שבת חזון

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת על ידי המשתמש לרגל השבת הקרובה - כול מוזמנים להוסיף.... הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

שבת חזון היא כינוי מקובל לשבת האחרונה בבין המיצרים הסמוכה לתשעה באב על שם ההפטרה שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים".

שבת זו חלה תמיד בפרשת דברים.

מנהגי שבת חזון

לאחריה מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב, שנוהגים בו מנהגי אבלות מיוחדים.

היות ועל פי הלכה אסור לנהוג במנהגי אבלות בשבת, וכן על פי קבלת האריז"ל, נוהגים בשבת זו כבשבת רגילה.

מספר פעמים הרבי הזכיר בנוגע לשבת זו את הדין שעל מנת להימנע מאבלות בפרהסיא, צריך להדגיש את ענין השמחה ברבים בשבת זו יותר מבשבתות אחרות וכן להוסיף באכילה ובשתיה יותר מכל שבתות השנה כדי להימנע מחשש אבלות בשבת.

כמו בשאר תשעת הימים, נוהגים חסידי חב"ד לערוך בשבת זו סיום מסכת, וכן להוסיף בלימוד הלכות בית הבחירה.

מהותה בתורת החסידות

מקובל בשם כמה מגדולי החסידות בדורות הראשונים, ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות, ונעלית מהן.

בקהילת חסידי צאנז, היה לנסוע לרבי בשבת זו.

רבי הלל מפריטש מביא בשם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ש"שבת חזון" הוא גם מלשון 'מחזה', היות ובשבת זו מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי, על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית. והמשיל זאת למלך שתפר בגד לבנו אולם קרעו, לאחר שגם את הבגד השני קרע הבן, תפר המלך בגד שלישי והראה אותו לבנו לעתים רחוקים כדי לגלות בו תשוקה ואהבה לבגד וישפר מעשיו עד שיהיו אצלו כמו טבע ושוב לא יקרע את הבגד.

במחיצת רבותינו נשיאינו

הרבי שליט"א

בשנת תשמ"ו ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו בה הכריז על מבצע עשה לך רב, במסגרתו דרש מכל אחד מהחסידים למנות לעצמו משפיע אישי שידריך אותו בעניני עבודת ה', ובעקבות שיחה זו המשיך הרבי להזכיר ולעורר אודות ענין זה במשך למעלה משנה וחצי כמעט בכל התוועדות.

קישורים חיצוניים

• מי זוכה לראות את בית המקדש בשבת חזון? - שיעור עם הרב זלמן נוטיק ו' אב תשע"ה