י"ד באדר

הבהרה: ערך זה עוסק גם בי"ד באדר א' וגם בי"ד באדר ב'

י"ד באדר הוא היום הארבעה עשר בחודש אדר וחג הפורים (דפרזות וערב חג הפורים ד'מוקפות'). בשנה מעוברת, י"ד באדר א' הוא פורים קטן.

אירועים ביהדות

• ג'ת"ה - יהודי שושן נקהלו ונצחו את אויביהם בשושן.
• ג'ת"ו - בשנה שלאחר הניצחון, נקבע יום פורים לחג.
• תקנ"ח - רבי זאב וולף מז'יטומיר, מתלמידי המגיד ממזריטש, נפטר.

ימי חב"ד

אירועים

• תר"פ - אדמו"ר הרש"ב אמר את המאמר חסידות האחרון לפני הסתלקותו, שהחל במילים "ראשית גויים עמלק".
• תרפ"ז (אדר ראשון) - אדמו"ר הריי"צ התוועד ותקף בחריפות את מי ששולח ילדיו לחינוך קומוניסטי, דבר שזירז את מאסרו בט"ו סיון של אותה שנה.
• תשמ"ט (אדר ראשון) - הוקמה המצבה של הרש"ג במעמד גיסו - הרבי.
• תנש"א - ביום חג הפורים הסתיימה מלחמת המפרץ, בדיוק כפי שחזה הרבי בנבואתו.
• תשנ"ב (אדר ראשון) - הפעם האחרונה לעת-עתה בה התקיימה חלוקת קונטרסים על ידי הרבי, בחלוקת קונטרס ואתה תצוה.
• תשנ"ב (אדר ראשון) - אירוע הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח בכפר חב"ד.

נולדו

• תרמ"ט (אדר שני) - הרב אברהם פריז, מחלוצי הפצת מעיינות החסידות בארצות הברית, בא כוח המל"ח ומבקר מוסדות חב"ד בארץ הקודש.
• תרנ"ט - הרב חיים משה אלפרוביץ', משפיע קהילת חב"ד ברמת גן.
• תרס"ט - הרב מנחם מענדל גורליק, מוותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד.
• תרע"ו (אדר ראשון) - הרב זאב וולף זלמנוב, מזכיר ועד כפר חב"ד ושימש בעל תוקע בבית הכנסת בית מנחם כפר חב"ד.
• תרצ"ז - הרב שמעון אליטוב, מרבני חב"ד בירושלים, רב מועצה אזורית מטה בנימין, וחבר מועצת הרבנות הראשית, וראש ישיבת עוז מאיר חב"ד.
• תשי"ד ^{[דרושה הבהרה]} - הרב יוסף יצחק אבלסקי, שליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה.
• תשי"ט - הרב חיים אהרון, ראש ישיבת תומכי תמימים רחובות.

ראו גם

• חג הפורים

הפתגם היומי - י"ד באדר א' - מלוח היום יום
פורים קטן. אין אומרים תחנון. אבי אדוני זקני מורי ורבי סיפר לאבי אדמו"ר: "די מאמרים וואס זיינען געדרוגט אין לקוטי תורה, האט דער טאטע (הצמח צדק) אויסגעקליבען פון צוויי טויזענט מאמרים". תרגום מאידיש: אבי אדוני זקני מורי ורבי סיפר לאבי אדמו"ר: "המאמרים שנדפסו בלקוטי תורה, ליקט האבא (הצמח צדק) מתוך אלפיים מאמרים".

הפתגם היומי - י"ד באדר ב' - מלוח היום יום

פורים. בקריאת המגילה קוראים: (ח. יא) "להרג ולאבד ולהרג ולאבד". (ט. ב) "ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם". באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפרים הזאת השנית", מנענעים את המגילה. נוסח "שושנת יעקב": "ברוכים כל הצדיקים". שהחינו - גם ביום. במגלה שכתב אבי אדוני זקני מורי ורבי לא נכתבו בני המן בעמוד בפני עצמן. וכן לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך". בתורה אור ביאור ד"ה "יביאו לבוש" סעיף המתחיל "והנה בחינת לבוש", צריך להיות "והיא בחינת פני וזו היא המסתתרת .. שהיא בחינת עתיק בחינת סתימא דכל סתימין". ויש נוסח אחר: "והנה בחינת ביום ההוא הוא בחינת בינה אימא עילאה המקננת בבריאה בכורסיא אכן מלכות דאצילות נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות בעולם הבריאה שאפילו מבחינת ביום ההוא הוא בבחינת העלם והסתר. ומה שנאמר אסתיר פני שכן נקרא מלכות וממלכות שבחכמה נעשה חכמה שבמלכות כו'".