שמחה עלברג – הבדלי גרסאות

ביטול גרסה 96222 של חיים נהר (שיחה)
שורה 99: שורה 99:


==ציטוטים==
==ציטוטים==
{| class="infobox" style="width:35%; border: 2px solid #E5E5FF; background-color: #f9f9f9; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: right; font-size: 85%; clear:right;"
{{חלונית
|-
|כותרת=ציטוטים נבחרים ממאמר שפירסם הרב עלברג על הרבי בירחון "הפרדס":
|'''ציטוטים נבחרים ממאמר שפירסם הרב עלברג על הרבי בירחון "הפרדס":'''
|תוכן=
 
"בכל תקופה ישנם יחידים יוצאים מן הכלל, העומדים מעל לסביבה שבה הם חיים. בגדולה הגאונית העצומה שלהם בתחומים רבים ושונים, בחכמה ודעת שלהם, בצדקותם וביראתם, רחוקים הם מלהשתייך לדור ההווה השטחי והרדוד.. הם חיים בתוכנו.. כדי לשמש דוגמא מופתית, כיצד צריך להראות גדול תורני בעל מוח גאוני, כסמל
"בכל תקופה ישנם יחידים יוצאים מן הכלל, העומדים מעל לסביבה שבה הם חיים. בגדולה הגאונית העצומה שלהם בתחומים רבים ושונים, בחכמה ודעת שלהם, בצדקותם וביראתם, רחוקים הם מלהשתייך לדור ההווה השטחי והרדוד.. הם חיים בתוכנו.. כדי לשמש דוגמא מופתית, כיצד צריך להראות גדול תורני בעל מוח גאוני, כסמל
של תורה במדרגה מרוממת וכמופת של צדקות על טבעית.. כדברי הנביא יחזקאל "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה"..
של תורה במדרגה מרוממת וכמופת של צדקות על טבעית.. כדברי הנביא יחזקאל "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה"..
שורה 114: שורה 113:
"לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. מפרשים ספרים חסידיים: גדולתו של משה התבטאה גם בכך, שהיה לו הכח הדרוש לומר בקול "לא כן"!.. למשה רבינו היתה גבורת קודש להתיצב נגד דעות של אחרים ולומר באומץ "לא כן"!.. מי ששמע פעם כיצד הרבי מליובאוויטש מצטט מקורות לדיבוריו הקדושים מש"ס בבלי וירושלמי, וגם מדברי גדולי בעלי הקבלה, יכול להבין היטב את ה"לא כן" שלו..
"לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. מפרשים ספרים חסידיים: גדולתו של משה התבטאה גם בכך, שהיה לו הכח הדרוש לומר בקול "לא כן"!.. למשה רבינו היתה גבורת קודש להתיצב נגד דעות של אחרים ולומר באומץ "לא כן"!.. מי ששמע פעם כיצד הרבי מליובאוויטש מצטט מקורות לדיבוריו הקדושים מש"ס בבלי וירושלמי, וגם מדברי גדולי בעלי הקבלה, יכול להבין היטב את ה"לא כן" שלו..


"הרבי מליובאוויטש לא רק קיבל לידיו את ליובאוויטש ההסטורית, אלא בפעליו נתן פירוש חדש לליובאוויטש. הוא שמר בקפידה על צורתה הקמאית ההסטורית, אבל באותו זמן, עקב הזמנים המיוחדים והסוערים של תקופתנו, העמיס עליה תפקידים חדשים, אשר כדי להגשימם ולבצעם נדרשו כוחות שמימיים אדירים עם הרבה מסירות נפש.. ליובאוויטש אינה יודעת הפסקה בתורתה ובפעילותה החסידית.. ברגע שבו תכנית אחת מתבצעת באה מיד תכנית פעולה אחרת.. מי עומד בראש כל הפעולות הטובות הללו, הרבי מליובאוויטש.
"הרבי מליובאוויטש לא רק קיבל לידיו את ליובאוויטש ההסטורית, אלא בפעליו נתן פירוש חדש לליובאוויטש. הוא שמר בקפידה על צורתה הקמאית ההסטורית, אבל באותו זמן, עקב הזמנים המיוחדים והסוערים של תקופתנו, העמיס עליה תפקידים חדשים, אשר כדי להגשימם ולבצעם נדרשו כוחות שמימיים אדירים עם הרבה מסירות נפש.. ליובאוויטש אינה יודעת הפסקה בתורתה ובפעילותה החסידית.. ברגע שבו תכנית אחת מתבצעת באה מיד תכנית פעולה אחרת.. מי עומד בראש כל הפעולות הטובות הללו, הרבי מליובאוויטש.}}
|-
 
|}
ב"הפרדס" ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] כתב הרב עלברג על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את [[אדמו"רי חב"ד]] שלפניו והוא אף מתייחד מהם בכך שהוא הגיע לאן שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשבועון "כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 67 מערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]}} הוא כתב מאמר על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה". ב[[חודש אייר]] שנת [[תשל"ב]], לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" והוא כותב {{ציטוטון|מסירות נפש. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.}} בהמשך הוא מרחיב על מעלת המסירות נפש של החסידים ב[[רוסיה]] והמשכו כאן ב[[ארצות הברית]]. ב[[חודש שבט]] [[תשל"ד]] כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם וקשייהם ושאת הכל ממריץ הרבי. בהמשך המאמר הארוך הוא מביא סיפורים מיוחדים על התחלת השליחות בהונג קונג ובספרד. במאמר נוסף{{הערת שוליים|"הפרדס" חוברת ט' שנת [[תשל"ח]]}} הוא מתאר את המצב בארצות הברית בתקופות שלפני בואו של הרבי מליובאוויטש לשם, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן.
ב"הפרדס" ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] כתב הרב עלברג על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את [[אדמו"רי חב"ד]] שלפניו והוא אף מתייחד מהם בכך שהוא הגיע לאן שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשבועון "כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 67 מערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]}} הוא כתב מאמר על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה". ב[[חודש אייר]] שנת [[תשל"ב]], לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" והוא כותב {{ציטוטון|מסירות נפש. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.}} בהמשך הוא מרחיב על מעלת המסירות נפש של החסידים ב[[רוסיה]] והמשכו כאן ב[[ארצות הברית]]. ב[[חודש שבט]] [[תשל"ד]] כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם וקשייהם ושאת הכל ממריץ הרבי. בהמשך המאמר הארוך הוא מביא סיפורים מיוחדים על התחלת השליחות בהונג קונג ובספרד. במאמר נוסף{{הערת שוליים|"הפרדס" חוברת ט' שנת [[תשל"ח]]}} הוא מתאר את המצב בארצות הברית בתקופות שלפני בואו של הרבי מליובאוויטש לשם, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן.