אורי מרדכי ליפש

המונח "אורי ליפש" מפנה לכאן. לערך העוסק בעזרא ליפש מכפר חב"ד, ראו אורי עזרא ליפש.

הרב אורי מרדכי ליפש (כ' באלול תשכ"ו, 1966 - י"ד אדר תשפ"ה) היה מחנך וותיק, שהתגורר בבני ברק, וכיהן במספר משרות חינוכיות, בנוסף לשליחותו התורנית בעיר בני ברק, בה עסק בהפצת מעיינות החסידות לתושבי העיר.

תולדות חיים

נולד בכפר חב"ד בכ' אלול תשכ"ו לרב אלעזר ליפש ולרבקה.

בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים בישיבה קטנה בלוד. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 - 'קבוצה תשמ"ז'.

לאחר שביקש את ברכתו של הרבי, נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על ידי ראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק, ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם נשא את רעייתו שרה שפרה לבית ר' משה שמואל שמעלקא סגל.

בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו בבני ברק. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק ובכינוסי משיח נוספים בהמשך.

נפטר ממחלה קשה בעיצומו של חג הפורים - י"ד אדר תשפ"ה והוא בן 58 שנה בלבד.

הלוויתו יצאה אל עבר בית העלמין באלעד ביום ראשון - פורים המשולש בירושלים - ט"ז באדר ה'תשפ"ה.

פעילות חינוכית

עוד בזמן לימודיו בישיבה הגדולה בכפר חב"ד, הקים הרב ליפש "ישיבת ערב" לילדי כפר חב"ד. הישיבת-ערב זכתה להצלחה רבה ומדי ערב בימות החול השתתפו בה כמאה ועשרים ילדים, שהיו מתאספים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ולומדים משך שעה רצופה בזמנם החופשי.

לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש לתלמוד תורה תורת אמת ירושלים, ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים בקריית שמואל, והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים.

החל משנת הלימודים תשע"ב כיהן כמחנך כיתה ז' בתלמוד תורה בכפר חב"ד.

הפצת המעיינות

בנוסף לעיסוקו בתחום החינוך עם ילדים ובני נוער, מסר הרב ליפש שיעורים קבועים בכולל ערב לחסידות בשיכון ה' בעיר בני ברק, ושיעורים לנשים במכון "אור החסידות".

את כישוריו הרבים ואת הידע הנרחב שיש לו, ניצל הרב ליפש לשיחות מזדמנות עם תושבי העיר בני-ברק, ועם קירובם ללימוד החסידות ולדרכי החסידות.

בשנת תשס"ב, השלים הרב ליפש את עריכת ה"מדריך לעולם מתוקן", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" לשבע מצוות בני נח.

הרב ליפש אף כיהן כרב ומשפיע בבית הכנסת החב"די בקריית הרצוג בבני ברק.

אבני החושן

בעקבות מענות והוראות שקיבל הרב ליפש באמצעות האגרות קודש, החל לעסוק בריפוי באמצעות אבני מרפא.

בנוסף לעיסוק במסחר באבנים, החל הרב ליפש לעסוק במציאת סימוכין בדברי חז"ל ובמדרשים לשיטת ריפוי זו, וצובר בידיו חומר רב ומבוסס על סגולותיהם של אבנים שונות, דרכי השפעתן, והתועלת שהם מביאים כאשר מחזיקים אותם בסמוך לעור.

לאחר עיסוק בן מספר שנים בתחום זה, החל הרב ליפש להרצות בכינוסים ובבתי חב"ד על שיטת ריפוי זו, והצליח לעזור דרך שיטה זו של אבני-חן לאנשים רבים, בטיפול טבעי לחלוטין, ללא לקיחת תרופות וכדורים.

פסק דין

לאורך כל השנים, הרב אורי ליפש סייע לאחיו הרב יצחק ליפש בניסוח הפסק דין ובהחתמת רבנים ומורי הוראה על הפסק דין שהרבי הוא הוא המלך המשיח.

בשלהי שנת תשע"א, ניסח הרב ליפש פסק דין מחודש, ודאג שיקריאו אותו בעת מעמד התרת נדרים בחצר הרבי.

הרב ליפש חתם אף על פסק דין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.

מסירותו לרבי

לאחר פטירתו פורסם כי לאחר שיחת ב' אדר תשמ"ח נתן הרב ליפש שנות חיים רבות לרבי ואמר לרבי כי הוא מוותר על ברכת הרבי שיראה בנים, נכדים ונינים.

חיבוריו

בנין עדי עד - לקט מנהגי נישואין, תנש"א.
מדריך לעולם מתוקן - לקט הלכות הנוגעות לבני נח, תשס"ד.
דוד מלך ישראל חי וקיים - תרגום מדוייק מסרט ההקלטה של שיחת ב' אדר תשמ"ח (חשבונו של עולם) עם הערות וביאורים, תשע"א.
הארמון למלך המשיח - ביאור תורני ומקורות על הצורך בבניית ארמון למלך המשיח, תשע"ה^[1].