שמואל וואזנר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמואל וואזנר
[[קובץ:
|250px]]
מגדולי פוסקי הדור
בעל שבט הלוי
לידה תרע"ג
וינה, אוסטיה
פטירה ט"ו בניסן תשע"ה
בני ברק
מקום פעילות בני ברק
השתייכות חסיד
תפקידים נוספים רב ופוסק
רבותיו רבי מאיר שפירא.
חיבוריו שו"ת שבט הלוי

הרב שמואל וואזנר (תרע"ג - תשע"ה) מגדולי פוסקי הדור מחבר שו"ת שבט הלוי.

קורות חיים

נולד בשנת תרע"ג בעיר וינה לאביו יוסף צבי. כבר בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי מאיר שפירא, שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.

בשנת תרצ"ה נשא את הרבנית - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. בתרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כהלכה למעשה ברוב תפוצות ישראל.

קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי

קשריו של הרב וואזנר עם חב"ד החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל הרבי הריי"צ בשנת תרצ"ו ולקבל את ברכתו.

לצד הרב שלום דובער ליפשיץ יושב ראש ארגון יד לאחים

בשנת תרח"צ התכתב עם אדמו"ר הריי"צ שכתב לו גם מכתב הדרכה ללימוד החסידות[1]

בשנים שלאחר מכן זכה להכנס אליו ליחידות יחד עם אשתו הרבנית ואף קיבל ממנו את ספר התניא.

בשנת תשל"ו הגיע לארה"ב, וזכה להתקבל ליחידות אצל הרבי. כשנכנס נעמד הרבי לכבודו והראה לו חיבה מיוחדת.

בסיום היחידות, הרב יצא בהתרגשות גדולה ואמר: זה שבקיאותו של הרבי בכל התורה היא באופן נפלא - ידעתי, אך לא ידעתי עד כמה נפלאה עמקותו. עוד סיפר, שאמר לרבי דבר מסויים בשם המהרש"א, והרבי אמר שהמהרש"א לא אומר זאת. לאחר-מכן כשחיפשתי דבר זה, מצאתי אותו, אך ראיתי שהכוונה שם אחרת לגמרי, וכמו תמיד גם הפעם הרבי צדק. עוד אמר: כשיצאתי מחדרו, הרגשתי שאני יוצא מחדרו של גדול שבענקים.

תומך בפעולות הרבי

נואם בסיום הרמב"ם, תשע"ב. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין): הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב וואזנר (נואם), האדמו"ר ממחנובקה-בעלז, האדמו"ר מנדבורנה ?, האדמו"ר מבויאן

הרב וואזנר נחשב לידיד חב"ד, ותמך לאורך כל השנים בכל תקנותיו ומבצעיו של הרבי.

אחת מתקנותיו של הרבי היא ללמוד בכל יום שלושה פרקים מתוך ספר 'היד החזקה' של הרמב"ם ולסיימו בכל שנה. בכינוס שנערך לרגל סיום אחד המחזורים בשנת תשע"ה, התבטא הרב וואזנר:

ספר הרמב"ם פותח בהלכות אמונה בהלכות יסודי התורה, ומסיים באמונה בהלכות מלכים, זה יחודו של ספר הרמב"ם שמתחיל באמונה ומסתיים באמונה, ואשר כולל את כל המצוות הנוהגות בזמן הזה, ואשר לא נוהגות בזמן הזה, אומר מאמר רז"ל "שית אלפי שנין הווי עלמא". אלפיים שנה תורה, אלפיים שנה תוהו ובהו, ואלפיים שנה ימות המשיח, והגמרא במסכת סנהדרין אומרת שבעוונותינו הרבים נכנסנו לשני אלפי ימות המשיח ועדיין לא בא, וזה הדבר הגדול שעשה הרבי שמתאחדים בלימוד הרמב"ם, ועל ידי זה מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו

בהזדמנות אחרת, כשנבצר מהרב שמואל להגיע, שלח את בנו להשתתף ולשאת דברים בכינוס במקומו, ובתוך הדברים אמר:

"הרבי מליובאוויטש שלח שלוחים להפיץ תורה בכל העולם. כמה נפלאה התקנה של לימוד ספר הרמב"ם. מי גדול בדורנו - שהפך את ספרי הרמב"ם לנחלת הכלל - כמו הרבי. בנוסף לפעולותיו בקירוב ליבם של אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים, תיקן שילמדו בשיעור יומי את ספרי הרמב"ם וכך ידעו את כל הלכות התורה'"

רוח הקודש נפלאה

קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים, עליה חתום הרב וואזנר

בשנת תש"נ לפני חתונת בתי שתחיה - מספר בנו ר' בן ציון - נסעתי עם משפחתי לרבי כדי לקבל את ברכתו. באותם ימים, לא מצאתי מישהו שינהל את סדרי הלימוד בכולל שלי, כיון שכן נאלצתי לעשות זאת בעצמי, ולא נותר לי זמן ללמוד בעצמי. זה שבר אותי ואף אחד לא ידע על כך. כשהגעתי לרבי אמר לי: "הרי אתה משבט לוי, עליהם נאמר "ילוו עליך וישרתוך"" - נדהמתי; הרבי ברוח-קדשו יודע מהבעיה ומחזק אותי. דבריו חיזקו אותי מאוד, ושינו את מצב רוחי לגמרי.

כשחזרתי לביתי מצאתי מישהו שיחליף אותי, ויכולתי ללמוד בשקט. גם הפעם ברכתו של הרבי התקיימה.[2]

בשנת תשמ"ו לאחר שהרב יעקב לנדא רבה של העיר בני ברק, נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי המתנגדים לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב משה יהודה לייב לנדא, הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין.

נפטר בליל יום טוב ראשון של פסח ה'תשע"ה, בן מאה ושתים.

רב קהילת חב"ד בהר נוף, הרב נפתלי צבי ווייס נשוי לנכדתו.

מתלמידיו הבולטים

  • הרב משה שאול קליין, אב בית הדין של חסידות ויז'ניץ, רב שכונת אור החיים בבני ברק ורב המרכז הרפואי מעיני הישועה.
  • הרב שמואל אליעזר שטרן, רב אזור מערב בני ברק וראש רשת בתי ההוראה "שערי הוראה".
  • הרב יעקב מאיר שטרן, מכהן גם כדיין בבית הדין של חסידות ויז'ניץ.
  • הרב שלמה זלמן אולמן, אב בית דין ב"בית הדין מודיעין עילית".
  • הרב משה שטיין, רב קהל חסידים בקריית הרצוג ועורך סדרת פסקי רבו, "מבית לוי".
  • הרב מנחם ברוך יאווע, ראש ישיבת חיי תורה לובלין ירושלים "בעל המתיקות" מח"ס "מתיקות התורה" "מתיקות השבת" ו"מתיקות המועדים" ועוד.

תלמידים בולטים נוספים:

  • הרב משה הלברשטאם, כיהן כדיין בעדה החרדית.
  • רבי אברהם אלטר פולק, האדמו"ר מברגסאז.
  • הרב יצחק יחיאל עהרנפלד, רב קריית מטרסדורף וראש ישיבת בית שמואל.
  • הרב מרדכי גרוס, אב בית הדין "חניכי הישיבות".
  • הרב ישראל משה פרידמן, האדמו"ר מסאדיגורה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים