יוסף אברהם הלר

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב יוסף אברהם הלוי הלר (העלער; יליד שנת תש"ז, 1947) הוא ראש כולל מנחם שעל ידי מזכירות אדמו"ר שליט"א ומו"צ בשכונת קראון הייטס.

תולדות חיים

נעוריו

נולד בשנת תש"ז לאביו הרב דוד הלוי הלר^[1] המיוחס בן אחר בן לבעל המחבר תוי"ט הרב יום טוב ליפמאן הלר. בבית אביו נהג להתארח לעיתים תכופות הרב מבריסק הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל, שם התוודעו משפחת הלר לבית בריסק, והביקורים עיצבו את דרך החיים של הרב הלר, וקירב אותו מאוד לדרך הלימוד של בריסק.

בתחילה למד בישיבת סלבוטקה. כבר אז הוא נמשך לתורת החסידות והיה אז מעיין בספרי חסידות רבים כגון "נועם אלימלך" ו"מאור שמש". כאשר הרב משולם דוד סולובייצ'יק פתח את ישיבת בריסק שתחתיו^[2] בחר עשרה תלמידים להתחיל בה את הישיבה שביניהם הרב הלר, מה שגרם לקירוב גדול בינו לבין הראש ישיבה הרב דוד סולובייצ'יק.

בישיבת בריסק הוא היה לומד עם בחברותא עם הרב עזרא בנימין שוחט שקירב אותו לחב"ד. הרב סולובייצ'יק שחשש שהוא יתקרב לחב"ד, ניסו לקרבו אליו ואף אסר עליו לגדל זקן כאמצעי למניעת התקרבותו לחב"ד. הרבי מסר לו אליו אז מכתבים דרך הרב שוחט, ואף הגיב על הוראתו של הרב סולובייצ'יק שאסר עליו לגדל זקן ש: "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זה דבר של חסידים".

לאחר מכן, עבר למשך תקופה לשכונת מאה שערים בירושלים שם היה נוהג להאזין לקלטות של הרבי. בירושלים הכיר גם את החסיד הרב אליעזר ננס שלמד עמו את תורת חב"ד. כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, הוא היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם בתור שד"ר של ישיבת תורת אמת. הרב ננס היה מקבל אז הוראות מהמזכירות כיצד לקרב את הרב הלר לחב"ד. חסידים רבים שהשפיעו עליו וגרמו התקרבותו הסופית לחב"ד היו הרב אברהם צבי כהן והרב משה וובר, ממשפיעי אנ"ש בירושלים.

בנישואין ראשונים נשא את מרת שרה טשובא יהודית, ולאחר שנתאלמן בשנת תשנ"ב נישא הרב בשנית בשנת תשע"ג.

בחודש אלול תש"ל נסע לראשונה להרבי. באותה תקופה הוצע לרב הלר לכהן כראש ישיבה מפורסמת בשוויץ, אך כשנכנס ליחידות אצל הרבי עם רעייתו במהלך חודש תשרי תשל"א אמר לו הרבי שקבל המשרה תרחיק אותו מחב"ד, והורה כי עליו להישאר בשכונה.

בקראון הייטס

לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה בית דוד שלמה בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל "כולל מנחם" לצד הגאון הרב זלמן שמעון דבורקין, כאשר הרב העלער נותן שיעורים. בזמן זה שימש רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו את מנהגי חב"ד, ואת מסורת הפסיקה של רבני חב"ד מדורות, וכשנפטר הרב דבורקין בתשמ"ה התמנה תחתיו כראש הכולל. נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, המיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים.

כאשר ביקשו ממנו להצטרף לצוות החינוכי במוסדות חב"ד בירושלים, אמר הרבי כי "אין מי שימלא מקומו כאן".

בשנת תשמ"ו נבחר כחבר בבית דין צדק קראון הייטס בבחירות חוזרות לאחר שהרב דוד חנזין מפתח תקווה, שנבחר לרב השכונה נשאר בתפקידו הקודם בהוראת הרבי. על פי השמועה הרבנית חיה מושקא התבטא עליו אז : "פיינער יונגרמאן" (אברך מיוחד). במסגרת תפקידו כדיין, הוא הנהיג קו תקיף בפסיקותיו. החל משנת תנש"א הפסיק לשבת בהרכבי הבד"צ, בעקבות מחלתה של רעייתו.

