חב"דפדיה:פארבריינגען

משתתפים קבועים

• חסיד - יוזם (כ"א תמוז תשס"ח 10:25) - בכל בקשה ניתן לפנות אלי.
• חיים נהר - בעיקר קריאה ועזרה טכנית
• שלום - מתועד...

אפיזודה מענינת

התפרסמה לא מזמן אפיזודה מענינת, שמספר ימים אחרי כ"ח סיוון ה'תנש"א אמר הרבי לאחד המזכירים את העניין שכל מה שעשו עד עתה היה להבל ולריק וכו'

שאל המזכיר: למה הרבי אומר את זה?

ענה הרבי:כי אני איני רואה את אורו של משיח בעולם.

ענה המזכיר: אבל אני כן רואה!

ואז הפסיק הרבי להגיד את העניין.

לחיים!

חסיד 10:31, 24 יולי 2008 (EDT)

בהצלחה אם הרעיון של הבית כנסת. אתה מתכוון בסיפור לכ"ח ניסן תנש"א? הרבי אמר את המילים להבל ולריק בשיחה עצמה ובהגהה הוחלפו המילים ל"ללא הועיל".

לחיים--Daan 11:55, 24 יולי 2008 (EDT)

הרבי חזר על "להבל ולריק" מספר פעמים,עד שהמזכיר אמר לו וכו',לכן שינה הרבי ללא הועיל (מפי הרב גרונר שיחיה) חסיד|אידישעפדיה 14:26, 24 יולי 2008 (EDT)

שם הערך

השם 'אידישעפדיה' לא נראה לי כ"כ מבטא את המטרה. אולי כדאי לחשוב על שם אחר!?

לאיזו קטגוריה מתאים לשייך את הדף?

הצלחה רבה עם המיזם. אולי בהמשך תוכל גם לגבות כאן כסף :). --chabadnik - שיחה 12:10, 24 יולי 2008 (EDT)

א. תודה רבה מאוד!

ב. חשבתי על חסידישעפדיה או פאבריינגנפדיה,אבל אני לא יודע איך משנים את השם.

ג. אולי לקטגוריה חב"דפדיה תחזוקה,או קטגוריה מעין זה. בברכת יחי המלך חסיד|אידישעפדיה

"פאבריינגנפדיה" נשמע ארוך מדי. "חסידישעפדיה" נשמע יותר טוב. בנתיים אולי נשאיר כך?

יא,יא חסיד חב"ד * אידישעפדיה

שמו של רבי אדם בעל שם

שמעתי בשם ר' בערל יוניק המשב"ק ששמע מהרבי ביחידות ששמו האמיתי של ר' אדם בעל שם היה נחום,ועל שמו נקרא ר' נחום מצ'רנוביל שהוא מצאצאיו.

ידוע שהמשיח יהיה מצאצאי ר' אדם בעל שם,והרבי מצאצאי ר' נחום שהיה מצאצאי ר' אדם.

ר' נחמן ברסלב אמר פעם שמשיח יהיה מצאצאיו.

ומובא בספר מבשר טוב להרב שלום דוב וולפא שהרבי אמר לשז"ר שהוא (הרבי) מצאצאי ר' נחמן.

לחיים ולברכה-חסיד חב"ד * אידישעפדיה

באותו עניין, מה הקשר בין חב"ד לברסלב?

לפי טבלת השינויים אתה א איד,בכל אופן,יש הרבה דעות בנושא, יש בפורום חב"ד אינפו דיון בן שש עמודים בנושא. חסיד חב"ד * אידישעפדיה

מישהו יודע כיצד הרבי נכד של רבי נחום מצ'רנוביל? --66.128.15.116 23:29, 9 בינואר 2010 (UTC)

סיפור הנעל

סגן ראש המועצה של חולון, ביתו הייתה חולה ל"ע, והוא התמלא כעס, והטיח בזעם נעל לעבר תמונותו הקדושה של הרבי.

כעבור זמן, עבר בחלוקת דולרים, והרבי אמר לו: "עדיין כואב לי מהנעל".

אם מישהוא יודע יותר פרטים, שיואיל להודעיני כאן. חיים

היה לא מזמן כתבה באינפו על זה א איד

שיעור בנושא: עם ישראל במשנת החסידות-הקדמה

כאשר הוקמה אידישעפדיה פורסם שהיא תהיה במה לשיעורי תורה,והנה השיעור הראשון כבר כאן-על פי שיעורי ר' יואל כהן ערוך ומעובד על ידי חסיד חב"ד* אידישעפדיה.

פתיחה:

יחודו של עם ישראל הינו נושא רב דיונים, ועשרות ביאורים נאמרו עליו, אך בסדרת שיעורים אלה, אנו נתמקד בביאורי הרבי:

ביאור הרבי מתחיל מעובדת היסוד, שבמהות ישראל ישנם שתי עיקרים:

א. קדושתם של ישראל.

ב. זה שישראל נבחרו על ידי ה'.

וקדושת ישראל ובחירתם מגיעים מהאבות הקדושים כפי שאומר רש"י "עם ישראל, קדושת עצמך-מאבותיך".

וכדי להבין מהותן של ישראל מהי, יש לבאר מהותן של אבותינו מהי.

וזה בעזרת השם יתבאר בפרקים הבאים.

שבוע טוב חסיד חב"ד* אידישעפדיה.

נושא ראשון

(הועבר מהדף המרכזי של אידישעפדיה.)

הייתי שמח לעשות כתבת תחקיר על המשוגעים ב-770, (אולי כאן המקום ולא בתוך ערכים כצ'ארלי וכדו'). מה שהכי מטריד אותי שכל החבר'ה נהנים מזה, בינינו זה אכן מתאים לבית המקדש?!, דרך אגב אולי כאן הבימה להעלות סיפורים מעניינים ויחס מעניין מאדמור שליט"א להנ"ל

הדבר באמת לא מתאים... חסיד חב"ד* אידישעפדיה.

