פסח

חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים. החג נמשך שבוע ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן (בחוץ לארץ, בה חוגגים גם יום טוב שני של גלויות, מסתיים החג בכ"ב בניסן). היום הראשון של פסח והיום האחרון (או היומיים הראשונים והאחרונים, בחו"ל) הם ימים טובים האסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע הם חול המועד שחלק מהמלאכות מותרות בו.

חג הפסח נקבע לזכר יציאת בני ישראל מהעבדות במצרים לחירות. היום השביעי של פסח מציין את קריעת ים סוף שאירעה בהמשך ליציאת מצרים. יום זה (או ביום שלאחריו המכונה אחרון של פסח, בחו"ל) קשור במיוחד גם עם הגאולה העתידה.

רקע

ערך מורחב – יציאת מצרים

הרקע לקביעת חג הפסח הוא אירועי יציאת מצרים המסופרים בהרחבה בתורה, בפרשיות הראשונות של ספר שמות.

על פי הבטחת הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, נגזר על צאצאיו - עם ישראל - לרדת לגלות במצרים. בני ישראל ירדו למצרים בזמנו של יעקב אבינו בשנת ב'רל"ח לבריאת העולם, ולאחר מותו של לוי - האחרון מבין השבטים - החלו המצרים להעביד את בני ישראל בפרך וגזרו עליהם גזירות קשות. לאחר שנים ארוכות של עבדות, שלח הקדוש ברוך הוא את משה רבינו לגאול את בני ישראל ממצרים, ובכך להפכם לעם הנבחר שיזכה לקבל את התורה ולעלות לארץ ישראל.

לאחר שמלך מצרים, פרעה, הקשה את ליבו וסירב לשחרר את בני ישראל - הביא הקדוש ברוך הוא על המצרים את עשרת המכות שלוו בניסים גדולים, על ידי משה. בסיום המכה האחרונה, מכת בכורות, הסכים פרעה להוציא את עם ישראל ממצרים. ביום י"ד בניסן בשנת ב'תמ"ח הקריבו בני ישראל את קרבן הפסח על פי ציווי ה' ולמחרתו, ביום ט"ו בניסן, יצאו ממצרים.

לאחר כמה ימים בהם הלכו במדבר, התחרטו פרעה והמצרים על שחרור בני ישראל והחלו לרדוף אחריהם כדי להלחם בהם. ביום השישי לצאתם, כאשר בני ישראל עמדו על שפת ים סוף, השיגו אותם המצרים - ואז נקרע הים ובני ישראל עברו בו, ולאחריהם עברו המצרים והים כיסה אותם. קריעת ים סוף התרחשה בליל היום השביעי, כ"א בניסן.

חג הפסח נקבע ביום יציאת מצרים, ט"ו בניסן, והיום השביעי בו שבו אירעה קריעת ים סוף נקבע לחג שביעי של פסח.

שמות החג

חג המצות

שם החג בכל התורה הוא "חג המצות" (אמנם במקום אחד מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח" ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.

חג הפסח

אך מנהג ישראל במשך הדורות וכן הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב"משנה תורה" לרמב"ם) שהוא נקרא בשם "חג הפסח". בפשטות נקרא החג בשם זה על שם קרבן פסח ועל דרך השם חג המצות. וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא שבזמן הגלות רצו לעשות זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.

על דרך החסידות ביאר הרב הקדוש מברדיטשוב ששם המצות הוא על שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר הקב"ה שבחן של ישראל אמנם ישראל קוראים לחג 'חג הפסח' שבזה מספרים הם את שבחו של הקב"ה על "אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים".

פסח - דילוג וקפיצה

רש"י על הפסוק "פסח הוא לה'" מפרש שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב"ה, ולכן כל עבודת ישראל בקרבן זה עליו להיעשות "דרך דילוג וקפיצה".

ועל פי זה מוסבר בתורת החסידות שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהאור האלוקי שהתגלה במצרים ומתגלה בחג הפסח הוא בדילוג - לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה, אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה שרחוקה ממנה באין ערוך, כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה.

וכפי שמוסבר הדילוג שבגילוי זה מתבטא בריבוי פרטים

• בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח.
• בתוצאה שלה - גאולת ישראל ממצרים.
• בעבודת ישראל אז ובמצוות ועבודת החג.

וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה.

האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה אור אין סוף שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים היתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו מושקעים במ"ט שערי טומאה ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק הקב"ה בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא היתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:

א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה.

ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם היתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות.

גאולתם של ישראל ממצרים היתה באופן של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים היתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר - מתן תורה.

ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב קרבן פסח ביום י' בניסן שנצטוו לקחת להם צאן ולהקריבו קרבן פסח על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת במסירות נפש שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים).

מצוות החג

קרבן פסח

ערך מורחב – קרבן פסח

בי"ד ניסן מקריבים את קרבן פסח.

איסור אכילת חמץ

ערך מורחב – חמץ

איסור אכילת חמץ ו

מצוות ביעור חמץ

איסור קיום חמץ בכל מקום הנמצא תחת רשותו. האיסור הוא אפילו על פירור חמץ, לכן נזהרים ומנקים את הבית היטב לפני החג.

