חסידות ויז'ניץ

המונח "האדמו"ר מויז'ניץ" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הגר (פירושונים).

שושלת ויז'ניץ היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב.

תולדות החסידות

האדמו"ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב, כונה בעל ה"אהבת שלום" והיה בנו של תלמיד הבעש"ט ר' יעקב קאפיל^[1]. ה"אהבת שלום" היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ורבי צבי הירש המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי'. אחרי פטירת רבי מנחם מנדל מקוסוב בשנת תקפ"ו כיהן כאדמו"ר רבי חיים מקוסוב ה"תורת חיים", ולאחר פטירתו בשנת תרי"ד כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו"רה עד שנת תרמ"ה.

אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו"ר בנו רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל האמרי ברוך . לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מויז'ניץ (תרנ"ג) ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר בתרצ"ו. במלחמת העולם הראשונה נדד עם חסידיו מויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה'אהבת ישראל'^[2] מויז'ניץ, על שם ספרו.

התפצלות חסידות ויז'ניץ

רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים:

בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב בוישווה ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר בתש"א. בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת רמות בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם.
רבי חיים מאיר, ה"אמרי חיים", שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד השואה. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת תש"ז עלה לארץ ישראל. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה בתל אביב, אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק, לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בשיכון.

נפטר בתשל"ב. אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ בבני ברק לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ מונסי').

בשנת תשס"ג הופיע בסיום הרמב"ם הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר הרבי את העובדה שבשמחת תורה רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים^[3].

בשנת תשס"ו הופיע במעמד סיום הרמב"ם הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, ודיין חסידי ויז'ניץ בויליאמסבורג, עמד על מה שכתוב "אתם נצבים היום כולכם" שבזכות לימוד הרמב"ם וסיום הרמב"ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה^[4].

חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדזיקוב בא לרבי כשהוא יושב על כסא הגלגלים. הרבי בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.
רבי אליעזר מויז'ניץ, ה'דמשק אליעזר'^[5]. רבי אליעזר עלה לארץ בתש"ד והקים בה את ישיבת ויז'ניץ בתל אביב. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו (תש"ו) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה ארצה כמה חודשים לאחר מכן.
רבי ברוך בעל ה"מקור ברוך", נהג באדמו"רות בעיר רבנותו סירט ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה לארץ ישראל בתש"ז (1947) והתיישב בחיפה, שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא "המזוזה של חיפה". נפטר בתשכ"ד (1964).

לאחר פטירתו בב' חשון תשכ"ד ירש את מקומו בנו רבי אליעזר הגר (תרפ"ה-תשע"ה). בח"י אלול תשל"ה יצא ב"קריאה קדושה" (יחד עם גדולי תורה וחסידות נוספים) לעידוד מבצע נש"ק בה נכתב (בין השאר) אשר "הגיעה אלינו קריאתו הקדושה של האי גברא קדישא, מדברנא דאומתיה ולוחם מלחמות השי"ת, כבוד קדושת אדמו"ר מרן הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט"א - להרבות באורה של מצוה, הדלקת נרות ברב שבת קודש ויום טוב גם על ידי בנות ישראל שלפני הנישואין ואף על ידי הילדות שמגיל החינוך, לחנכן למצוותן ולקדושת בית ישראל, כדי להאיר חשכת הגלות ולהמשיך אור קדושה בעולם. ודבר בעתו מה טוב שיתקבל הדבר בקרב כל בנות ישראל לפעול על כל נשי ובנות ישראל לעשות כן להדליק ולברך כנ"ל". בט"ז חשוון תנש"א בעת מעמד חלוקת הדולרים עבר אחד מחסידיו וסיפר שזה עתה שהה במחיצת האדמו"ר, בתגובה בירך הרבי את האדמו"ר באומרו "שיהיה בשורות טובות ויאריך ימים". הלה העניק לרבי ספר מתורת האדמו"ר והרבי קיבלו בתודה באומרו "ישר כח גדול". אותו אחד שח באוזני הרבי אודות ההרחבה של בית המדרש של החסידות הנמצאת בעיצומה וביקש את ברכתו הק' לכך, הרבי העניק דולר מיוחד באומרו "בטח יש שם קופת צדקה, אז תכניסו דולר זה לצדקה שם, וזה יוסיף ברכה בכל הענינים".

רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.

למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי ברוך הגר, בעל ה"מקור ברוך", הקים את חצרו בחיפה והיה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק והאדמו"ר רבי מרדכי הגר במונסי.