שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שניאור זלמן רובשוב עם הרבי בחדרו
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

שניאור זלמן רובשוב - שז"ר (א' כסלו תר"נ - י"ט תשרי תשל"ה), סופר, עסקן, שר החינוך ופרזידנט[2] מדינת ישראל בין השנים תשכ"ג - תשל"ג, היה מקורב לחב"ד ולהרבי שאף התבטא עליו שהוא חסיד[3].

תולדות חיים

בביקור בכפר חב"ד ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד הפרזידנט. לצידו יושב רב הכפר, הרב שניאור זלמן גרליק

נולד בעיירה מיר שברוסיה הלבנה בראש חודש כסלו תר"נ לרבי יהודה לייב ושרה רובשוב, משפחה חב"דית שורשית. נקרא על שם אדמו"ר הזקן שאבי סבו היה מחסידיו. בשנת תרס"ה קיבל "היתר הוראה" מרבי ראובץ כ"ץ[4]. בצעירותו דבק ברעיון הציוני, והיה מפעילי מפלגת "פועלי ציון".

בין השנים תרס"ח - תרע"ב למד באקדמיה לחכמת ישראל, בשנת תר"ע החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"אסיפת הרבנים" שנערכה בפטרבורג. בשנת תרע"א ביקר בארץ ישראל מספר חודשים[5], לאחר ביקורו הוא החל להיות פעיל בקונגרסים הציונים, ונחבר לוועד הפועל הציוני.

בשנת תשכ"ג מונה לפרזידנט מדינת ישראל עד שנת תשל"ג.

נפטר בי"ט תשרי תשל"ה, ונטמן בחלקת גדולי האומה בבית העלמין בהר הרצל בירושלים.

קשריו עם אדמו"רי חב"ד

אדמו"ר הרש"ב

הוא נפגש עם אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"ע באסיפת הרבנים בה כיהן כמזכיר. הרבי בהזדמנות סיפר שהתייחסו לשז"ר באסיפה כאל חסיד מכיוון שהוא היה באסיפה משתדל לטובת החסידים[3]. בשנת תשל"א הביא שז"ר לרבי במתנה את קונטרס "חשבון קצר" בו מובא את דבריו של אדמו"ר הרש"ב באסיפת הרבנים[6].

אדמו"ר הריי"צ

בשנת תרפ"ז סייע מברלין בהצלת הרבי הריי"צ מציפורני הג.פ.או. הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות ושכנע את פרופסור אוסקר קוהן להפעיל לחץ על ראשי הממשל בגרמניה שיתערבו לטובת הרבי[7], בשנת תרפ"ט הוא נפגש עם אדמו"ר הריי"צ במהלך ביקורו בארץ ישראל בתל אביב[8].

בשנת תש"ז במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות היהודית, נפגש עם מספר עסקני חב"ד שעסקו בהברחת חסידי חב"ד מרוסיה[9], היה נוהג באותם שנים להתוועד מידי שנה בי"ט כסלו בבית הכנסת נחלת בנימין[10]. בשנת תש"ח במהלך הדיונים באו"ם על הקמת מדינת ישראל, הוא הגיע להתוועדות י"ט כסלו אצל אדמו"ר הריי"צ, וקיבל את הסכמתו על הקמת המדינה[11].

הרבי

חסידי חב"ד מקבלים את פניו של שז"ר במלון, בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"א. מימין לשמאל: הרב בנימין קליין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, מר שז"ר, השליש הצבאי, הרב שמואל דוד רייטשיק, הרב ישראל ג'יקובסון, מר צבי כספי, שגריר ישראל באו"ם
שז"ר עולה לתורה בבית הכנסת צמח צדק בירושלים העתיקה לרגל יום הולדת ה80

13 פעמים ביקר בחצר ליובאוויטש בניו יורק ונועד עם הרבי. מסכת קשרים נפלאה נרקמה בין השניים, כאשר הרבי מנבא מראש את בחירתו לכהונה הרמה של "נשיא המדינה" - בה שימש שתי קדנציות מלאות, בשנים תשכ"ג-תשל"ג - ומלווה אותו על כל צעד ושעל בעצה ובברכה, עד פטירתו בשנת תשל"ה.

כאשר התכונן שז"ר להגיע אל הרבי בשנת תשכ"ו (לאחר היבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.

שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.

בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו יום שישי לא הייתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'אוהל' באותה פעם הייתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [= מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.

כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידים שהריעו ושרו.

שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב אדמו"ר מהר"ש.

על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב עזריאל זעליג סלונים ולחתנו הרב יוסף רלב"ג:

"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זה, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".

היה משתתף בשיעורי חסידות בביתו של הרב אברהם חן ולאחר פטירתו היה מהמייסדים של חוגי חן למשנת חב"ד שבמסגרתם הגה ויזם את ספר הק"ן שהרבי עודד ודאג שיצא לאור. היה מסייע רבות למוסדות חב"ד בארץ הקודש ובראשם 'רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש' ומוסדות כפר חב"ד.

בניית כפר חב"ד

עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת תש"ח, נפגש עם הרבי הריי"צ בניו יורק אז דובר אודות הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים. ההצעה התקבלה וכפר חב"ד קם והיה, כאשר במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו.במשך שנים, היה מגיע מידי שנה להתוועדויות י"ט כסלו, י"ב תמוז ועוד בכפר חב"ד.

מר שז"ר בעת כהונתו כשר החינוך בממשלה, בעת פגישתו עם הרב יוסף ויינברג והרב דוד חנזין

אנשי הקשר המרכזיים

מכתב ברכה שכתב שז"ר לרגל יום הולדת הרבי (ו' ניסן תשל"ב): "מיטב הברכה, האהבה והיקר לאדמו"רי, ידיד לבבי, בהגיעו לשיבה טובה בשטו"מ - בתוך קהל המאחלים"

אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב פנחס אלטהויז, הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה שלושתם מראשי אגודת חסידי חב"ד. בתקופה יותר מאוחרת: הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן והרב יונה איידלקופ.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז.
  2. על פי מכתבו של הרבי[1] לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה" - ראה בהרחבה בערך פרזידנט (תואר).
  3. 3.0 3.1 נשיא וחסיד, עמ' 9.
  4. עיתון מעריב, י"א סיוון תשכ"ג.
  5. נשיא וחסיד, עמ' 63.
  6. נשיא וחסיד, עמ' 57.
  7. מחתרת חסידית בברית המועצות, עמ' 26.
  8. נשיא וחסיד, עמ' 73.
  9. נשיא וחסיד, עמ' 76.
  10. נשיא וחסיד, עמ' 77 - 79.
  11. נשיא וחסיד, עמ' 85 - 88.
פרזידנט מדינת ישראל
יצחק בן צבי | חיים הרצוג | יצחק הרצוג (מכהן) | חיים ויצמן | עזר ויצמן | יצחק נבון | שמעון פרס | משה קצב | אפרים קציר | ראובן ריבלין | שניאור זלמן שזר
(לפי סדר האל"ף בי"ת)