ישראל הגר

ר' ישראל הגר אצל הרבי בחלוקת דולרים

רבי ישראל הגר (יליד שנת תש"ה) הוא אדמו"ר חסידי המכהן כאדמו"ר חצר ויז'ניץ לצד אחיו הרב מנחם מענדל הגר. האדמו"ר נחשב לאוהד חב"ד המעודד את חסידיו להגות בתורתו של הרבי, והוא עצמו חש קשר נפשי לרבי, דבר המתבטא באופן הנהגת החצר שלו, ובדבריו של הרבי אותם הוא משלב ב"טישים" שעורך.

תולדות חיים

נולד בה' אייר ה'תש"ה לאדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ. הוא חתן רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. לאחר פטירתו של אביו בכ' אדר תשע"ב, רוב החסידים תמכו בהתמנותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות. הוא אסר על השתמשות בתואר "כבוד קדושת" לגביו.

הפגישות עם הרבי

ביחידות בחדרו של הרבי

בכ"ב טבת תשד"מ (אחרי שהורחק מחצר אביו) היה אצל הרבי ביחידות מיוחדת אודתה נוהג להזכיר מפעם לפעם. האדמו"ר הגיע בשעה 8:00 בערב (לערך) ונכנס ליחידות בלווית גיסו הרב טברסקי (בן האדמו"ר מטשרנוביל) ושני אברכים נוספים גם חברי המזכירות הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, הרב יהודה לייב גרונר, הרב ירחמיאל בנימין קליין נכנסו. לאחר כחצי שעה יצאו הנוכחים והוא נשאר עם הרבי ביחידות ממש. לאחר חצי שעה נוספת הסתיימה היחידות . על פי בקשתו היחידות לא הוקלטה.

תוכן מחציתה הראשון::

בתחילת השיחה ביקש הרבי לשמוע דברי תורה מארץ הקודש. בהמשך, עוררם הרבי אודות הדפסת כתבי החסידות של בית וויז'ניץ ואמר כי קיבל סידור שהם הוציאו לאור ובו אי-אלו הוספות וצריך היה להדפיס הרבה יותר. הרבי גם סיפר כי הרבי הרש"ב מנע מבנו, הריי"ץ להדפיס את הכתבים שלו ושל אביו, הרבי המהר"ש, למרות שידע את גודל הרצון והתשוקה לכך. אך הרבי הריי"ץ עסק בהדפסת והפצת חסידות בשופי (אמנם רק עם בואו לארצות הברית). גם בשואה - רחמנא ליצלן - הוכח כי אלו שלא הסכימו להדפסת דבריהם ונספו - השם יקום דמם - הרי כתביהם אבדו ואילו מי שמסר את כתביו לדפוס הרי הם קיימים עד היום הזה.

בקשר למנהגים שנדפסו בסידור הנ"ל העיר הרבי כי יש צורך להדפיס את כולם, שכן כתוצאה מכך שהחסידים פזורים במקומות שונים נוצר מצב שכאשר נער נעשה "בר מצוה", אינו יודע כיצד לנהוג בפועל, וגם אביו אינו יודע להורותו... הרי צריך להיות "מנהג אבותיכם בידיכם"...

בהמשך הדברים דובר אודות שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. מישהו מהנוכחים הזכיר שיש מסורת כי אדמו"ר הזקן חיבר את ה"מהדורא בתרא" לפני ה"מהדורא קמא" ועל כך העיר הרבי שאין מקום לומר זאת בהתאם למסופר ב"הקדמת בני הגאון המחבר" כי תחילת חיבור השולחן ערוך היתה בשבת אדמו"ר הזקן אצל המגיד ממעזריטש וגם, הוסיף הרבי, ע"ד הרגיל כותבים קודם "מהדורא קמא" ולאחר מכן "מהדורא בתרא"... הרבי אמר גם שבהשגחה פרטית נותרו רק ארבעה סימנים מתוך ה"מהדורה בתרא" ותחילתם "יהודה (בן תימא)...", בשם הוי' - ויש בכך רמז כי תחילת בריאת העולם הייתה בשם אלוקים ("בראשית ברא אלוקים"), אך יש לשאוף להגיע לשם הוי'.

בקשר לתוכן היחידות סיפר האדמו"ר לימים כי הרבי דיבר איתו בעניינים הנוגעים לכלל ישראל. על פי עדות הרב משה דוד טובק שהשתתף ביחידות דיבר איתו הרבי גם על חוק "מיהו יהודי". בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו.

