אהבת ה'

אהבה ויראה הן ה'כנפיים' המרוממות את התורה, התפילה והמצוות להתאחד עם פנימיות העולמות הרוחניים. איור: שולם פייגין

אהבת ה' היא מצוות עשה מן התורה לאהוב את הקב"ה, כפי שנצטווינו בתחילת הפרשה הראשונה של קריאת שמע: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ". אהבת ה' היא מהמצוות היסודיות בתורה, וקיומה הוא בסיס לקיום כל מצוות עשה. מצוה זו יסודית במיוחד בתורת החסידות, העוסקת רבות באהבה זו, בדרגות שבה ובהתבוננות הנדרשת על מנת להגיע אליה.

המצוה

אהבת ה' היא מצוה שבה מחוייב כל יהודי, אנשים ונשים, ללא הבדל בדרגתו הרוחנית. עם זאת, קיימות כמה רמות באהבה זו:

• אהבה בסיסית - אהבה הבאה מההתבוננות בטובות שעושה לנו ה', בכך שהעניק לנו את החיים, ברא אותנו באופן המושלם ביותר, משגיח עלינו ומשפיע לנו את צרכינו. לדעת רבים מגדולי ישראל זו הדרך הטובה להגיע לאהבת ה'. אמנם, הרבי לומד בשיטת הרמב"ם שלדעתו אין התבוננות זו מספיקה לאהבת ה' אמיתית, אלא לאהבה התלויה בדבר, ולכן לא הביא דרך זו.
• אהבה של ריחוק וצמאון - אהבה הנובעת מהתבוננות בגדולת ה', כפי שבאה לידי ביטוי במעשה בראשית ומעשה מרכבה - וכפסק הרמב"ם: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול". על ידי התבוננות זו מתעורר באדם רגש של ריחוק ביחס לגדולתו האין סופית של הקב"ה, וריחוק זה מוליד אצלו צמאון להתקרב אליו. עבור אהבה זו מספיקה התבוננות וידיעה שטחית של ענינים אלו, ולכן היא שייכת לכל יהודי ונדרשת מכל אחד, וזהו חיוב אהבת ה' לשיטת הרמב"ם.
• אהבה של קירוב ודביקות - אהבה זו נובעת משלימות ההתבוננות בגדולת ה' על ידי הכניסה ל"פרדס" וההכרה בפנימיות התורה על בוריה, וכן על ידי ההתבוננות בתורה ובגדולתה. על ידי התבוננות זו מתעורר רגש של קירוב לה' ודביקות בו. על עבודה מאהבה כזו, כתב הרמב"ם שהיא "מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו, לפי שלא עבד אלא מאהבה". אמנם, מכיון שגם האהבה ברמה המחוייבת מכל יהודי היא צמאון ותשוקה להתקרב לה' - לכן, האהבה בדרגתה הגבוהה אינה נחשבת רק "הידור מצוה", אלא כחלק מהאהבה המחוייבת נדרש מכל יהודי להשתוקק להתקרב לה' ולהגיע לאהבה הגבוהה.

לשיטת הרמב"ם, כפי שלומד הרבי, אהבת ה' כרוכה גם בידיעת השם - ובשני ענינים: הדרך להגיע לקיום אהבת ה' היא על ידי קיום ידיעת ה' וההתבוננות בגדולתו, כנ"ל; וכן התוצאה מאהבת ה' היא תשוקה לדעת אותו - "מתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול". מסיבה זו, פירט הרמב"ם בספרו, ספר הלכה, את כל הפרטים של מעשה מרכבה ומעשה בראשית המביאים לאהבת ה', ולא הסתפק בהוראה הכללית שיש להתבונן בגדולת ה' כדי להביא לאהבתו - מפני שאריכות הפרטים אינה רק הכנה והכשר למצות אהבת ה', אלא הם חלק מגוף המצוה.

הדרך להגיע אליה

קושי מרכזי בציווי על אהבת ה' הוא - שאהבה היא רגש, ולכאורה לא שייך לצוות על רגש, כי מי שמרגיש לא זקוק לציווי, ולמי שלא מרגיש לא יועיל ציווי. על כך מובא בחסידות ביאורו של המגיד ממזריטש, שהציווי הוא על ההתבוננות, וכאשר יתבונן בענינים המולידים אהבה (ובנוסף להתבוננות תהיה לו גם "שימת לב"), תבוא האהבה בדרך ממילא. בדומה לכך מובא מאמר אדמו"ר הזקן בשם הבעל שם טוב: "מצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, ומה שיבוא מזה אין זה מעיקר המצוה".