מצוות אכילת מצה

ערך מורחב – מצה

• אכילת מצה, המצווה נתקנה זכר למצות שאכלו בני ישראל כשיצאו ממצרים, שנאמר: "בערב תאכלו מצות". המצוה היא לאכול בלילה הראשון כמות של כזית מצה.

מצוות אכילת מרור

ערך מורחב – מרור

• אכילת מרור, שנאמר "על מצות ומרורים יאכלהו" , המצווה הוא לאכלו בלילה הראשון של החג, זכר לכך שהמצרים מררו רת חיי בני ישראל בעבודת פרך במצרים, למצווה נוהגים לאכול חסה עם חזרת.

סיפור יציאת מצרים

ערך מורחב – סיפור יציאת מצרים

מצוות הרגלים

מצוות שמחה

• הוספה בשמחה בכל שבעת ימי החג, שנאמר "ושמחת בחגיך".

עלייה לרגל

חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים שבו היו כל ישראל עולים לירושלים לבית המקדש ומקריבים קרבנות.

בחסידות ניתן הסבר פנימי ורוחני לכל אחד ממצות אלו:

על אכילת מצה מבאר אדמור הזקן: "מצות יאכל את שבעת ימים", להאכיל מצה שהוא מוחין דאבא, את שבעת הימים, שהם ז' מדות, דהיינו להמשיך ביטול בכל ז' המדות .

איסור אכילת והחזקת חמץ על פי פנימיות הוא כי חמץ שהוא בצק תפוח מסמל את הישות והגאווה וגסות הרוח המאוסה שצריך להשמיד לגמריי.

ליל הסדר

בלילה הראשון - ובחו"ל בשני לילות הראשונים, עורכים "ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר הגדה של פסח, והם: ארבע כוסות, אכילת מרור, אכילת מצה, אמירת הלל, החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקב"ה על הניסים והנפלאות.

בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם.

ארבע קושיות

ההגדה של פסח מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים,

בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול.

הרבי מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל לליל הסדר ואינו מודע לתורה ומצוות, ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של ליל הסדר שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי יציאת מצרים וגדולת השם.

את הסעודה חותמים במשפט הנסוך בתקווה לבא הגאולה תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

בפנימיות התורה

הרבי מבאר את ארבעת הקושיות על פי תורת החסידות, בהקשר לגלות והגאולה.

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל?

1. שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, הלילה הזה שתי פעמים - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף.
2. שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה - בכל הגלויות היה בקרבנו גם נפש אלוקית וגם נפש בהמית (חמץ ומצה), הלילה הזה כולו מצה - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.
3. שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים היתה קנאה רבה בכל העולם. הלילה הזה כולו מרור - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.
4. שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני עבודת השם אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. הלילה הזה כולנו מסובים - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'.

מבצעים ותקנות הרבי

בחג הפסח ובימי ההכנה אליו, פועליםחסידי חב"ד בכמה ממבצעיו והוראותיו של הרבי:

מבצע מצה

ערך מורחב – מבצע מצה

• חלוקת מצה שמורה - בשנת תשי"ד הורה הרבי להשתדל לשלוח לחג הפסח למכירים - לפחות ללילי הסדר - מצות עגולות אפויות יד, ודוקא - מצה שמורה.
• מצה לתלמיד - בשנת תשכ"א, יזם הרב יצחק גנזבורג את מבצע מצה לתלמיד, בו הגיעו ילדים מכל החוגים לראות ולהשתתף בתהליך אפיית המצות. מבצע זה נמשך עד היום בווריאציות שונות. רבים מהשלוחים והחסידים מפעילים בכל רחבי הארץ סדנאות אפיית מצה, בהם אופים הילדים בעצמם מצות לדוגמא.

ליל הסדר ציבורי

ערך מורחב – ליל הסדר ציבורי

על פי הוראתו של הרבי, מקיימים חסידי חב"ד ליל הסדר ציבורי בו מוזמנים להשתתף כל המעוניינים, אנשים נשים וטף, ללא תמורה - על מנת לחוות ליל סדר יהודי אוטנטי עם כל מצוות החג כהלכה. סדרים כאלו מתקיימים כיום על ידי בתי חב"ד בכל העולם.

מעות חיטים

מידי שנה בשנה מידי חג הפסח גובה מחנה ישראל מעות חיטים - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מאנ"ש בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של הרבי הרב שלום מענדל סימפסון. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש.

ראו עוד

• סימני הסדר (מנהגים)
• מבצע מצה
• חידושי הרבי לחג הפסח במיזם חידושי הרבי על הש"ס

קישורים חיצוניים

• חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב

חסידות על חג הפסח

• הגדה של פסח עם ביאורים מהרבי באתר HebrewBooks
• הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים מהרבי חלק א' באתר HebrewBooks
• הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים מהרבי חלק ב' באתר HebrewBooks
• שערי המועדים פסח חלק א' באתר HebrewBooks
• שערי המועדים פסח חלק ב' באתר HebrewBooks

מדיה לחג הפסח

וידאו מהרבי

• שיחת הרבי לפסח -
• מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו -
• הרבי שולח מצות לארץ הקודש -
• הרבי מבער את החמץ -
• הרבי בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שביעי של פסח -

שונות

• הרב יצחק טייכטל השליח בנאשוויל טנסי, בשיחה על משמעות חג הפסח -