יש הבדל מהותי בין "משוגעים" ל"משוגעים". ישנם כאלה שחיים ב770, ישנם כאלה שבאים לשם לאסוף צדקה וישנם מסיבות אחרות (צ'ארלי). אם יש יש שאלה על מישהו היא על מישהו מהקבוצה הראשונה. כבר רוב המשוגעים ירדו מהשאלה "האם זה מתאים לבית המקדש", לא? :) אלא אם כן מישהו חושב שלצ'ארלי למשל אין זכות להביע את דעתו בהתוועדויות בסעוון סעוונטי.. --chabadnik - שיחה 09:24, 5 ספטמבר 2008 (EDT)

התוועדות חסידותית

לחיים לחיים!

רציתי להעיר בזה את צ'ומת הלב לדבר יקר שנמצא בחב"דפדיה.

דעתו של הרבי על יום העצמאות הרי היא כתובה בספר "בין אור לחושך" להרב שלום דוב וולפא, ורציתי להוסיף בזה סיפור מעניין מפי "ר' היישקע" המיתולוגי] הרב יהושע דובראווסקי שמופיע בדף השיחה של הערך יום העצמאות.

הסכיתו ושמעו למעשה:

סיפור על התייחסות הרבי מלך המשיח ליום העצמאות. מאת הרב יהושע דובראווסקי.

הדבר התרחש לפני כמה עשרות שנים. עבדתי אז בבית-הדפוס וההוצאה-לאור הידוע של “האחים שולזינגר” -מוסד שקנה לעצמו שם הן בהיקף הכמותי של הספרים שההדירו והודפסו בו, והן באיכות ההדפסה והכריכה המיוחדים, “בדיו נאה על נייר נאה”, שהפכו למותג בעולם היהודי.

שני הבעלים של בית-הדפוס -מיכל ושמואל שולזינגר - זכו ליטול חלק נכבד במפעל ההפצה האדיר של תורה וחסידות ע”י נשיאי חב”ד - הרבי הריי”צ והרבי נשיא דורנו -לאחר החורבן באירופה. באותה תקופה, השקיעו “האחים שולזינגר” בהדפסת ספרים שונים (ספרי חסידות, ספרי חינוך, עלונים וכו’) סכומי-כסף של למעלה משלושים אלף דולר בשנה - הון עתק באותם ימים. למען האמת העובדתית ברצוני להוסיף, שלא פעם הם ממש “יצאו מהכלים” כדי למלא את רצונו של הרבי (כמו, למשל, להדפיס ספר או קונטרס במהירות האפשרית ביותר, ולפעמים במהירות בלתי-אפשרית לחלוטין... ומדובר בימים בהם סדר לדפוס היה נעשה “מעופרת יצוקה” ולא במעבדי תמלילים מהירים כבזק). תודות לכך זכו הם לקירוב חם ביותר מהרבי הריי”צ, ובאופן טבעי וכהמשך לכך - מהרבי נשיא דורנו.

אלא שהם עצמם היו “ציונים שרופים”, וככאלה, לא הצליחו לקלוט את ה”תוך” והפנימיות של הקירוב מצד רבותינו נשיאינו. מה שהוביל לתקרית עליה יסופר להלן (וכאמור, מדובר על לפני כמה עשרות שנים).

יום בהיר אחד, עם הגיעי לבית-הדפוס, “התנפלו” עלי שני האחים שולזינגר בטענות וצעקות (כאילו הייתי אשם במשהו) - ומדובר באנשים שכלל לא היו טיפוסים רגועים.

ה”מסמר” המרכזי בדבריהם הנרגזים היה: מעולם לא שיערנו שהרבי מליובאוויטש הינו כזה “קנאי”... קנאי אף יותר מהסאטמערער...

מה קרה? על מה המהומה?

לקח להם קצת זמן להרגע, ורק אחר כך היו מסוגלים סוף-סוף לספר דברים כהויתם, ומעשה שהיה כך היה:

באותה תקופה, היו האחים שולזינגר החלוצים -ותקופה לא קצרה אף היחידים - ששלטו בשוק הדפסת לוחות השנה היהודיים. הלקוחות המושבעים של אותם לוחות היו המוסדות והאירגונים היהודיים השונים -בעיקר אלו שעסקו ב”מצות הצדקה” - שהשתמשו בלוחות לצרכי פרסום.

גם ליובאוויטש הזמינה לוחות כאלה אצל האחים שולזינגר. ובאותה תקופה, כידוע, היה הרב חודקוב ע”ה עובר בקפידה רבה ובשבע עינים על כל היוצא-לאור תחת השם של “מלכות חב”ד” (קה”ת, מרכז-לעניני-חינוך, ועוד).

אצל האחים שולזינגר היה מין “חוק ולא יעבור”, שבלוחות השנה שלהם יצויין התאריך “יום העצמאות” (ה’ אייר). כאשר הביאו את עלי-ההגהה של הלוח החב”די לביקורתו של הרב חודקוב, הוא הבחין ב”תוספת” שתי המלים לצד התאריך ה’ אייר - “יום העצמאות” - והוא מחקם בצורה כה נמרצת מבלי להשאיר להם עקבות...

כאשר חזרו עלי-ההגהה לידיהם של האחים המדפיסים והם הבחינו בהגהה הסנסציונית, התבלבלו עשתונותיהם לרגע קט, הבלבול הפך חיש-קל לריתחה, וממנו קצרה הייתה הדרך להחלטה נחושה שאצלם זה לא יעבור. מבלי שהיות שמו פעמיהם ל-‏770, נכנסו ל”לשכתו” המינאטורית של הרב חודקוב, והצעקות החלו להדהד: היתכן? בצעקות רמות העלו את כל נימוקיהם וסיבותיהם, שאצלם ציון יום-העצמאות בלוחות הוא עיקרון מקודש וכו’ וכו’.

הרב חודקוב ב”רגיעותו” האופיינית הקשיב לכל שטף הטענות והמענות. וכשסיימו ענה להם במתינות אך בהחלטיות, שכלל לא בא בחשבון שבלוח של חב”ד יופיעו המילים הללו. בלי להכנס לויכוחים הודיע להם, שבאם יעמדו על כך כפרינציפ, תבוטל הזמנת הלוח מהם.

האחים הבינו שהם בזבזו את המטענים שלהם במקום הלא-נכון, כי אותו לא יצליחו להניא מדעתו (אחד מהם הפטיר: “לדבר ל”יקה” קר שכזה, זה כמו לדבר לקיר”...), והחליטו ביניהם - “לעבור לדרג גבוה יותר”.

