תשמ"ז

שנת ה'תשמ"ז

ה'תשמ"א • ה'תשמ"ב
ה'תשמ"ג • ה'תשמ"ד
ה'תשמ"ה • ה'תשמ"ו

ה'תשמ"ז

ה'תשמ"ח • ה'תשמ"ט
ה'תש"נ • ה'תשנ"א
ה'תשנ"ב • ה'תשנ"ג

ה'תשמ"ז (5747) ובקיצור תשמ"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי (אור ל-4 באוקטובר 1986), והסתיימה ביום כ"ט באלול (23 בספטמבר 1987).

מניין השנה

בשנה זו ראש השנה יוצא בימים שבת קודש ויום ראשון, בראש השנה שחל בשבת לא תוקעים בשופר.
קביעות שנה זו היא זש"ג, היות והיא מתחילה בשבת קודש (ז), היא שלימה (ש) ועל כן יש בה 30 ימים בחשוון ו-30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום שלישי (ג).
שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 355 ימים שבהם 51 שבתות.
זו שנת שמיטה, ושנה 9 מתוך 19 במחזור העיבור ה-303.
בשנה זו ל"ג בעומר יוצא ביום ראשון, בקביעות כזו מתקיים ה'פאראד' אצל אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.
ראשי התיבות של שנת תשמ"ז (1987) הינם: תהא זו שנת משיח^[1].

תורת הרבי

התוועדויות הרבי בשנה זו נערכו פעמים בימות החול ו פעמים בשבתות.
בשנה זו החל הרבי להגיה באופן קבוע את שיחותיו מהתוועדויות השבת, שנדפסו לאחר מכן בספר השיחות תשמ"ז, בשני כרכים.^[2].

עריכת השיחות להגהה נעשתה על ידי חברי המערכת של שתי מערכות: ועד הנחות התמימים, שערכו את השיחות בשפת האידיש להדפסה בעיתון אלגעמיינער זשורנאל; וועד הנחות בלשון הקודש, שערכו את השיחות בלשון הקודש להדפסה בעיתון כפר חב"ד. לכן חלק מהשיחות הוגהו באידיש וחלק בלשון הקודש^[3].

בשנה זו אמר הרבי 51 מאמרים, כולם כעין שיחה. מתוכם - ד"ה תקעו ביום ב' דראש השנה הוגה בסמיכות לאמירתו^[4].
מאמרים משנים קודמות, שהוגהו לימי המועדים והזדמנויות מיוחדות, נדפסו בספר המאמרים מלוקט כרך א' (מאמר אחד) וכרך ב' (9 מאמרים).
ליקוטים משיחות השנים הקודמות יצאו לאור על סדר הפרשיות, ונדפסו בלקוטי שיחות כרכים ל-לד.
אגרות קדשו של הרבי משנה זו יצאו לאור באגרות קודש כרך לט.
בשנה זו הורה הרבי להוציא לאור את מכתביו מהשנים הקודמות בסדרת "אגרות קודש". הכרך הראשון יצא לאור לר"ח ניסן, ומאז המשיכה הופעת הסדרה בשנים הבאות.
בשנה זו יצאו לאור מאמרי הרבי המוגהים מכל השנים בספר המאמרים מלוקט כרך א, ומאז המשיכה הופעת הסדרה בשנים הבאות.

ימי חב"ד

אירועים

הרבי מכריז שהשנה היא 'תהא זו שנת משיח'.
הרבי מעורר אודות הקמת בתי חב"ד (והוא בית: תורה, תפילה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי. עוד פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפילה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפילה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד משבת ויום טוב), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפילה) משלו, חומר (או ספר אחר של התורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום - על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר - "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר - גם על קופת-הצדקה]".
הרבי מעורר על דבר ההשתדלות בהפצת המעיינות חוצה על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא על ידי הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.
הרבי מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיוצא בזה.
הרבי מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.
הרבי מנבא באופן פרטני על עליית היהודים מרוסיה ומבקש לבנות עבורם אזורי מגורים ומקומות עבודה.
הרבי מזהיר: תכנית אוטונומיה תוביל ל"ממשל ממשי לערבים ביהודה ושומרון תוך ציודם בנשק".
ביום ה' טבת תשמ"ז פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק ממשפט הספרים גלוי לעיני כל העמים שכלשון הרבנית חיה מושקא - "הרבי והספרים שייכים לחסידים".

נולדו

כ"ג חשוון הרב שלום דובער וולף ר"מ בישיבת חב"ד צפת.
תמוז ר' יוני כהנא ממנהלי מטה משיח - נתניה.

נפטרו

י"ד בתשרי - הרב יוסף גולדשטיין, שו"ב בעיירה חמעלניק ומייסד סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית.
ליל יום טוב שני של סוכות - הרב חיים זושא וילימובסקי 'הפרטיזן', מראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש.
ז' בשבט - הרב שלום דובער קסלמן, משפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
כ"ה בשבט - הרב אפרים כזרי (קוזלינר), בוגר התלמוד תורה שפעל בסמיכות לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב ומאנ"ש בחדרה.
ניסן - הרב יקותיאל דובער קלמנסון, שד"ר של ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
ה' בניסן, הרב דובער ליווי, מנהל גוף הכשרות OK.
י"ט בסיוון - הרב שלום דובער פבזנר, מבעלי דפוס 'בלשן'.
ב' במנחם אב - הרב אברהם חיים לדיוב, מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית בסמרקנד ובוכרה.
י"ח במנחם אב - הרב יהושע מרדכי ליפקין, משפיע חסידי חב"ד בירושלים.
י"ד באלול - הרב מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א), בן-דוד היחיד של הרבי מצד אביו ומצד אמו.

קישורים חיצוניים

שיחות הרבי משנה זו (מוגה, בלתי מוגה, אודיו, וידאו והגהות) - באתר מפתח

הערות שוליים

↑ כן כתוב בהתאריכים שבפתח דבר של המאמרים שיצאו לאור בשנה זו (ספר המאמרים מלוקט חלק ב').
↑ למעט שיחת שבת פרשת נצבים, כ"ח אלול שלא הוגהה. כמו כן חלק משיחת אחרון של פסח וש"פ שמיני בגדר החיוב דחינוך, שהוגה על ידי הרבי, לא נדפס בספר השיחות אלא רק בסדרת "התוועדויות".
↑ בשנה זו עדיין לא סודרו הדברים באופן מסודר, ולכן הרבה מהשבתות נערכו והוגהו על ידי הרבי גם השיחה באידיש וגם בלשון הקודש, כל אחת מהן בסגנון שונה. כך קרה בשבתות פרשת: נח, וירא, חיי שרה, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויחי, עקב. בשנה הבאה נקבע הסדר שבו שבת אחת מגיה הרבי שיחה באידיש ובשבוע הבא בלשון הקודש, וכך לסירוגין.
↑ ד"ה החודש משבת החודש הוגה כעבור שנה - תשמ"ח - ונדפס בספר המאמרים מלוקט ב; ד"ה גן נעול משבת פרשת תזריע-מצורע וד"ה לא היו יו"ט מט"ו באב הוגהו כעבור שנתיים - תש"נ - ונדפסו בספר המאמרים מלוקט ד.