ברית המועצות

גרסה מ־13:56, 11 במרץ 2014 מאת שלום (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "הרבי שליט"א " ב־"הרבי")

ברית המועצות (ברוסית סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק [1]; ידועה גם בראשי התיבות ס.ס.ס.ר[2], בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסובייטיות [קרי, המועצתיות[3]] הסוציאליסטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מהיהודים בעולם, המשטר הקומוניסטי התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית וחסידים רבים ברחבי המדינה מסרו את נפשם על קידוש ה' בנסותם לשמור על גחלת היהדות.

רקע

ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. היא הוקמה ב-י"א טבת, ה'תרפ"ג (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, אוקראינה הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה מ-15 יחידות משנה שנקראו "רפובליקות סוציאליסטיות", שרובן נכבשו בשנות מלחמת העולם השניה.

ב-ט' טבת, ה'תשנ"ב, (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כולן בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות באומות המאוחדות, נתפס על ידי רוסיה, שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.

השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את המזון היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח במקום שוק שחור ובו היו משיגים דברים אלו, כחלק מאותו שוויון ניסו השלטונות למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.

בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים בהם במיליונים בודדים.

ההגבלות על הדת

  ערכים מורחבים – יבסקציה, מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ, מאסר חסידים תרצ"ח

.

שיטת הקומוניזם מורכבת בין השאר מאתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח"ל), ולכן עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על הפצת יהדות ברוסיה.

בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו: איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינך יהודי לילדים. פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית. בנוסף נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.

צורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או (המשטרה החשאית של רוסיה[4]) את היבסקציה (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות בסיביר עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת תרפ"ד והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו.

אדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "חיידרים" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה"שקאלעס") עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"[5] (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.

בעקבות כך נאסר הרבי הריי"צ בט"ו סיון תרפ"ז ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת תרפ"ח.

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד הרבי הריי"צ וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, מזון ואמצעים לשמירת היהדות. . בתוך רוסיא מונו מספר חסידים להנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שע"י מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות והחדרים המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג הפסח וארבעת המינים לחג הסוכות.

בשנת תרצ"ה ערך הנ.ק.וו.ד גל מאסרים במוסקבה וברוסטוב של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' יעקב מסקאליק שעקבותיו אבדו[6]. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - תרצ"ט) היו גלי מאסרים רבים[7] ששיאן בגל המאסרים בתרצ"ח שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה[8], בט' ניסן תרצ"ט נאסר רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת[9].

בתקופת מלחמת העולם השנייה

  ערך מורחב – יציאת רוסיה תש"ו

במהלך מלחמת העולם השנייה ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר[10]. בתקופה ההיא עסק הרבי הריי"צ במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח[11].

לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת תש"ו נוצרה הזדמנות נדירה לעזוב את רוסיה, רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו לסיביר ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור הרבי הריי"צ הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' מענדל פוטרפס. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם לניו יורק ולארץ ישראל[12].

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על לימוד התורה ושמירת המצוות. גם לאחר תש"ז נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

בדור השביעי

הרבי כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות.

ביום ב' של חג השבועות תשכ"ד בסוף ההתוועדות אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה[13].

בו' תשרי בשנת תשכ"ז, כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרביבנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. בל"ג בעומר תש"מ בפאראד דיבר הרבי אודות ההיתר ע"פ חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה[14] עד כדי שאחרי אחת ההפגנו אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות[15].

ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות[16].

בשנת תשמ"ו החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות לארץ ישראל בעקבות פתיחת מסך הברזל. בשנת תשנ"א חתמה ברית המועצות על סיום המלחמה הקרה עם ארצות הברית ועל צמצום ההוצאות על ייצור נשק[17], הרבי הקדיש לכך התוועדות מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "וכתתו חרבותם לעיתים" שייתממש בגאולה[18].

בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד הגאולה של קיבוץ גלויות.

כיום

בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי יהדות ואף תומך בהם קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.

על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם. באותם מדינות פועלים מאות שלוחים המרוכזים תחת מספר ארגונים חב"דים ושאינם, ביניהם הארגון הוותיק לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש, ארגון איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה. ארגון אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים וארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.

ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו אור אבנר, עזרת אחים ליהדות מולדובה, ידידי יהדות קזחסטאן, קרן המצווה,קרן עזרת משה וכולל חב"ד. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. בכתיב רוסי: Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик.
  2. או בראשי התבות СССР.
  3. פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.
  4. במהלך השנים החליפה המשטרה החשאית מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד תרצ"ד נקרא הארגון ג.פ.או, מתרצ"ד עד תש"ג: נ.ק.וו.ד, מאז עד מותו של סטלין בתשי"ג: מ.ג.ב, מאז עד תשנ"א: הק.ג.ב.
  5. את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי שהרבה להשתמש בו.
  6. על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית (שלום דובער לוין) עמ' רי"א.
  7. ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.
  8. על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.
  9. על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.
  10. על הבריחה ועל החיים והרעב בסמרקנד שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.
  11. שם פרק נ, עמ' רכה.
  12. על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר.
  13. תורת מנחם התוועדויות כרך מ' עמ' 84.
  14. ש"פ צו תש"ל, שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.
  15. שם, עמ' 128.
  16. דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, עיתון המבשר.
  17. יצויין שבמסגרת הסכם זה עד שנת תשס"א ירד הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.
  18. ש"פ שופטים תשנ"א, הוגה ויצא בחוברת דבר מלכות לאותה פרשה.


מדינות ברית המועצות לשעבר
רוסיה - ארמניה - אוקראינה - בלארוס - לטביה - ליטא - טורקמניסטן - גאורגיה - אסטוניה - אזרבייג'ן - קזחסטן - קירגיזסטן - מולדובה - אוזבקיסטן - טג'יקיסטן - המחוז היהודי האטונומי