באותם שנים היה עדיין קל יותר, באופן יחסי, להכנס להיכל קדשו של הרבי, בפרט לאלו שזכו ממנו לקירוב כה גדול. כך שלא עבר זמן רב, והם כבר היו בקודש פנימה.

וכך, בערך, סיפרו לי האחים שולזינגר באותו יום:

לכל לראש טענו: איך אפשר למחוק את יום-העצמאות מהלוח? הרי אומרים שיום הקמת המדינה הוא בבחינת “אתחלתא דגאולה”! כיצד, איפוא, ניתן להתעלם מ”אתחלתא דגאולה”!

על כך ענה הרבי בטון חריף: “אתחלתא דגאולה? חס ושלום! זה לא היה אתחלתא דגאולה”!

החלו האחים להתווכח: נו, שיהיה, לא הייתה זו התחלה של הגאולה השלימה, אך בכל זאת היה זה יום של ישועה וגאולה מסויימת ליהודים! מדוע למחוק זאת מהלוח?

שוב ענה הרבי בקול חד ותקיף: “לא! זה לא היה יום של ישועה וגאולה עבור יהודים!” (והיו עוד כמה ביטויים שאינני זוכר כעת).

האחים שולזינגר לא הסתפקו בכך, ואפילו הגביהו את קולותיהם (כך סיפרו לי בעצמם), וניסו “להפציר” ברבי, אשר גם אם לא הייתה זו ישועה ממש לעם היהודי, הרי זהו לכל הפחות בוודאי יום חגיגי, סמל להצלתם של יהודים רבים וכדומה.

נראה לי, שכאן גם הרבי הגביה את קולו - סיפרו לי תלמידי הישיבה שישבו אז בזאל הקטן לא רחוק מחדר היחידות, אשר במשך כל הזמן נשמעו קולותיהם של האחים, אך לפתע החל גם הרבי לדבר בקול רם. וכך אמר להם, כפי שסיפרו לי:

- “לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה; ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו’ - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!”

אחד מהאחים זכר מספר שנים מסויים אותו נקב הרבי, וגם זה בהסתייגות ש”נדמה לו”, האח השני זכר מספר אחר וגם זה בספק, באופן כללי עשה רושם כי פרט זה לא השתמר בזכרונם במדוייק (אולי גם מגודל ההתרגשות).

(וגם לי, ממרחק השנים קשה לציין את ששמעתי מהם, אך כמדומני שהמספר היה ארבעים-חמישים שנה).

רק אז החלו האחים שולזינגר לקלוט מעט, עד כמה מופרכת אצל הרבי השיטה הציונית - ועוד ב”קנאות הגדולה מזו של סטמר” - ובה בשעה, באיזו מידה שלא תיאמן היה יקר אצל הרבי כל יהודי, אפילו כזה האוחז “לבינתיים” משיטה זו.

מעניין מאיפה מצא המשתמש הנכבד Moty את המעשה היפה הלזה.

לחיים חסידים לחיים! משיח נאו! חסיד חב"ד* אידישעפדיה.

הרב יוסף יצחק ריישטיק

הרב יוסף יצחק ריישטיק

בקשר עם -ל"ע- פטירתו המצערת של הרב יוסף יצחק ריישטיק חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש הננו להביא בזה תמונתו של הרב ריישטיק בסיום ספר תורה.

והקיצו ורננו ושכני עפר והוא בתוכם בגאולה האמיתית והשלמה נאו! חסיד חב"ד* אידישעפדיה.

ועוד משהו

770 בתש"ל (צילום: שמואל בן צבי)

לרגל כ"א אלול- שישים ושמונה שנים לחנוכת הבית של 770- תמונה מיוחדת של בנין 770 בתש"ל. חסיד חב"ד* אידישעפדיה.

ר' שמואל דוד ריישטיק

הרב שמואל דוד ריישטיק

בהקשר עם פטירתו המצערת של ר' יוסף יצחק ריישטיק הרינו להעלות בזה תמונה של אביו, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית לשעבר הרב שמואל דוד ריישטיק. חסיד חב"ד* אידישעפדיה.

סיפור על הרבנית חנה

בקשר עם ו' תשרי:

חתונה באישון ליל כשעה לפני חצות נכנסה אישה לביתם של ר' לוי יצחק והרבנית חנה, ואמרה: "האם יוכלו בתי וחתני לקיים כאן את חופתם בעוד כשעה? "כן" השיבה הרבנית.

בדיוק בחצות הגיעו החתן והכלה, והחלו בהכנות, "נאספו כבר תשעה למניין" אמרה הרבנית בקול מודאג "אך חסר עשירי", ר' לוי יצחק אמר: "קראו לשומר הבניין הקומוניסט כדי שישלים את המניין" רחש עבר בקהל "הרי השומר הוא סוכן המשטרה החשאית, ובוודאי יסגיר אותם אליה", שליח אמיץ נשלח לקרוא לו, כאשר הגיע, ר' לוי יצחק הגיף את התריסים, והחופה החלה. כאשר הסתיימה החופה, ניגשו אל הרב, שני אנשים וכרטיסים בידיהם, ואמרו : "הכרטיסים שבידינו, מעידים על כך שאנו במפלגה הקומוניסטית, אך לא חשוב לנו דבר, אנחנו איתך"....

כוח"ט משתמש:חיים

מיזם חדש

אני רוצה להציע מיזם חדש שיתגלגל אולי לאט אך בטוח: משפיעי ליובאויטש וחוזריה. למי שיודע יצא לאור מכתי"ק אדמו"ר הריי"צ הקונטרס דברי ימי החוזרים, אולם הוא נגדע באיבו, אולי חבדפדיה תשלים את הסקירה יש ריבוי חומר, אך צריך להקים פורטל בנושא זה, ולקשר אליו את הערכים הקיימים השייכים, ומשם הדרך סלולה (אמנם לא קצרה..) להקמת המיזם החשוב! המקורות הם: ספרי אדמו"ר הריי"צ, ביכעלעך עם שמות החוזרים, סיפורים אגרות ועוד, דרך צלחה--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 22:35, 12 יולי 2009 (IDT)

התחלתי בעבר. עיין בחוזרים שהוספתי לערך חוזר. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!

שנה להקמת המקום

האם יתחייה? ימים יגידו. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!

