י' בתשרי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< >> חודש תשרי

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

י' בתשרי הוא היום העשירי בחודש הראשון[1] בלוח השנה היהודי יום הכיפורים והיום העשירי בעשרת ימי תשובה.

תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - י' בתשרי - מלוח היום יום
ליל יום הכיפורים מתחילים "ה' מלך תגל" גו'. פסוק "אור זרוע" - פעם אחת ובקול רם. "על דעת הקהל" כו' - ג' פעמים ובקול נמוך. אין כופלים החרוז "כי הנה כחומר". קריאת שמע שעל המיטה כמו בשבת ויום טוב. "אבינו מלכנו זכור רחמיך" כו' - בכל תפילות היום. בראש השנה ויום הכיפורים אומרים י"ג מידות הרחמים בהוצאת הספר תורה גם כשחל בשבת. שיעור תהלים אחר מוסף.

הפטורת מנחת יום הכיפורים: "ויהי דבר - ובהמה רבה". "מי אל כמוך" גו'. גם במנחה אומרים "לדוד ה' אורי". פתיחת הארון בנעילה ל"אשרי" ונשאר פתוח עד אחרי כל תפילת נעילה. בקדיש דנעילה - "לעילא ולעילא", "אין כאלוקינו", "עלינו". ואין נושאים כפיים.

אומרים "היום יפנה", גם אם העריב היום. אין מברכים "שעשה לי כל צרכי" עד למחר.

יום הכיפורים קומט אויס צו פאסטין זעקס און צוואנציג שעה.


תרגום מאידיש: ביום הכיפורים יוצא לצום עשרים ושש שעות.

  1. למניין החודשים מחודש תשרי, והחודש השביעי למניין החודשים מחודש ניסן.