חסידות באבוב
שושלת באבוב היא שושלת בת של חסידות צאנז, מיסודו של רבי חיים מצאנז.
השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה.
ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי בן ציון הלברשטאם, בנו רבי שלמה הלברשטאם שהוא וחסידיו התגוררו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת קראון הייטס, ובנו רבי נפתלי צבי הלברשטם, ואחיו רבי בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם.
יש לציין כי שניים מלחניו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטם הי"ד הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב"ד ליובאוויטש, הניגון בך ה' חסיתי והניגון פרזות תשב ירושלים.
הדור הרביעי
לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת תשס"ד, מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם שליט"א וחתנו הגה"צ רבי מרדכי דוד אונגר. באלול תשס"ז התקיימו בחירות, בהם הצביעו רוב הציבור (כ-70%) לחצרו של רבי בן ציון ואילו כ-30% בחרו ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, בתשע"ה לאחר דין תורה הגיעו להסכם בוררות בדבר השליטה במוסדות בין יתר תנאי ההסכם היה שפלג החסידות התומך ברב מרדכי דוד אונגר יציין את שם החסידות שלו :באבוב 45
רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם
מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת בורו פארק.
בשנת תש"ע הנהיג תקנות מחמירות כנגד פאות נכריות ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי באם תלך הכלה בפאה נכרית אזי תהיה הפאה מכוסה בדווקא.
בב' תמוז תש"ע תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני קריאת התורה בנוסח "ויחון עלינו לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון אותנו לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים[1], ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שהמשכילים - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי ספריית חב"ד ליובאוויטש בשכונת קראון הייטס, וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע בסידור הבעל שם טוב, ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.
יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע בסידור תהלת ה'.[2]
באייר תשפ"ד קיבל מהרב יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי את הספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים, הוא העניק לרב עזגאווי סכום כסף של 40 דולרים והתבטא על הספר "כל זה יקרב ביאת המשיח", בהמשך התעניין על אדמור"ים נוספים אצלם ביקר הרב עזגאווי והעניק להם את הספר, והעניק להם את ברכתם שבכל מעשיהם תשרה סייעתא דשמיא[3].
רבי מרדכי דוד אונגר
הוא חתנו של האדמו"ר רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב, וידוע מקטנותו בכשרונותיו . בחיי רבי שלמה מבאבוב כיהן כר"מ בישיבה ונהרו אחריו קהל רב מבני הישיבה ומעריצים. לאחר פטירת חותנו רבי נפתלי צבי מבאבוב, חלק מחסידי באבוב הכתירו אותו לאדמו"ר, מכיון שבית המדרש הישן של החסיידות הוא כאמור לעיל במסגרת האדמו"ר השני של חסידות באבוב (הרב בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם). פתח בית מדרש חדש עבור חסידיו ברחוב ה45.
באב תשס"ח ביקר בבית חב"ד שבעיירה המפטנס בלונג-איילנד שבניו-יורק וקבע בו מזוזות, בשל הריחוק מהאכסניה בה התארח ובית המדרש המקומי מניין בחורים חב"דיים מטעם הבית חב"ד השלימו לו מניין והשתתפו עימו בעריכת השולחן בסעודה שלישית.
באב תשס"ט ביקר בבית חב"ד בעיירת פאטשי בברית שנערכה לבן אחד מחסידיו בה היה סנדק, מיקומו של אירוע הברית בבית חב"ד היה פרי יוזמתו הרב אונגר[4].
באייר תשפ"ד קיבל במעונו את הרב יהודה גרמי רבה של איראן עם קבוצת שלוחים חב"דיים[5].
קישורים חיצוניים
- הרבי בניחום אבלים אצל רבי שלמה אחרי פטירת בתו התינוקת
- רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי אחרי פטירת הרבנית חנה
- רבי מרדכי דוד מבאבוב בבית חב"ד בלונג איילנד
- האדמו"ר מבאבוב בחתונה חב"דית בקראון הייטס (כסלו תשע"ב)
הערות שוליים
- ↑ ראה לדוגמה בסידור כל בו.
- ↑ ראה כאן.
- ↑ ראו סרטון 'כל זה יקרב ביאת המשיח - אדמו"ר מבאבוב על דבר מלכות' ביוטיוב.
- ↑ האדמו"ר הרמ"ד מבאבוב בבית חב"ד בלונג איילנד
- ↑ bechatzros.com/post/65986579 קודש פנימה באתר בחצרות הקודש.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |