![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דב בער אליעזרוב – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
נכתב על ידי משתמש לוח אור זרוע |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[חברון]] לאביו ר' אברהם ולאמו הרבנית מרת שיינא. משפחתו התיישבה בחברון בעקבות עליית אם המשפחה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]. בצעירותו למד והתחנך אצל סבו, הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], רב היישוב היהודי בחברון ומחבר הספר "שאילת שלמה". בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ירדה משפחתו ל[[מצרים]] ולאחריה שבה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]] בירושלים. | נולד ב[[חברון]] לאביו ר' אברהם ולאמו הרבנית מרת שיינא. משפחתו התיישבה בחברון בעקבות עליית אם המשפחה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]. בצעירותו למד והתחנך אצל סבו, הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], רב היישוב היהודי בחברון ומחבר הספר "שאילת שלמה". בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ירדה משפחתו ל[[מצרים]] ולאחריה שבה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]] בירושלים. | ||
למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' אצל המלמדים | למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' אצל המלמדים חיים מן ואברהם חיים הקלמן. ידידו מאותם ימים היה הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שלמד גם הוא באותה כיתה. בהמשך למד ב'ישיבת עץ חיים' בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב מלצר, [[הרב אברהם יצחק קוק]] והרב [[שמשון אהרן פולנסקי]] (הרב מטעפליק), אצלו שימש רבות בהוראה. | ||
בהגיעו לפרקו, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית מרת חיה שרה, בתו של הגאון ר' יוסף צבי סלאנט. | בהגיעו לפרקו, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית מרת חיה שרה, בתו של הגאון ר' יוסף צבי סלאנט. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ב[[מלחמת השחרור]] נהרס ביתו בשכונת 'מאה שערים' בעקבות ההפגזות והוא עבר יחד עם משפחתו לשכונת קטמון בה שהו באותה עת פליטי העיר העתיקה שקיבלו אותו כרבם. מאז ועד לפטירתו שימש כרב השכונה. במקביל שימש כראש הכולל של 'ישיבת כרם ביבנה'. | ב[[מלחמת השחרור]] נהרס ביתו בשכונת 'מאה שערים' בעקבות ההפגזות והוא עבר יחד עם משפחתו לשכונת קטמון בה שהו באותה עת פליטי העיר העתיקה שקיבלו אותו כרבם. מאז ועד לפטירתו שימש כרב השכונה. במקביל שימש כראש הכולל של 'ישיבת כרם ביבנה'. | ||
ככל הנראה בשנת [[ תשל"ו ]] בעת הקמת | הי' מחברי[[ בית דין רבני חב"ד ]]<nowiki/>בארץ הקודש. המינוי הי' ככל הנראה בשנת[[ תשל"ו]] בעת הקמת הב"ד. | ||
באחת השנים שאל את הרבי האם להחליף בחזרה את שם משפחתו לקזרנובסקי, והרבי הורה לא לשנות. | |||
נפטר בי"ח באב תשנ"ז ונטמן בהר המנוחות בירושלים. בצוואתו ציווה שלא להספידו, לא בעת ההלויה ולא לאחר מכן, ולא לומר עליו שבחים. רק על מצבתו התיר לכתוב "היה רב מבקר במחנה העצורים בלטרון". בנו גם סיפר שאביו כתב שלא לתארו אלא בתואר "[[רב]]", והוסיף שגם על כך היה מוותר, אלא שאינו רוצה שיקראו לו '[[עניו]]'...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48517 מתוך ראיון ל"עולם החסידות"].}}. | נפטר בי"ח באב תשנ"ז ונטמן בהר המנוחות בירושלים. בצוואתו ציווה שלא להספידו, לא בעת ההלויה ולא לאחר מכן, ולא לומר עליו שבחים. רק על מצבתו התיר לכתוב "היה רב מבקר במחנה העצורים בלטרון". בנו גם סיפר שאביו כתב שלא לתארו אלא בתואר "[[רב]]", והוסיף שגם על כך היה מוותר, אלא שאינו רוצה שיקראו לו '[[עניו]]'...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48517 מתוך ראיון ל"עולם החסידות"].}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[יעקב יהודה אליעזרוב]] - אב"ד בירושלים | *בנו הרב שמואל ברוך, ר"מ בישיבה בירושלים, מחבר ספר ברכת שמואל (עמ"ס פסחים), תשל"ח. | ||
