידי פעם היה הרב הס הולך לרב זווין ולומד ממנו את תורת חב"ד. לאחר שגמר את לימודיו בישיבה החל הרב הס לקנות את ספרי חב"ד, וללמוד אותם לבדו. מידי פעם היה שולח מכתבים לצא"ח בבקשה לעזרה לקניית ספרים.
באותם שנים היה הרב הס מקפיד ללכת להתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד מידי שנה בשנה.
עם השנים החל הרב הס להתלבש במלבושים חב"דים לכל דבר,[1]. עם הקנייטש והכול, מלבושים החב"דים השפיעו על תלמידיו מה שגרם לרבים מה להיות חסידי חב"ד [2].
בשנת תשכ"ג רשם את עצמו לספר החסידים ע"פ הוראת הרבי.
ספריו ותורתיו מבוססים אודות תורתיהם של רבותינו נשיאנו ומהם שאב את ההשראה לספריו, בספרו "אמונות" הוא כותב בהקדמה שספר זה הינו בא להסביר להיות פנסאי, ע"פ פתגמו של אדמו"ר הרש"ב:
"תפקידו של כל יהודי" – "למצוא פנסים שאינם דולקים עדיין ולהאירם, גם אם לא נתבקש לכך... זו מהותה של אהבת ישראל. ספר "אמונות" מבקש להיות 'פנסאי' המעורר את קדושת הנשמה האלוקית
הרב הס במשך השנים החל להתנהג במנהגי חב"ד, הן בלבוש והן במנהגים, במכתב משנת תשי"ז עונה הרבי לרב הס על שאלתו בנוגע מנהגי חב"ד בתפילה:
בשאלתו לשינוי התפילין - כיון שמכבר מתפלל בנוסח האריז"ל (חב"ד), נכון שגם התפילין יהיו באופן זה"
וכן באחת הפעמים ששאל את הרבי האם הינו קורא את המכתבים ענה הרבי:
"מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים ע"י המזכירות, וזהו גם בהנוגע למכתבו הקודם שקבל מכבר, אלא שלשלול השאלה שלו בזה, הנה בתור יוצא מן הכלל באתי עה"ח גם כן.
.
ישיבת מרכז הרב רעננה
בשנת תשכ"א הקים הרב הס את יישבת מרכז הרב ברעננה בעידודו של הרב משה צבי נריה וכן בעידודו של הרבי.
לאחר הקמת הישיבה ברעננה חיזק ועודד אותו הרבי על פעולותיו למען חינוך תלמידי הישיבה. על פי הוראת הרבי היה הרב הס מלמד את תלמידי הישיבה מתורת החסידות. וכן הורה הרבי לרב ישראל ליבוב למסור לו 180 לירות בשביל הוצאות כספי הישיבה[3].
קהילת חב"ד באילת
עמד בקשר עם הקהילה באילת וכן עם שליח הרבי לאילת הרב שמעון אייזנבך.
התבטאויות על הרבי
לאחד ששאל אותו על כתיבה לרבי, ענה הרב הס:
אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך
.
בהמשך גם אמר:
הרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד "שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' -– הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא""
- ↑ ע"פ עדות בנו
- ↑ ופעולותיו
