חסידות צ'ורטקוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מייסד השושלת - רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב

חסידות צ'ורטקוב היא ענף של חסידות רוז'ין שנוסדה על ידי רבי דוד משה פרידמן בשנת תרכ"ה. אדמו"ריה עמדו בקשר הדוק עם רבותינו נשיאינו, ולאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר עבר מרכז החסידות לווינה, היא הפכה לאחת החצרות החסידיות הגדולות והמשפיעות עד השואה, אז נרצחו רוב חסידי צ'ורטקוב.

כיום לא נותר נצר לשושלת אדמו"רי צ'ורטקוב בארץ ישראל, אך ישנם שלושה רבנים המנהיגים קהילות חסידיות בחו"ל המזוהות עם חסידות צ'ורטקוב: הרב חיים מיכאל ביברפלד בלונדון (האדמו"ר מזלטופולי-צ'ורטקוב), הרב דוב בר פרידמן באנטוורפן, והרב ישראל פרידמן במנצ'סטר.

תולדות החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי דב בר פרידמן מצ'ורטקוב - ממלא מקום אביו באגודת ישראל
רבי נחום מרדכי פרידמן מצ'ורטקוב (עלה לארץ הקודש)

חסידות צ'ורטקוב נוסדה בשנת תרכ"ה על ידי רבי דוד משה פרידמן, בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין וחתנו של רבי אהרן מצ'רנוביל מחסידות צ'רנוביל. רבי דוד בחר להקים את מרכז החסידות בעיירה צ'ורטקוב במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה[1], ולצורך כך רכש טירה במרכז העיר והפך אותה לבסיס החסידות שהקים.

לאחר פטירתו בשנת תרס"ד מונה תחתיו בנו רבי ישראל מצ'ורטקוב כמנהיג החסידות, והוא נותר להתגורר בעיר עד למלחמת העולם הראשונה, אז עקר לוינה ונהג לבקר בצ'ורטקוב פעמיים בשנה. אדמו"ר זה ייסד את "הסתדרות החרדים", שהשתלבה לאחר מכן במסגרת אגודת ישראל בה כיהן כנשיא האגודת לצד האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, והוא היה הדומיננטי ביותר בשושלת החסידית והביא להתפתחותה של החסידות באופן דרסטי.

לאחר פטירתו בשנת תרצ"ד מילאו את מקומו בניו רבי נחום מרדכי ורבי דב בער פרידמן, האחרון נפטר בשלהי תרצ"ו. רבי נחום מרדכי המשיך להנהיג את חסידי צ'ורטקוב באירופה עד לשנת תרצ"ט, אז עלה לארץ הקודש והנהיג קהילה קטנה של חסידי צ'ורטקוב בבית הכנסת שהקים בביתו בת"א וכן בביכנ"ס בירושלים, שהקים אביו - "עזרת ישראל".

לאחר פטירתו בשנת תש"ו, המשיך את דרכו בנו רבי שלמה פרידמן, שהנהיג את עדת החסידים עד פטירתו בשנת תשי"ז.

החסידות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדמו"ר רבי חיים מיכאל ביברפלד מחותן עם גדולי האדמו"רים והצדיקים בדורנו: האדמו"ר מבויאן, האדמו"ר ממודז'יץ, האדמו"ר מסרט וויז'ניץ, האדמו"ר מסלונים

בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ז, לאחר פטירתו רבי שלמה פרידמן, הוכתר האדמו"ר מזלטפולי רבי צבי אריה טברסקי כממשיכו, ומאז כונה כאדמו"ר מזלטפולי-צ'ורטקוב, לאחר פטירתו בשנת תשכ"ח המשיך את הנהגת החסידים נכדו, רבי חיים מיכאל ביברפלד שפתח בית מדרש בשכונת טוטנהיים בלונדון.

בחוץ לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירתו של רבי ישראל, ירש את מקומו בעסקנות של אגודת ישראל בנו רבי דב בער פרידמן. בנו ר' דוד משה ברח לללונדון בזמן השואה והתיישב בלונדון, שם הנהיג את קהילת חסידי צ'ורטקוב. לאחר פטירתו ממשיכים שני בניו בהנהגת החסידות: בנו הרב דוב בר פרידמן מנהיג את קהילת חסידי צ'ורטקוב באנטוורפן, ובנו הרב ישראל פרידמן מנהיג את קהילת החסידים במנצ'סטר.

הקשר עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן אסיפת הרבנים כאשר ניסה אדמו"ר הרש"ב לאגד את כלל הרבנים מחוגי היראים לפעול זה לצד זה כדי למנוע את הגזירות מצד הממשלה ולעמוד כחומה בצורה נגד ה'תיקונים' שניסו המשכילים לכפות על שומרי התורה והמצוות - עמד לצידו רבי ישראל מצ'ורטקוב שסייע לו בכל יכולתו והיה מחשובי הרבנים שפעלו איתו יד ביד להגשמת מטרותיו.

בשנת תרפ"ח ביקר רבי ישראל מצ'ורטקוב בברלין, והרבי שהתגורר בעיר באותן שנים השתתף ב'טיש' שערך. את רשמיו מביקור זה העלה הרבי על גבי הכתב באיגרת ששלח לחמותו הרבנית נחמה דינה בכ"ט תמוז תרפ"ח, הרבי גם כתב שבניו של האדמו"ר החזירו לו ביקור גומלין.

בישיבת 'חכמי לובלין' שנוהלה על הרב יהודה מאיר שפירא שהיה חסיד צ'ורטקוב מובהק, ניתנה האפשרות לתלמידים ללמוד חסידות על חשבון הזמן שהוקדש ללימוד מוסר. בנוסף, כמשגיח ראשי בישיבה כיהן הרב אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ (ר' שמעונ'לה ז'ליכובר) ששימש קודם לכן ראש ישיבת תומכי תמימים.

האדמו"ר מטשורטקוב נכנס ליחידות לרבי ולאחר שקיבל רשות לומר בפני הרבי הצעה אמר כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, "מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים[2] יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!"[3].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חסידים מפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רבי יהודה מאיר שפירא - ראש ישיבת 'חכמי לובלין' ומייסד לימוד הדף היומי
  • הגאון מטשיבין
  • ר' מאיר אריק

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אדמו"ר חב"ד ויהדות אוסטריה
  • מלכות בית רוז'ין וליובאוויטש, שבועון כפר חב"ד גליון 1879

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בעיר זו כבר פעלה קהילה חסידית קודם בואו. רב הקהילה בתקופת הבעל שם טוב היה הרב צבי הורוביץ, ששני בניו הרב פנחס הורוביץ בעל ההפלאה ורבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג שהיו מגדולי תלמידיו של המגיד ממעזריטש וממנהיגי החסידות.
  2. לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער ציונית)
  3. לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת 16:12 זושא וולף, לשמך תן כבוד, עמ' 50, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, ניסן תשע"ו.
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא