בחג הגאולה הראשון, בשנת תק"ס, אמר אדמו"ר הזקן את המאמר "ברוך שעשה נסים", שבו הוא מרומם את מעלת העבודה בהתפעלות השכל - על מנת להסיר את החסידים מהתפעלות הלב. בתחילת המאמר, פתח "ברוך שעשה נסים לאבותינו - הבעל שם טוב ורבינו הרב המגיד, בימים ההם - פורים וחנוכה, בזמן הזה - י"ט כסלו".
בשנת תשי"א הוציא הרבי לאור את המאמר כפי שנכתב על ידי אדמו"ר הצמח צדק, בתוספת הערות ומראי מקומות משלו, ולאחר מכן הוא נדפס באור התורה.
אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.