בימי השבעה על הרבנית

בכ"ז שבט תשמ"ח,במהלך ימי השבעה על הרבנית חיה מושקא הגיע לנחם את הרבי ששהה אז בבביתו ברחוב פרדידנט. בהזדמנות זו אמר לו הרבי: "העילוי ד"אווירא דארץ ישראל" שייך גם ל"שוכני עפר" על ידי המחילות המקשרות בין בתי החיים שבחוץ לארץ עם ארץ ישראל. ויהי רצון שבקרוב ממש נזכה לראות בעיני בשר ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" וכולם יחדיו נפגשים בארץ ישראל בשמחה וטוב לבב". בהזדמנות ציין את התרשמותו בביקור זה מהפשטות והצניעות של הבית.

בחלוקת הדולרים

פעם, לאחר שבנו נהיה חתן, הגיע לחלוקת דולרים של יום ראשון והציג את בנו כשאומר שנהיה עכשיו חתן. הרבי נתן לחתן שתי דולר באומרו: "שיהיה בשעה טובה, עבורכם יחד, אתה עם הכלה, שיהיה, שיהיה בנין עדי עד ובנים ובנות עוסקים בתורה ובמצותיה על פי תורת החסידות, בשורות טובות והצלחה רבה". לאחר מכן הציג הוא בן נוסף באומרו שהוא ראוי כבר לעשות שידוך והרבי שאל: "הוא כבר לאחרי שמונה עשרה שנים?" והוא השיב: "הוא בשנה השמונה עשרה", והרבי ענה: "בדברים אלו הרי כל המקדים הרי זה משובח".

בחלוקת דולרים בזאל הגדול

בא' תמוז תש"נ עבר בתחילת חלוקת הדולרים שבזאל הגדול שהתקיימה אחרי תפילת ערביתוכשניגש ביקש בלחש דבר מה במשך רגעים ארוכים, והרבי בירך: "בשורות טובות, בטוב הנראה והנגלה, זאל ער זיין געזונט [=שהוא יהי' בריא]", נתן לו עוד דולר והוסיף: "בשורות טובות כפלים לתושיה".

הקשר עם חב"ד

ר' ישראל אומר, כי על ידי לימוד בספר התניא, מקבלים הבנה ברורה ומעמיקה יותר בכל ספרי החסידות ואכן ידיו רב לו בחסידות חב"ד ואף בתורתו של הרבי.

בשנת תשנ"ח סיפר ר' ישראל ב'טיש' סיפור מופת מיוחד על הרבי, שפורסם לאחר מכן בספר רבות מופתי. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של חסידות חב"ד, מדבר על המאורע הספציפי ועל חב"ד בכלל.

בשנת תשס"ט בג' תמוז, בהתוועדות המרכזית הנערכת בשיכון ויז'ניץ מדי ליל שבת, בהשתתפות אלפי חסידים, פתח בניגון צמאה לך נפשי, ולאחר-מכן אמר:"מפעלו האדיר של הרבי - למען כלל ישראל בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל השלוחים, כאשר רבבות יהודים, סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים בבתי חב"ד מקום להתפלל בו, ללמוד, ולטעום דבר בכשרות מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו בארצות הברית, מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, ועל ידי הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם.

זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, והרה"ק רבי אהרן מבעלזא עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע הרבי מליובאוויטש, הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות."

בסיום שיחתו, הורה הרב לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את הניגון ד' בבות לאדמו"ר הזקן.

בחודש כסלו תש"ע השתתף במפגש עם הרב יואל כהן, בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים בתורת החסידות על פי משנת חסידות חב"ד, כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי החסידות. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, והמשפיעים הרב אברהם מנדל ווכטר והרב אהרן שפירא.

לקריאה נוספת

• שיח שרפי קודש

קישורים חיצונים

• ביקור ר' יואל אצל ר' ישראל באתר col
• ניגון חב"ד ב'טיש' בויז'ניץ
• הרב סיפר לחסידי ויז'ניץ על "כוחו האדיר של הרבי"
• בביקור המשלחת החב"דית: הרבי מויזניץ' חשף פרטים מה'יחידות'

הקודם: האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ

אדמו"רי ויז'ניץ מו' אייר תש"ה

הבא: -