ישראל הגר
רבי ישראל הגר הוא אדמו"ר חסידי המכהן כאדמו"ר חצר ויז'ניץ לצד אחיו הרב מנחם מענדל הגר. האדמו"ר נחשב לאוהד חב"ד המעודד את חסידיו להגות בתורתו של הרבי, והוא עצמו חש קשר נפשי לרבי, דבר המתבטא באופן הנהגת החצר שלו, ובדבריו של הרבי אותם הוא משלב ב"טישים" שעורך.
תולדות חיים
נולד בה' אייר ה'תש"ה לאדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ. הוא חתן רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל.
בשנת תשד"מ (אחרי שהורחק מחצר אביו) היה אצל הרבי חצי שעה ביחידות. הרבי דיבר איתו בעניינים הנוגעים לכלל ישראל.[1] על פי עדות הרב משה דוד טובק שהשתתף בפגישה דיבר איתו הרבי על חוק "מיהו יהודי".[2] בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו.
בנוסף הגיע פעמים נוספות אל הרבי, בחלוקת דולרים ובימי השבעה על הרבנית. בסך הכל היה אצל הרבי ארבעה פעמים.[3].
בתחילת חלוקת הדולרים שאחרי תפילת ערבית בא' תמוז תש"נ עבר בחלוקת הדולרים בזאל הגדול ניגש אל הרבי וביקש בלש דבר מה במשך רגעים ארוכים. תשובתו של הרבי הייתה: "בשורות טובות, בטוב הנראה והנגלה, זאל ער זיין געזונט [=שהוא יהי' בריא]", נתן לו עוד דולר והוסיף: "בשורות טובות כפלים לתושי'"[4].
ר' ישראל אומר, כי על ידי לימוד בספר התניא, מקבלים הבנה ברורה ומעמיקה יותר בכל ספרי החסידות ואכן ידיו רב לו בחסידות חב"ד ואף בתורתו של הרבי.
בשנת תשנ"ח סיפר ר' ישראל ב'טיש' סיפור מופת מיוחד על הרבי, שפורסם לאחר מכן בספר רבות מופתי. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של חסידות חב"ד, מדבר על המאורע הספציפי ועל חב"ד בכלל.
בשנת תשס"ט בג' תמוז, בהתוועדות המרכזית הנערכת בשיכון ויז'ניץ מדי ליל שבת, בהשתתפות אלפי חסידים, פתח הרב בניגון צמאה לך נפשי, ולאחר-מכן אמר:"מפעלו האדיר של הרבי - למען כלל ישראל בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל השלוחים, כאשר רבבות יהודים, סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים בבתי חב"ד מקום להתפלל בו, ללמוד, ולטעום דבר בכשרות מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו בארצות הברית, מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, ועל ידי הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם.
זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, והרה"ק רבי אהרן מבעלזא עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע הרבי מליובאוויטש, הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות."
בסיום שיחתו, הורה הרב לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את הניגון ד' בבות לאדמו"ר הזקן.[5]
בחודש כסלו תש"ע השתתף במפגש עם הרב יואל כהן, בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים בתורת החסידות על פי משנת חסידות חב"ד, כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי החסידות. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, וחשובי המשפיעים בחב"ד הרב אברהם מנדל ווכטר והרב אהרן שפירא.
לאחר פטירתו של אביו בכ' אדר תשע"ב, רוב החסידים תמכו בהתמנותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות. הוא אסר על השתמשות בתואר "כבוד קדושת" לגביו.
לקריאה נוספת
קישורים חיצונים
- ביקור ר' יואל אצל ר' ישראל באתר col
- ניגון חב"ד ב'טיש' בויז'ניץ
- הרב סיפר לחסידי ויז'ניץ על "כוחו האדיר של הרבי"
| הקודם: האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ |
אדמו"רי ויז'ניץ מו' אייר תש"ה |
הבא: - |
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ כך סיפר האדמו"ר, הודפס בחוברת "פונעם רבינס הויף" של חסידות ויז'ניץ פרשת קורח תשפ"א
- ↑ הרב משה דוד טובק, בראיון לקו "מערכת ויז'ניץ" במספר 0723709000, יום א' פרשת חוקת תשפ"א
- ↑ הרב משה דוד טובק, בראיון לקו "מערכת ויז'ניץ" במספר 0723709000, יום א' פרשת חוקת תשפ"א
- ↑ על פי סרט הוידאו ויומן אחד התמימים ששהה אז ב770
- ↑ רבי ישראל מדבר על הרבי מליובאוויטש חב"ד און ליין