בערב שבת פרשת פרשת נשא, י"א סיון תשנ"ב התאלמן מרעייתו הרבנית שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות בקראון הייטס בענייני נשי ובנות חב"ד ובחינוך בני ישראל. מאז פטירת אשתו מיעט מאוד הרב את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות בקראון הייטס, עם זאת כאשר היה מתרחש מקרה הנוגד את ההלכה, היה מוחה על כך ברבים.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד כתב, שיש פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה, ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם, תוך תמיהה על המורים בעניינים אלו שלא זכינו בהם לש"ך וט"ז, בעוד שבענייני הלכה יראים מלפסוק בעצמם.

בשנת תש"ס לאחר שנטען בערכאות של עכו"ם שלפסקי בית הדין בקראון הייטס ממשך השנים אין כל תוקף מכיוון שהרב הלר חזר בו מפסקיו, התייצב הרב הלר בבית משפט ואמר שהוא אינו חוזר בו מפסקיו מהיותו משמש כחבר הבד"צ. החל משנת תש"ע, בעקבות פסק הדין שהוציאו בית הדין לפתרון מחלוקת קראון הייטס^[3] הוא אינו משמש יותר רשמית כחבר בבית הדין, ובמקומו מונה הרב יוסף ישעיה ברוין. מאז שעזב את בית הדין אינו עונה בשאלות בהלכות ממונות.

הרב דובר שפות רבות ביניהם אידיש, עברית, אנגלית, אטלקית, וגרמנית שוויצרית.

דרכו התורנית

הרב הלר מוסר שיעורי "חבורה", היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא רק אלו הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי הכולל אינו מיועד ללימוד נושא מסויים, אלא על כל אחד ללמוד את אשר ליבו חפץ.

שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת בהם מוליך את הלומדים מסוגיות הגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד ההלכה למעשה, ושמעם של שיעוריו הולך לפניהם.

הרב מפרסם מפעם לפעם סדרת מאמרים בעניני הלכה בקובץ הדרת מלך ובקובץ אור ישראל, וכן בקובץ "דברי תורה" שיצא לאור על ידי הכולל שבראשו עומד.

מאז פרישתו מהבי"ד בשנת תנש"א הפסיק כמעט להביע דעה פולטית או בכל ענין הקשור למחלוקת, אלא אם כן נוגע הדבר לענייני יראת שמים.

עם זאת, בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים והינו מהמורי-צדק המוכרים בשכונת קראון הייטס.

הרב הלר משמש גם כמורה דרך לרבים מחוץ לשכונת קראון הייטס, ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות המתקרבים לליובאוויטש.

הרב הלר הינו צאצא ישיר לרבי יום טוב ליפמן הלר, בעל ה'תוספות יום טוב'.

השקפותיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מאז עזב את תפקידו כחבר הבד"צ דשכונת קראון הייטס בשנת תנש"א, כמעט ואינו מתערב בענינים פולטיים, אך נוהג למסור שיחות ושיעורים בעניני השקפה בפני אברכי הכולל.

בשיחותיו נותן דגש חזק על הצורך לייסד את חיי הבית על לימוד התורה כיסוד חייו של חסיד.

לדעת הרב בלר יש על כל אחד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא כל יום כי היא עיקר התורה שבעל פה, ולא מספיק לימוד ההלכה וכיוצא בזה.

הרב הלר מביע בשיחותיו התנגדות חריפה לכל עניני מודרנזציה, הנקרא בלשונו 'התייוונות'.

מעורר באופן תדיר שחסיד חב"ד הינו מי שמהדר במצוות, ואחרת לא ראוי הוא להימנות על עדת החסידים.

פסקיו המפורסמים

פוסק להתיר שתיית מים בלתי מסוננים בברזים בברוקלין. הרב הלר פסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב אברהם אזדבא והרב יצחק רייטפורט ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב אהרן יעקב שווי והרב יוסף ישעיה ברוין).