אמנם, אין כוונת ביאור החסידות לומר שהציווי הוא רק על ההתבוננות, והתוצאה אינה נוגעת - שהרי הציווי הוא על האהבה, ולא על ההתבוננות - אלא, שההתבוננות בהכרח מביאה לאהבה, שהיא המצוה.

התבוננות זו המביאה לאהבה היא עיקר ענינה של תורת חסידות חב"ד, וזו מהסיבות להכרח הגדול בלימוד החסידות. זו גם הסיבה שגם נשים מחוייבות בלימוד חסידות, כי גם הן חייבות במצות אהבת ה', שזו הדרך אליה.

עוד מבואר בתניא, כי אף מי שנדמה לו שהאהבה שאליה הגיע היא כח דמיוני, לא יחוש, מכיון שבאמת מיוסדת על אהבתו האמיתית לה' המסותרת בליבו.

השפעתה

אהבת ה', בנוסף להיותה מצוה, היא גם יסוד לענינים רבים בעבודת ה' - החל מקיום מצוות עשה, שהאהבה היא שורש ויסוד לכולן. וכן:

• מסירות נפש על קידוש השם: אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה לידי מסירות נפש על קידוש השם, וכפי שלמדו חז"ל מהפסוק "ואהבת . . בכל נפשך": "אפילו הוא נוטל את נפשך".
• השתוות וקבלת היסורים בשמחה: אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה להודות לה' על כל המאורעות, כולל היסורים, ולקבל גם אותם בשויון נפש בדיוק כמו את הטוב, וכפי שלמדו חז"ל מהפסוק "ואהבת . . בכל מאדך": "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו".
• תשובה: תשובה מאהבת ה' היא גבוהה יותר מתשובה מיראה, ופעולתה חזקה יותר - שרק בכוחה להפוך את הזדונות לזכויות.

דרגות באהבת ה'

באהבת ה' המבוארת בספר התניא ובתורת החסידות בכלל, דרגות רבות, לכל אחד לפי מדרגתו.

אהבה זוטא ואהבה רבה

ערכים מורחבים – אהבה זוטא, אהבת עולם, אהבה רבה, אהבה בתענוגים

בכללות, נחלקות שתי דרגות האהבה ל"אהבה זוטא" ו"אהבה רבה". ונקראות גם בשם "אהבת עולם" ו"אהבה רבה":

• אהבה זוטא או אהבת עולם - היא אהבה הנולדת על ידי שכל והתבוננות בגדולת ה' מעניני העולם, המביאה לאהבה ותשוקה להידבק בה'.
• אהבה רבה - היא אהבה שלמעלה מהשכל שאינה מתעוררת על ידי עבודה, אלא באה מלמעלה, למי שהשלים את עבודתו באהבה הנמוכה יותר. לפעמים נקראת גם בשם אהבה בתענוגים - שהיא שכרם של הצדיקים, הזוכים להתענג בה' כבר בחייהם, מעין העולם הבא.

אהבה טבעית המסותרת

ערכים מורחבים – אהבה טבעית, אהבה מסותרת

נוסף על דרגות האהבה הנ"ל, שאינן נמצאות מטבען אצל כל יהודי - ונדרשת התבוננות (או מתנה מלמעלה) על מנת להגיע אליהן - ישנה אצל כל יהודי אהבת ה' טבעית המסותרת בליבו, והיא באה בירושה מאבותינו אברהם יצחק ויעקב. מכוחה של אהבה זו יש בכל יהודי את הכח למסור את נפשו עבור האמונה בה', מכיון שאיננו רוצה ואיננו יכול להתנתק ממנו אפילו לרגע קטן. מכוחה, יכול היה יהודי להתחבר לה' תמיד בקיום כל המצוות והימנעות מכל העבירות, והסיבה שתיתכן חלישות בכך היא מכיון שאהבה זו מסותרת, וישנה רוח שטות המכסה ומשכנעת את האדם כאילו שבמצוה או עבירה רגילה איננו מתנתק מה'. על ידי התבוננות והכרת האמת, שכל מצוה או עבירה היא משמעותית עבור הקשר לה', יכול יהודי להיות זהיר בכל המצוות והעבירות תמיד מכח אהבה זו.