אני בשר ודם בדיוק כמוכם\מדברי רבינו, משפט ש"תפס" אותי.

"אני בשר ודם בדיוק כמוכם, ברמ"ח איברים ושס"ה גידים, אלא שהקדוש ברוך הוא העניק לי כוחות שאוכל לעזור ליהודים".

משפט ש"תפס" אותי. מתוך יחידות מיום י"א תשרי תשכ"ח. מקור: ספר היחידות עמ' 203.

בתקווה לחידוש המקום, חסיד חב"ד (שיחה) 22:49, 12 נובמבר 2009 (IST)

ר' מענדל רסקין

הרב רסקין, אלול תשי"ג

השבת נפטר הרב מנחם מענדל רסקין ע"ה.

לצורך הכנת ערך עליו חיטטתי בארכיוני, ומצאתי תמונה זו, כפי שצולם הרה"ח ב"צאתכם לשלום" לאחיו, לייבל ע"ה שטס לאדמו"ר שליט"א, חודש אלול תשי"ג בנתב"ג.

מוגשת כאן לתועלת הרבים. חסיד חב"ד (שיחה)

שבוע אחרי פרסום התמונה לראשונה כאן, פורסמה התמונה באתרים חב"ד און ליין ושטורעם נט.....חסיד חב"ד (שיחה)

חיזוק

למישהו יש חיזוק חסידי בשבילי? --חי חיים 19:38, 13 בינואר 2010 (UTC)

כן. לחץ למעלה על "ערך אקראי" והתחזק.. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 19:57, 13 בינואר 2010 (UTC)

ערך אקראי: "בח' סיון תר"ח התקימה חתונת אדמו"ר המהר"ש. בתוך שבעת ימי המשתה חלתה הכלה ונפלה למשכב, וכעבור שלושה חודשים נפטרה ר"ל..." כמה שזה מחזק!!!--חי חיים 20:33, 13 בינואר 2010 (UTC)

התחזק בערך השגחה פרטית.. ו/או, נסיון נוסף ב"ערך אקראי". ללא יאוש.. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 21:08, 13 בינואר 2010 (UTC)

אני פה.

אני פה. מישהו פה להתוועד ב7 דקות הקרובות? --חי חיים 19:59, 20 בינואר 2010 (UTC)

אשמח שתנצל דקות אלו להוספה במרחב הערכים. תודה. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 20:26, 20 בינואר 2010 (UTC)

ר' בעריש ע"ה

הרב דב בעריש רוזנברג

הרגע ראיתי באתר האב שלנו ידיעה על סעודת יארצייט לר' בעריש ראזנבערג, והייתי שמח עם מישהו הי' מביא לפה מעט מאמרות השפר (ויש הרבה) של ר' בעריש ע"ה. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

העלאת ניצוצות

חב"ד פדיה היא דוגמא מעולה להעלאת ניצוצות. כאשר היא בנויה על תבנית הויקיפדיה העברית בה משתדל כל יהודי ירא שמים שלא לגלוש שלא לצורך עקב הניסוח העב, החילוני והמגושם בכל דבר שבקדושה, כאשר הם מתארים צדיקי עליון כמו תלמידי הבעל שם טוב בצורה חילונית ואפיקורסות.

לדוגמא קטנה: על אחד מאדמו"רי החסידות הידועים ביותר, וגם אלף ספרים עבי כרס לא יוכלו לתאר את קדושתו, כאשר נהג במלכות, מרכבות זהב וסוסים אבירים, נעלי זהב, אך סיגף עצמו בסיגופים מופלגים, כאשר נעלי הזהב שלו היו ללא חוליות, כך שכל פעם שצעד על השלג נדבקו בשרו ועורו לשלג וירד דם רב, מיעט באכילה ובשינה. (כנראה שכ"א הבין למי כוונתי, בפרט שאביו של צדיק וקדוש זה היה חברותא של אדמו"ר הזקן). אך הויקיפדיה העברית כותבת כי "לטענתו" כללה הנהגתו "עבודה מלכותי" וכו' דברי שטות והבל שאין לתארם ואין לשערם. השי"ת יחזיר כלם בתשובה שליה על ידי משיח שיכוף את כל ישראל לילך בדרכי ה'.

ועכשיו מוסיף והולך על ידי התוועדות חסידית בראשות זקני אנ"ש כאן על גבי האינטרנט, בהשתתפות שנות "חיים" ו"שלום" (כפול 2) "חסיד"ים ואנשי מעשה, חבדניק"ם וכו'. --שלום 22:52, 26 בינואר 2010 (UTC)

דבריך מתובלים ברזים ממש והייתי מוסיף "שלום בכפליים". העניין עם הויקי הוא שכל מה שאין לו הוכחות, אינו קיים מבחינתם. לכן, ניתן גם שם להעלות ניצוצות ע"י ציון מקור מדוייק ועי"כ לשנות בערכים כפי האמת. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 23:00, 26 בינואר 2010 (UTC)

אגב, להעיר כי לא אביו של הרה"ק הנ"ל למד עם אדמוה"ז, אלא סבו. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

התוועדות מוצאי היום הגדול והקדוש י"א שבט - כולם מוזמנים.

הנני מתכבד לפתוח בזה את ההתוועדות המרכזית - מוצאי יום הגדול והקדוש י"T בשבט תש"ע - שנת השיישם! כולם מוזמנים להתוועד!

לחיים לחיים! בתורת החסידות, וביחוד ארוך ונפלא – בביאורי הרבי שליט"א מלך המשיח, מבואר על גודל מעלת העולם הזה – שבו אפשר (במסגרת עבודת הבירורים) לברר את הניצוצות וע"י כך להביא את הגאולה שלימה – גאולה באופן כזה שלא הי' אפשרי לולא הי' בא מתוך חושך נורא ואיום – "יתרון האור (כשבא) מן החושך.