פוסק כמו רוב רבני חב"ד שדין שכונת קראון הייטס הוא כדין רשות הרבים דאורייתא ועל כן היקף של חוט של עירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל להתיר טלטול בשכונה בשבת, והמטלטל בשבת בקראון הייטס דינו כמחלל שבת בפרהסיא.

פוסק לאסור לגמרי שימוש במים חמים שחוממו בדוד ('בוילר') ביום טוב, וחולק בזה על הנכתב בספר שמירת שבת בשם הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך.

בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס להיכר ציר לעניין קביעת מזוזה, אלא נוהגים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פסקו גם יוסף ישעיה ברוין והרב זלמן שמעון דווארקין) - בניגוד לדעת רוב רבני חב"ד בארץ הקודש, ועוד.

בתחילת שנות הנו"ן שלח מספר שאלות אל הרבי בנוגע להתיר הפריה מלאכותית וזכה למספר תשובות ומענות, כאשר מסקנת הדברים הייתה לשלילה. דין ודברים אלו פורסמו מעל בימות שונות.

בספרו "שלום יהיה" מוכיח נגד דעת ה'ערוך לנר', ופוסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום.

בספר מ"בית חיינו" פרסם ביאור הלכתי למנהג חסידים להתפלל באריכות כסדר אחר חצות באם הקדימו לזה לימוד חסידות.

ספריו

הלכתא למשיחא כולל עיונים בעניין נשיא הדור, שופט הדור, מלך המשיח ומלכותו - לאור שיטת הרמב"ם. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכולל. יו"ל בחורף תשנ"ב
שיטה ברורה על שו"ע אדמו"ר הזקן בעל התניא הלכות נדה יו"ד ס' קפג - קפד. מבאר דבריו ע"פ מקורות ובהשוואה לשאר פוסקים וקצת לקוטים, ציונים ומראה מקומות להבנת הענין נדפס בסין תשנ"ג
שולם יהיה לקוט מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו"ל תשמ"ט
ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון (ומהדורא בתרא) לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז) מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי העלער, ברוקלין קה"ת-ומזכירות תש"מ
קיצור דיני טהרה, יצא לאור על ידי קה"ת. מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי העלער
טוב טעם, חמשה חלקים, של בעל התוספות יום טוב ביאור דברי הקבלה שנמצאים ברבינו בחיי על פי קבלת הרמ"ק, את הספר כתב הבעל תוספות יום טוב בצעירותו, קודם שראה את קבלת האר"י נדפס בצירוף ספר נפתלי פירוש נוסף על רבינו בחיי הוציא לאור הרב העלער יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי העלער
מאמר הלבנה של ר' יוסף ענגל בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב העלער

משפחתו

בנו, הרב ישראל - מוהל בשכונת קראון הייטס ובעיר ניו יורק
בתו, חנה אשת הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ בישיבת אהלי תורה.
בתו, אסתר אשת הרב יקותיאל ליפא פלדמן - מג"ש בתומכי תמימים 770 ובישיבת אהלי תורה.
בנו, הרב אפרים הלל - ראש ישיבת תומכי תמימים ווסצ'סטר
בנו, הרב יהודה לייבוש - רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בלונדון
בנו, הרב שניאור זלמן - מנהל ור"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר.
הרב מנחם שמואל בנימין - שליח בבושוויק שברובע ברוקלין ומשגיח כולל מנחם
בתו, רחל אשת הרב מנחם מענדל שטראקס - ר"מ בישיבת צעירי השלוחים בצפת
בנו, הרב יום טוב ליפמאן - מגיד שיעור בישיבת אהלי תורה, קראון הייטס
בתו, רבקה אשת הרב שלום דובער פרלשטיין - ר"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר.
בתו, נחמה רייזל אשת הרב יוסף יצחק פרלשטיין - ר"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר.
הרב לוי יצחק העלער - מגיד שיעור בתומכי תמימים נייאק.

קישורים חיצוניים

הרב העלער זועק: דרושה מהפכה בחינוך החב"די