העבודה להתבונן בגדולת ה' ולהביא ממנה להולדת אהבה נקראת "אהבה שכלית". לפעמים, כאשר האדם אינו מצליח בעבודתו להוליד אהבה בגילוי בליבו, יכולה להיות אצלו רק אהבה בתעלומות לב. זאת לעומת האהבה המסותרת, שנקראת אהבה טבעית.

לפעמים נקראת האהבה המסותרת בשם "אהבה רבה".

התבוננויות נוספות להולדת אהבה

עוד מובאות בתניא סוגי התבוננות המביאות לאהבת ה':

• "נפשי אויתיך" - כאשר האדם יודע שה' הוא מקור החיים, כשם שהוא אוהב את נפשו ותאב שהיא תשוב אליו כאשר מסתלקת החיות ממנו בשנתו בלילה, כך יאהב את ה' שהוא החיים האמיתיים.
• "כברא דאשתדל" - כאשר ה' מרגיש שה' הוא אביו, הוא מוכן למסור את עצמו ואת חייו (ולכן זו אהבה גבוהה מהקודמת, שאוהב את ה' רק כפי שאוהב את חייו), כבן המוכן למסור את נפשו עבור אביו.

האהבה הבאה מההתבוננויות הנ"ל כוללת בתוכה גם אהבה רבה, ולא רק אהבת עולם, אך אי אפשר להסתפק בהן ויש להשקיע גם בהתבוננות המביאה אהבת עולם.

• "כמים הפנים לפנים" - טבעו של אדם הוא להכיר טובה ולהחזיר אהבה למי שאוהב אותו, ובפרק הדיוט ושפל שמקבל אהבה ממלך גדול ורם, בודאי יחזיר לו אהבה. לכן, התבוננות בגודל אהבת ה' עלינו - כפי שבאה לידי ביטוי בירידתו אלינו להוציא אותנו ממצרים, ובכך שנתן לנו את תורתו, וכן בגודל הירידה והצמצומים הרבים שמצמצם את אורו הגדול כדי לברוא את העולם ולחיות אותנו - תביא את האדם להחזיר אהבה לה' בהתאם.

לפעמים מבואר שהתבוננויות אלו מולידות אהבה שכלית, ולפעמים שמביאות לגילוי האהבה המסותרת.

אופנים שונים בגילוי האהבה

ערכים מורחבים – אהבה כמים, אהבה כרשפי אש

מלבד החלוקות האמורות בין סוגי האהבה השונים, על פי הסיבות המעוררות אותן - ניתן לחלק את סוגי האהבה על פי אופן ההתגלות שלהן. בספר התניא מחלק אדמו"ר הזקן לשני סוגים:

• אהבה כמים - אהבה הנמשכת מהחסדים וקו הימין, שהיא באופן של השתפכות הנפש כמים ובקרירות.
• אהבה כרשפי אש - אהבה הנמשכת מהגבורות וקו השמאל, שהיא באופן של רשפי אש, תשוקה וצמאון, ומביאה לכלות הנפש ברצונה לצאת ממציאותה ולהידבק בה'. תשוקה זו היא התנועה של רצוא, ואחריה נדרשת ומגיעה התנועה של שוב.

כמו כן, ישנן דרגות שונות בהתגלות האהבה בנפש - המחולקות לשלושת הסוגים של "בכל לבבך", "בכל נפשך" ו"בכל מאדך", שמקבילים גם למדרגות הנפש - נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה.

"ואהבת" בגימטריא ב' פעמים אור - אור ישר ואור חוזר.

— (תורת חיים, שמות עז, ב,)

ראו גם

• אהבה

קישורים חיצוניים

מאמרים

• אהבת ה' בקטגוריית מושגים בחסידות באתר חב"ד
• הרב עדין אבן ישראל, אהבת ה' מאמר באתר ארגון מעיינותיך
• הרב יוסף קרסיק, איך מגיעים לאהבת ה'

שיעורים

• הרב יוסף יצחק אופן, הדרך להגיע לאהבת ה', שיעור וידאו
• הרב גדליה אקסלרוד, אהבת ה' בטבע אצל יהודי
• הרב מיכאל טייב, אהבת ה' במשנתו של רבינו הזקן
• הרב שניאור זלמן העכט, שיעור בספר התניא פרק מד אהבת כברא דאשתדל
• הרב שניאור זלמן העכט, שיעור בספר התניא פרק מו אהבת כמים הפנים