בהקשר לזה, ראיתי היום מילתא דבדיחותא מהחסיד הנודע, יראת ה' אוצרו, עובד ה' באמת, הרה"ח ר' יצחק הלוי איש הורוויץ – המשפיע הנודע ר' איצ'ה דער מתמיד ע"ה ז"ל, המובאת בספר "רשימות דברים" להחסיד ר' יהודה חיטריק ע"ה בספרו "רשימות דברים" (הוצאה ישנה, ח"ב עמ' רל"ט), שאמר מתוך דוחקו הכלכלי הנורא, שהקשה עליו מאד בעבודת ה':

"שתי נשמות נפגשו למעלה, אחת שפסקו למעלה שתרד למטה, להתלבש בגוף בשר ודם, ונשמה שנייה שגמרה עבודתה והבירורים השייכים אליה למטה ועלתה למעלה. נפגשו שתי הנשמות באמצע הדרך. ותשאל הנשמה היורדת למטה את הנשמה העולה למעלה: מה נשמע בעולם הזה?

ותענה הנשמה העולה למעלה: בעולם הזה התחתון - בעד שלושה קופיקס קונים אגודה של ציצית.

כשמוע הנשמה היורדת למטה, אשר שמעה בהיותה בגן-עדן מעלת הציצית, שבעולם התחתון בעד כמה פרוטות יכולים להשיג ציצית, התחילה לזרז את הילוכה למטה.

ותצעק לה הנשמה העולה למעלה: אל תמהרי כ"כ! להוי ידוע לך שעד אדר משיגים את הפרוטות, תוכל הנשמה לצאת מהגוף"....

לחיים לחיים! שנשמתנו לא תצא מהגוף ונקבל פני מלכינו משיחנו – נשמות בגופים! --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

אני מתחיל לשיר כעת את ניגון הנשמה יורדת - ווי! - אך ירידה זו לצורך עליה, עד שכל זה הוא כדאי! הששתתפו בנגינה באהבת רעים. --שלום 23:07, 26 בינואר 2010 (UTC)

לא יודע אם אוכל להיות פה הרבה זמן (אצלי עדיין אמצע היום), אבל לאמירת לחיים לא אסרב...--שניאור 23:09, 26 בינואר 2010 (UTC)

לחיים שניאור, לחיים. שנזכה שהירידה תהי' לצורך עלייה יותר גדולה (ועיין בספר המאמרים באתי לגני היט היטב). --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

משתמש:שלום אתה מסתיר לי את חסיד. באם תוכל לזוז קצת ע"י הוספת נקודתיים (:) לפי הצורך בראש השורה. לחיים.. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 23:11, 26 בינואר 2010 (UTC)

(:) ככה?--שלום 23:16, 26 בינואר 2010 (UTC)

אגב המשתמש חסיד יצא לתפילת מעריב ב'איצקוביץ' כדי להירגע מההתוועדות המרגשת, ומשום כך אינה רואה אותו.--שלום 23:18, 26 בינואר 2010 (UTC)

אני? איצקוביץ'? עכשיו? מאן דכר שמי'? חושדני שאעבור על תקנת חכמים?

לחיים ולחיים, וגם לשלום. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

לחיים לחיים.

בנבואתו של נביא הנחמה - ישעיהו נאמר: "ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני".

זאת אומרת, שלעתיד לבא יודו בני ישראל לקב"ה על שכביכול כעס עלינו ושילח אותנו לגלות. כי מלבד שעל-ידי הגלות כופר עוננו וטהרנו לפני ה', הנה עוד זאת, על-ידי הירידה לגלות והפיכת הגולה לגאולה, נעשית העליה שלא בערך כלל לעבודת האדם.

והיינו, שהגאולה לא תהיה רק יציאה מהגלות והשעבוד, והעתקה אל החירות, אלא שהגלות עצמה והחומר הגשמי יתהפך לגאולה. ודוקא באופן זה נזכה ליעוד "ונגלה כבוד הוי'" - גילוי עצמותו ית' - האל"ף שב"גאולה".

ומכל מקום הודאה זאת תהיה רק לעתיד לבא - ובדיעבד, וכמ"ש שם: "ואמרת ביום ההוא אודך וגו'", אבל בזמן הזה אין אנו מבינים שתתכן הודאה כזאת, ומלכתחילה - אין אנו רוצים כלל את הגלות.

שהרי הקב"ה הוא כל-יכול, ובודאי שביכולתו להביא את הגאולה עם העליה הנפלאה שבה - גם בלי הצורך לרדת לגלות באופן של גבורות קשות כאלה - הן בגשמיות והן ברוחניות.

ובמיוחד שהקב"ה הוא "תכלית הטוב" ורוצה רק בטובתם של ישראל שהם בניו, עמו ונחלתו, ולא רק שרוצה את טובתם הרוחנית, אלא גם את טובתם בגשמיות עד הענינים הנמוכים ביותר.

ואם כן, אין שום הגיון והסבר שכלי בצורך להחזיק את ישראל בגלות, ואין בזה שום טעם - אפילו לא בשכל דקדושה.

זו אם-כן משמעות הביטוי "אודך ה' כי אנפת בי", בחינת הודאה דוקא, כי הודאה היא הסכמה לדבר המנוגד לסברתו של אדם, ושייך רק לדבר פלא שלמעלה משכל האדם, על דרך מה שכתוב: "אודה שמך כי עשית פלא", והכונה בזה לאריכות הגלות שהוא דבר פלא ו"אינו מושג בשכל כלל, זהו מכלל במופלא ממך אל תדרוש"

לפיכך מקבלים אנו זאת רק באמונה פשוטה בלבד ש"טוב וישר הוי'" אבל ביחד עם זה אנו זועקים ומתחננים לקב"ה ש"ישב אפך ותנחמני" - שישוב ה' מכעסו ויגאלנו מהגלות הנוראה הזאת, וכל העליות שבגאולה השלימה תהיינה ב"חסד וברחמים", ולא על ידי יסורים וחלאים רעים.

ואף על פי שהאמונה בטוב האלקי, ולעומתה - הזעקה נגד הגלות שהגלנו ה', הרי זה דבר והיפוכו - כנ"ל, מכל מקום מכיון שזה נדרש מכל יהודי, הרי זו עצמה הוכחה שזה אפשרי, ואדרבה ככל שהאמונה גדולה יותר - גם הזעקה גדולה יותר.

