ישראל אריה לייב שניאורסון
ר' ישראל אריה לייב שניאורסון (כונה גם מרק גורארי) היה אחיו של הרבי מליובאוויטש. נולד בכ"א באייר תרס"ו בניקולייב ונפטר בי"ג באייר תשי"ב באנגליה. ארונו הובא לארץ ישראל ונקבר בבית העלמין בצפת.
ביוגרפיה
פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר". אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: ות"ח ת"ח. בסיום הפתק כתב הרבי: ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"
ר' ישראל אריה לייב נולד ביום כ"א באייר שנת תרס"ו[1] בעיר ניקולייב, לרבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסון. בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן ובעל זכרון מעולה ולומד בהתמדה.
בשנת תרפ"ד החל ללמוד באוניבריסטה בעיר לנינגרד ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" שהיה מארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התקרב אל אדמו"ר הריי"צ שקירבו ואף היה אהוב על חסידי חב"ד שהיו מתייעצים איתו בנושאים שונים ביהדות.
בשנת תר"צ עזב את ברית המועצות ועבר לגור בברלין שבגרמניה. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גורארי", שם אותו אימץ לחייו. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא[2].
בשנת תרצ"א, ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת תרצ"ג. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת מרת גניה רויטמן (נולדה ביום כ"ה באלול שנת תר"ע להירש מאיר ושרה מילגרם מלוד'ז, שהיה באותה תקופה תחת ממשלת רוסיה. הוריה נרצחו בשואה בגטו לוד'ז).
בשנת תרצ"ג החליט לצאת מגרמניה ולעלות לארץ ישראל יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתו, הרבנית חיה מושקא שניאורסון כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי בפריז (צרפת) ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי. בהגיעו לארץ ישראל התיישב בעיר תל אביב, שם עבד בספרייה העירונית. לאחר מכן פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3). גניה עבדה במקביל כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.
ביום ל' באב שנת תרצ"ט הם נישאו.
בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים להתוועדויות של חסידי חב"ד בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד חסידות עם המשפיע הרב נחום גולדשמיד, אותו הכיר עוד מילדותו ב'חדר' ביקטרינוסלב.
בשנת תש"ג, כשהרבי הדפיס הלוח היום יום, הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!"
ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולדה להם בתם היחידה, דליה.
בחודש אייר שנת תש"י, בעזרתו של מר שז"ר, נסע לאנגליה כדי להשלים את לימודיו. ביום כ"א באייר הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה ב'ליברפול', שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.
בתחילת חודש אייר שנת תשי"ב, בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום י"ג באייר שנת תשי"ב נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת הרבי, הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נטמן בבית העלמין העתיק בצפת.
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת חנה שניאורסון, כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה[3]. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, ו' בתשרי שנת תשכ"ה.
התייחסות מהרבי
כשהרב לוי ביסטריצקי, רבה של צפת, דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו תהלים ונתנו צדקה, ענה הרבי: "תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"". כיום נהוג שהרבה מחסידי חב"ד בארץ ישראל עולים לקברו ב'יום השנה' לאמירת משניות ונתינת צדקה.
בשנים תשמ"ה, תשמ"ז[4] ותשנ"א[5] אמר הרבי מאמרי חסידות במיוחד עבור 'ימי השנה' לפטירת אחיו. בשנת תשנ"א ביאר הרבי בשיחה[6] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי תורת החסידות וההוראה בעבודת השם הנלמדת מכך:
- ישראל - ראשי התיבות של "יש שישים ריבוא אותיות לתורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
- אריה - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה במסכת אבות[7]: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.
- לייב - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים גשמיים וחומריים.
בתו
ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולדה דליה, בתו היחידה של ר' ישראל אריה לייב. נישאה לאבנר רוטמן. במשך שנים עבדה במכון וייצמן למדע. נולד להם שתי ילדים: אריאל רוטמן, נולד כ"ד באלול תשל"ה. דניאל יהושע רוטמן, נולד ז' באדר תשל"ח. לאחר שנים רבות התגרשו בני הזוג רוטמן.
היא הייתה בקשר עם גיסה הרבי ובשנת תשל"ג שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון, אז שלח הרבי עבורה מצות שמורות לחג הפסח, באמצעות השליח הרב שרגא פייביש זלמנוב. גברת רויטמן אף ביקרה עם ילדיה בביתם של הרבי והרבנית בניו יורק והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. בבית היא הייתה יושנת בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה, היא הייתה מתארחת אצל הרבי ברוב כבוד. באחד מביקוריה היא הביאה את הרבי ל-770 במכונית ספורט (Porsche) אדומה שהיה ברשותה.
בשנת תשמ"ה התבקש הרב נפתלי ליפסקר (מהרב אפרים וולף, שקיבלה מהרב בנימין קליין, שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ביהדות עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שברחובות. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, אך לא יותר מידי. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענע שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם[דרוש מקור].
הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות, מבקר את הגב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני סוכות ובערב פסח, ומעניק לה סט של ד' מינים ומצות שמורות. הרב מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב שלמה מיידנצ'יק לדאוג שאנ"ש ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה.
משפחתו
- אשתו: גב' גניה רוטמן.
- בתו: גב' דליה רוטמן, היתה נשואה לאבנר רוטמן.
קישורים חיצוניים
- יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו -
- קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות - בהוצאת התאחדות החסידים
- פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי
- - גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי
הערות שוליים
- ↑ בעבר היו שטענו שנולד בט"ז בסיוון תרס"ט ויש אומרים שנולד בכ"ח באייר תרס"ו.
- ↑ מפי שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)
- ↑ כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק - חב"ד אינפו.
- ↑ משיחה בפסח שני
- ↑ שיחה משבת פרשת אחרי-קדושים שיחת י"ג אייר ה'תנש"א.
- ↑ שיחת י"ג אייר ה'תנש"א
- ↑ פרק ה' משנה כ'
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |