לאחר שובו לארץ בסיום שנת הקבוצה, פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל770 על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת תשכ"ח עד לחזרתו לארץ בסוף השנה[1].
לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי מכתב כללי - פרטי עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה "בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד"[2].
הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' בהמשך תרס"ו. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.
משנת תש"ע הוא משפיע ראשי של "מרכז מעייני ישראל" בארץ הקודש, שם מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא בסניפים רחבי הארץ.
הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ וקירב רבים לחסידות חב"ד.
הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד החסידות.
ללמוד איך להתפלל - ביאורי תפילה על-פי תורת החסידות; חלק א' - ביאור התפילה מברכות השחר ועד קרבנות. יצא לאור בשנת תשס"ט. חלק ב' - ביאור בתפילת שחרית מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת תש"ע. חלק ג מ"אשרי" עד קריאת שמע יצא לאור בשנת תשע"א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת תשע"ב. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת תשע"ה. חלק ו' על סעודות השבת בשנת תשע"ו.
^מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.