לחיים לחיים, ותודה למשתמש חב"דניק שהביא לנו את האודך ה' כי אנפת הנהדר הזה, מתוך שיחת ליל הושענא רבא ה'תשד"מ. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

לשלום, כן ככה ":" בלי הסוגריים (ראה מה עושים כל המשתמשים) ולחסיד, ייש"כ על הדברים המחיים. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 23:34, 26 בינואר 2010 (UTC)

אולי יש למישהו ניגון על "אודך ה' כי אנפת"? בכל אופן: בנוגע לדברי איש חסיד, יש לציין מה שעלה בדעתי פעם לבאר כפל הלשון: מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלקינו, ואחר ך אומרים: נודה לך ונסםפר תהלתך על חינו המסורים בידך? וצ"ע כפל הלשון גם שבראשונה אומר הודאה "ש" והשני הודאה "על".

והביאור פשוט: הראשון הוא הודאה מלשון הודאת בעל דין, כלומר: אנחנו מודים שאתה ה' אלקינו צורנו צור חיינו ואין לנו שום חיות! אנו בטלים להקב"ה וכמש אדמו"ר הזקן בפרק כ"א - כ"ד שזה הוא יסוד כל התורה לידע שאינו דבר בפני עצמו.

אבל הודאה השני הוא מלשון "נודה", "יודו לה' חסדו" - על חיינ והמסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות. --שלום 23:38, 26 בינואר 2010 (UTC)

נו נו, א גוטע ווארט...

שלום יחי', הגד לי, אם אני חוזר ת'ווארט הזה למישהו, בשם מי אני אומר אותו? משתמש:שלום מחב"דפדיה?.... --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

כוונתך לשאול מה שמי האמיתי או אם חידשתי אותו בעצמי?--שלום 23:49, 26 בינואר 2010 (UTC)

כוונתי לשאול בשם מי לחזור אותו...גוטע ווארט.... מדבריך נראה כי אתה חידשת אותו. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

אכן. בתורה יש ארבעה דרכים: פשט, דרש, רמז, סוד. נדמה לי שווארט זה שייך יותר לחלק הראשון. ואם כן אין שייך לקרוא לזה חידוש שלי כי זהוא "פשוט פשט".

וכיון דאתינן להכי נספר סיפור ממהר"ש מבעלזא בנוגע להמשך תפילת מודים, גם זה הוא פשט. משכיל אחד בא למהר"ש מבעלזא לקבל הסכמה לספרו. המהר"ש לא רצה לתת הסכמה לכן שאל אותו: אמור לי מה הוא כפל הלשון הלשון "ועל נפלאותיך ועל טובתיך שבכל עת - ערב ובוקר וצהרים. כיון שכבר אמר "שבכל עת" למה מוסיף לומר "ערב ובוקר וצהרים" הרי גם זה הוא בכלל "בכל עת".

אמר לו המשכיל - אמור אתה. אמר לו המהר"ש אתה מחוצף ולמחוצפים אינני נותן הסכמות. אלא כדי שלא תחשוב שגם אני אינני יודע הפשט אומר לך: "ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת". נקודה. ועל כל זה אנחנו מודים "ערב ובוקר וצהרים, שזה קאי על "נודה לך ונספר תהלתך" שאמרו מקודם כלומר: נודה לך ונספר תהלתך - בכל עת ערב ובוקר ומהרים, על נפלאותיך שבכל עת. האם זהו פשוט פשט או לא? --שלום 00:02, 27 בינואר 2010 (UTC)

אכן נ"ל כי זהו פשט. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

אורח מיוחד להתוועדות

הסכיתו טיירע חסידים, לאחר הפצרות ושידולים רבים שהפצרתי בעצמי, נעניתי לעצמי. ר' זושא אלפרוביץ', מתוועד, ואנן חסידים נקשיב ונענה אבתרי':

"בימים אלו, כשאנו באים מיום הבהיר יו"ד שבט, אני חושב שהכי מתאים לעלות נקודה שנוגעת לשליחות, היות וראינו במספר פעמים שיש קשר מיוחד בין יו"ד שבט לשלוחים. למשל: הרבי דיבר על השלוחים שיסעו לארץ הקודש ביו"ד בשבט וכו'.

ובנוגע לשליחות, הרי הרבי אמר שבדורנו אנו - כל אנשי הדור הם השלוחים של הרבי. בשמח"ת תשמ"ו לדוגמא, אמר ש"בדורינו כל יהודי הוא שליח של הרבי". בשיחה נוספת של הרבי מפורים תשמ"ז דיבר הרבי על-כך שאדמו"ר הריי"צ אמר על שנת תש"ג כשנה שיבוא משיח. הרבי שאל: הרי עברו כל כך הרבה שנים מאז, ואנו רואים שמשיח עדיין לא הגיע? בסוף השיחה הרבי מגיע למסקנה כי הכוונה היא לעבודה של 'להביא את משיח צדקנו'. בזמן של הרבי הריי"צ, העבודה של ביאת משיח הייתה מוטלת רק על הרבי, ובדורנו אנו העבודה להביא את משיח מוטלת על כל אחד ואחד מאנשי הדור.

לכאורה, מה בדיוק קורה פה? כשהרבי הריי"צ דיבר על משיח, זה נשאר רק בעבודתו שלו, ולא הפך להיות נחלת הכלל, וכשהרבי נשיא דורינו דיבר על משיח, הכוונה היא שעל כל הדור מוטלת עבודה זו?

הענין הוא, שעד דורינו אנו, הרבי והחסידים היו שני דברים; אמנם החסידים קיבלו תמיד השפעות של הרבי וכו', אבל החסידים והרבי היו כשני דברים שונים. לכן, התפקיד של הבאת המשיח נשארה על הרבי שבכל דור.

אולם אנו בדורינו, כאשר הרבי הפך אותנו את כל אחד ואחד מאיתנו לשליח של הרבי (כפי שהרבי הסביר כמה פעמים בענין של 'שלוחו של אדם כמותו'), היינו שעל-ידי זה שהרבי שלח את כל אחד ואחד מאיתנו - יש לנו את הכוח של הרבי המשלח וזה אולי הפירוש בדברי הרבי שבדורינו-אנו השליחות להבאת המשיח מוטלת על כל אחד ואחד: היות ואנו שלוחים של הרבי, ושלוחו של אדם כמותו, לכן עבודה ששייכת לרבי - הבאת המשיח, מוטלת עלינו.

עלינו כחסידים לדעת שעל ידי עבודתנו אנו אנו ממלאים את שליחותו של הרבי! מצד אחד זוהי זכות גדולה, ומצד שני זו אחריות כבדה ביותר לעשות את התפקיד של הרבי!

