תומכי תמימים לוד

תומכי תמימים לוד
חזית בנין הזאל
אפיון	ישיבה קטנה
תאריך יסוד	שבט תש"ט
מיקום	לוד
מייסד	ר' זושא וילימובסקי
ראש הישיבה	הרב יצחק אייזיק קעניג
משגיח ראשי	הרב יוסף יצחק בוטמן
מספר תלמידים	330
ספר פלפולים	100
קובץ הערות	תורה תמימה

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד היא הישיבה קטנה המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת בלוד.

היסטוריה

הישיבה בפרדס

מבנה הישיבה הראשון

מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם

בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של אדמו"ר הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ברוסיה בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב שרגא מלך קפלן, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב דב בעריש רוזנברג ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע ר' זושא וילימובסקי ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כר"מ הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. אדמו"ר הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה^[1].

האגרות הראשונות מאת אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד^[2].

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות אגודת חסידי חב"ד באה"ק בראשות הרב אליעזר קרסיק ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי^[3]. חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד^[4].

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים^[5].

התפתחות הישיבה

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון תשכ"ז התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר תשכ"ח הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב אפרים וולף בסיוע בנו ר' ברק'ה וולף. ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב ישראל גרוסמן. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה הרב אברהם וינברג מסלאנים שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מסלאנים.

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת הקורונה, הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. בחודש סיוון תש"פ נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ^[6]. עד חודש אלול נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם בית ספר למלאכה שבכפר חב"ד. בחודש חשוון תשפ"א, התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב יצחק אייזיק קעניג. המשפיע והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן והמנהל הרוחני הוא הרב מנחם מרדכי קעניג. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנחם לרר הרב שלום בער חדד, והרב אליקים וולף.

בשנת התשפ"ג,הרב יהודה בן חיים, מזכיר הישיבה,החל לפעול במאמצים כבירים לשכלול ופיתוח הישיבה במגוון תחומים.יחד עם הת' דוב בער הרטמן,פעל לפיתוח אוצר הספרים, שבמשך השנים בלה והתיישן. הם קנו ספרים חדשים ,סדרו, מיינו וכרכו. עקב כך קיבל הת' דוב בער הרטמן תעודת הוקרה בעיצומו של "סדר הכנה", כאשר כלל התמימים מריעים לו. בחודשי הקיץ של השנה (תשפ"ג) החלו שיפוצים נרחבים להוספת חדרים בפנימייה והרחבה דרסטית של ה'זאל', עקב כך, שהתכנון לפתיחת סניף בכפר חב"ד לא צלח,והבחורים שהתקבלו על דעת שילמדו בסניף המיוחל, עלולים היו להוותר בלא מקום ראוי לשינה ולימוד. השיפוצים צפויים להימשך עד תחילת החורף של תשפ"ד.

נכון לשנת תשפ"ד לומדים בישיבה למעלה מ-350 תמימים. ועקב כך לקראת תחלת הזמן הוסיפו עוד ארבעה אנשי צוות, שני משפיעים ושני רמים: הרב שמואל מרוזוב (משפיע ש״ב), הת׳ משה גופין (משפיע ש״א) בנו של הרב שמעון גופין, הרב חנן בלינוב (ר״מ ש״א) חתנו של המנהל הרוחני הרב מנחם מרדכי קעניג שמונה לתפקיד בהמשך לחתנו הראשון-הרב לוינזון, שכבר משמש בתור איש צוות בישיבה - כחלק ממגמת שילוב בני משפחה בצוות , והת׳ לוי גולדשמיד (ר״מ ש״ב) בנו של הרב יעקב גולדשמיד מראשי ישיבת תות״ל המרכזית כפ״ח.

מטות בישיבה

בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
מטה היום יום - אחראי על הקראת ה'היום יום' וענייני 'משיח וגאולה' בזאל לאחר תפילת שחרית, על תליית דפי ה'היום יום' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
מטה לקוטי שיחות - אחראי על סדר לקוטי שיחות המתקיים בכל יום בישיבה אחרי תפלת ערבית.
מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי המשיח וגאולה הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
מטה רשימות - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר רשימות שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת בשבתות הקיץ, ובמוצאי השבת בשבתות החורף.
מטה wlcc - אחראי על הקרנת פארבריינגען של הרבי בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'זאל', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
מטה תניא - אחראי על סדר תניא בעל פה המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
מטה שעה שישית - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש בשבת בבוקר.
מטה דעם רבינ'ס שפראך - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת האידיש ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות הלקו"ש באידיש, והדפסת עלונים בנושא, המטה אינו פעיל משנת תשפ"ב.
מטה אגרות - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד אגרות בחדרי השינה לפני זמן שינה.
מעשה בפועל - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע ספר התורה הכללי ושל ילדי ישראל.