זה מה שהרבי אמר "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא אני מוסר לכם", שבעצם הרבי העביר לנו את התפקיד שבעצם מוטל על הרבי - כדברי הרבי הריי"צ - אלינו.

ויחד עם השליחות הזאת קיבלנו מהרבי גם את הכחות להתגבר על כל הקשיים למרות שלא רואים את הרבי, ולמרות שלא שומעים את הרבי, ועל פי הטבע לא שייך לחיות ככה, אעפ"כ הרבי נתן לנו את הכוחות האלו - כמותו ממש, שלמרות העלם הכבד שבו אנו נמצאים יש לנו את הכוח לפעול. רק שלפעמים, כוחות נעלים אלו, של ה'כמותו ממש' נמצאים בהעלם וצריכים אנו לעורר כוחות אלו על ידי לימוד תורתו הקדושה של הרבי.

בלימוד המאמרים, השיחות והאגרות הקדושות של הרבי אנו יכולים לגלות בנו את הכוחות שהרבי נטע בתוכנו לפעול בשליחותו של הרבי - כמותו ממש.

זה כל ענייננו.

לחיים!".

לחיים חסידים! שנזכה ש"שלוחו של..." (בשליחות, בחינוך וכו') יהי' כמותו. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

ר' שלום, אני הייתי ממליץ על ניגון "שלוחי אדוננו", ואפשר "חיילי אדוננו". מה דעתך? --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

איני מכיר את השיר כל כך טוב, אם כן תשיר "שלוחי אדונינו". ואני אצטרף אליך. אשתדל שלא לשיר בקול רק בשקט כדי שלא לבלבל אותך. אגב מי הוא ר' זושא המשפיע המדהים הזה?--שלום 00:18, 27 בינואר 2010 (UTC)

אוקיי. המשפיע הינו הרה"ח ר' משולם זושא אלפרוביץ', משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים קרית גת ומשולחי הרבי ל[ארץ הקודש]]. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

אגב אם מישהו רוצה לקרות קריאת שמע שעל המיטה כהכנה ליום המחרת שלא יתבייש. אמנם אני בניו יורק אך אתם בצפת ובבני ברק כבר עיפים...--שלום 00:27, 27 בינואר 2010 (UTC)

איני מהקומות הללו...ר' חיים כפי-הנראה כבר קרא. אני (אודה ואבוש..) הייתי בלילה הקודם בעיצומה של התוועדות סוערת ומאד מומשכת, וע"כ לא איש הלילה כ"כ מהר.... --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

ארה"ב

היום בא לי לכתוב כאן ערך בחב"דפדיה:

ארה"ב. ארה"ב זה מקום שמם. שמם מרוחניות. שמם מעבודת ה'. שמם מהתעוררות. שמם מתורה. שמם מתלמידי חכמים. שמם מישיבות. שמם מכוללים.

(אין כוונתי על שכונת המלך.)

ארץ ישראל הוא מקום חי. כמי שיש לו אלוק. חי עם רוחניות. חי עם עבודת ה'. חי עם התעוררות. חי עם תורה. חי עם תלמידי חכמים כדגים בים נער לא יספרם. חי עם מאות ישיבות בכל עיר. חי בכוללים בכל בנין. חי עם בתי מדרשים - תשעה מכל עשרה בנינים הם ביהמ"ד.

אז על מה השאלה בכלל? --

ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 04:21, 2 בפברואר 2010 (UTC) --

המשפט של השבוע:

החיות של הסטרא אחרא הוא מהגדלת היש.

החיות של בני ישראל הוא מביטול היש. בברכת תוספת חיות. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 06:08, 4 בפברואר 2010 (UTC)

התוועדות בת רבע שעה

רציתי להתוועד ולהתחזק במשך הדקות הקרובות. אז ככה, מה אתם אומרים על הווארט האחרון שלי כאן?

ובכלל, חשבתי שמוטב שהמשתתפים הקבועים בחסידישע פדיה יקבלו את השורה "קיבלת הודעות חדשות" בכל פעם שיהיה משהו חדש בפארבריינגען. זה אפשרי לסדר את זה? --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 20:06, 8 בפברואר 2010 (UTC)

כנראה שלא אוכל להתוועד עכשיו כיון שכבר הלכתם מכאן עכשיו. אז נתוועד בהמשכים. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 20:12, 8 בפברואר 2010 (UTC)

לחיים לחיים.

בספר החדש והנפלא שיחות קודש - קודם הנשיאות מובא אמרה של הרבי שליט"א שאמר בהתוועדות מאמצע שנות השי"נים:

"אדמו"ר שליט"א הוא מלך המשיח, ויכול להתגלות בכל רגע."

לחיים. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

מעניין, שעכשיו גיליתי במסכת תמיד לב א. גמרא מפורשת כמו הוורט שאמרתי מקודם - חיות של הסטרא אחרא הוא מהגדלת היש.

החיות של בני ישראל הוא מביטול היש.

וז"ל הגמרא: אמר להם מה יעביד איניש וימות (סטרא אחרא הוא מקום המיתה ציה וצלמות. ספר התניא.) - יחיה את עצמו - הגדלת היש.

מה יעביד איניש ויחיה? אמרו ליה - ימית את עצמו. - ביטול היש. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 05:24, 19 בפברואר 2010 (UTC)[[]]

חזק ביותר! --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 11:19, 21 בפברואר 2010 (UTC)

יפה שלום, יפה מאד! א חסידישע ווארט ממש! --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...

התוועדות לרגל מוצאי חג הפורים

פעם קראתי סיפור על היהודי הקדוש, מאחד מהצדיקים שראהו בעת חופת נכדו, ואמר כי כמו שאי אפשר להסתכל על השמש בזריחתה כך לא היה אפשר להסתכל על היהודי הקדוש אז, וכן מספור על החוזה מלובלין בשעת הסדר. כשאני רוצה לתאר לעצמי את המחזה, אני נזכר בתמונה זו של הרבי בפורים...--ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 17:25, 1 במרץ 2010 (UTC)

במהלך ההתוועדות תתקיים גם סיום על מסכת תמיד, מה שיהפוך את הלקח והברונפון לסעודת מצווה (אני מקווה שיש לכל אחד לתרום להתוועדות מהמשלוחי מנות בבית.)

החג קרוי במגילת אסתר "ימי משתה ושמחה". הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

חשבתי לבאר הענין של עד לא ידע בפורים, כענין שנאמר במדרש, שהיו ארבעה מלכים, אחד אמר ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם - דוד המלך - והקב"ה הסכים, אחד אמר אין בי כח לרדוף רק לומר שירה והקב"ה אמר אכן נכון הדבר, והשלישי אמר אין בי לא כח לרדוף ולא לומר שירה אלא אני ישן על מיטתי, וכן הוה.

זו היא הבחינה של פורים, כפסק הרמ"א - חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע היינו עד שיישן, בפורים היא עבודה של ביטול גמור לרבונו של עולם, למעלה מטעם ודעת. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 17:25, 1 במרץ 2010 (UTC)

יפה ר' שלם - ולכן כל החגים עתידים להיבטל לבד מפורים. כיוון שפורים עניינו ביטול - למעלה מטעם ודעת. וכמו בגאולה האמיתית והשלימה שהיא למעלה מטעם ודעת - הרי שעניין כל החגים יבטל (אמנם נמשיך לקיים אותם אבל) הציווי וכו' - יבטל. כיוון שעניינם הוא טעם ודעת. משא"כ פורים, כמו שביארת. לחיים לחיים. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

מנין לך ההמשך היפה, זה חידוש שלך? --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 17:45, 1 במרץ 2010 (UTC)

כן. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

רציתי להסב ליבכם לדבר מעניין שאומר הרבי:

כידוע, אחדותן של ישראל היא גם מצד בשר הגוף, וי"ל - אומר הרבי - רמז בדבר:

האותיות דתיבת "בשר" רומזים על ג' הסימנים דבנ"י רחמנים ביישנים וגומלי חסדים : הבי"ת (דבשר) – ר"ת ביישנים; השי"ן – שומרי חסדים; הרי"ש – רחמנים.

ומהטעמים על זה שג' הסימנים דישראל מרומזים בתיבת "בשר", הוא – האחדות דישראל מתבטאת (גם) בג' סימנים הנ"ל , ולכן ג' סימנים אלה הם ר"ת בשר לרמז, שהאחדות דישראל היא גם מצד ה"בשר".

לחיים חסידים. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

יש לך מידע מה היה ההנהגה בט"ו אדר על ידי הרבי? --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 17:50, 1 במרץ 2010 (UTC)

לא, אך ידוע לי מהם הוראות הרבי ליום זה: להוסיף בענייני שמחה ובמתנות לאביונים - כבפורים עצמו. היו הרבה פעמים שהרבי התוועד ביום זה, ואף הורה לערוך סעודות מצווה ביום זה. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

מעניין מה הגדר של היום טוב, הרי ממה נפשך, אם זה פורים אז למה אין את כל מצוות היום, ואם זה לא פורים אז את מי אנחנו מרמים? חסידי פולין לובשים למשל שטיירמילאך. מעניין מאיפה המקור. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:00, 1 במרץ 2010 (UTC)

'וטוב לב משתה תמיד' - זה היסוד של הרבי בביאור היום הזה. ליתר הרחבה - זכור לי שיש בספר שערי המועדים - חג הפורים ואינו תח"י לעיין כעת. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

היות והזכרת את המילה תמיד, נתכונן לסיום על מסכת תמיד. הרבי עורר שצריך לעסוק בהלכות בית המקדש, ולדעת שאין זה לימוד של "הלכתא למשיחא", אלא זה הלכה למעשה ממש, שהרי בכל יום אנו מחכים לו שיבוא.

שמעתי פעם בשם הרב רבי משה וולפסון שליט"א, שביאר מה שאנו אומרים באני מאמין בכל יום אנו מחכי םלו שיבוא, ולכאורה קשה מה השייכות של זה לאני מאמין הרי זו מצווה ככל המצוות. ועל כרחך צריך לומר זה חלק מהאמונה, כי סימן לזה שמאמינים באמת שהמשיח יכול לבוא בכל עת, הוא על ידי שמצפים לביאתו. משל למי שאמרו לו שהגריל מאתים מליון דולר, והוא עתיד לקבל זאת בשנה הקרובה, אם כי אין ידוע אם יהיה זה היום או מחר או עוד חצי שנה ויותר. וודאי ובוודאי שיכה בכל עת: אולי עכשיו? אולי עכשיו?

ואכן שוב מצאתי שברמב"ם כותב "וכל מי שאינו מצפה לו או שאינו מחכה לביאתו הרי זה אפיקורוס"... כי אכן זה הסימן האמיתי לביאת המשיח - ההמתנה לביאתו! וזה מוכרח... --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:09, 1 במרץ 2010 (UTC)

לחיים לחיים. מסתמא תיעזר בהדרן הנפלא של הרבי על מסכת זו. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי! 18:13, 1 במרץ 2010 (UTC)

הדרן עלך מסכת תמיד והדרך עלן. הדרן עלך מסכת תמיד ודעתך עלך. לא נתנשי מינך מסכת תמיד ולא תתנשי מינן לא

בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי:

יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שתנהא תורתך אמנותנו בעולם הזה ותהא עמנו לעולם הבא. ךונינא בר פפא רמי בר פפא נחמן בר פפא אחאי בר פפא אבא מרי בר פפא ךפרם בר פפא ךביש בר פפא סוךחב בר פפא אדא בר פפא דרו בר פפא:

הערב נא יי אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל. ונהיה כלבו אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יוךעי שניך ןאמדי תורתך: מאויבי תחבכלני מצותיף בי לעולם היא לי: יהי לבי תמים בךוקיך למען לא אבוש: לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני: ברוך אתה ין למדני חקיף: אמן אמן אמן סלה ועד:

מוךים אנחנו לפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו ששקלת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות. שאנו משכימים והם מחכימים. אנו משכימים לחברי תורה והם משכימים לדברים בטלים. אנו ;גמלים והם עמלים. אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינן מקבלים שכר. אנו רצים והם רצים. אנו רצים לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת. שנאמר ואתה אלהים תורידם לבאר שדות אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך. קדיש.

תקחו קצת מזונות. יש בשפע. גם ברונפון. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:18, 1 במרץ 2010 (UTC)