*בנו, הרב [[יעקב יהודה אליעזרוב]] - אב"ד בירושלים. | |||
*חתנו, פרופסור מרדכי כסלו | *חתנו, פרופסור מרדכי כסלו | ||
| שורה 33: | שורה 36: | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48517 גאון וחסיד בשערי כלא לטרון (מתוך "עולם החסידות")], אתר [[חב"ד אינפו]]. | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48517 גאון וחסיד בשערי כלא לטרון (מתוך "עולם החסידות")], אתר [[חב"ד אינפו]]. | ||
* עלון יש"ע שלנו [http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/158.PDF גיליון 158], [http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/159.PDF גיליון 159]. {{PDF}} | * עלון יש"ע שלנו [http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/158.PDF גיליון 158], [http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/159.PDF גיליון 159]. {{PDF}} | ||
* [https://drive.google.com/file/d/1Wjs6bkg19-s3JEAntzSNAnh7mNn1p95r/view?usp=drive_link מכתב מהרבי אליו] [בהערה ציון לעוד מקומות] | |||
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | {{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | ||
גרסה אחרונה מ־13:37, 10 במרץ 2026
הרב דב בער אליעזרוב (ח' בטבת תרס"ח - י"ח באב תשנ"ז) היה רב מחנה המעצר בלטרון בתקופת המנדט הבריטי, ורבה של שכונת קטמון בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בחברון לאביו ר' אברהם ולאמו הרבנית מרת שיינא. משפחתו התיישבה בחברון בעקבות עליית אם המשפחה הרבנית מנוחה רחל סלונים. בצעירותו למד והתחנך אצל סבו, הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, רב היישוב היהודי בחברון ומחבר הספר "שאילת שלמה". בתקופת מלחמת העולם הראשונה ירדה משפחתו למצרים ולאחריה שבה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת בית ישראל בירושלים.
למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' אצל המלמדים חיים מן ואברהם חיים הקלמן. ידידו מאותם ימים היה הרב שלמה זלמן אוירבך שלמד גם הוא באותה כיתה. בהמשך למד ב'ישיבת עץ חיים' בראשות הרב איסר זלמן מלצר, וקיבל סמיכה לרבנות מהרב מלצר, הרב אברהם יצחק קוק והרב שמשון אהרן פולנסקי (הרב מטעפליק), אצלו שימש רבות בהוראה.
בהגיעו לפרקו, נשא לאישה את הרבנית מרת חיה שרה, בתו של הגאון ר' יוסף צבי סלאנט.
הוא החל למסור שיעורים ולפרסם מאמרים, בין היתר בכתב העת "כרם ציון" שעסק במצוות התלויות בארץ. לאחר מכן שימש כר"מ בישיבת תורת אמת וראש ישיבת ראדזין בירושלים.
בשנת תרפ"ט, בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל, נפגש עמו והתלווה אליו בביקורו בחברון. ביומן שכתב באותם ימים סיפר על מאמר שאמר הרבי הריי"צ בבית הכנסת הגדול בחברון: "למרות שהרבי היה חלש בבריאותו ודיבורו היה שקט מאוד, מאמרי החסידות שאמר היו.. אור מופלא. הרבי דיבר בנעימות ו'גישמאק' בלתי רגילים"[1].
בתקופת המנדט הבריטי מונה על פי עצתו של הרב הראשי בן ציון עוזיאל לרב מחנה המעצר בלטרון והיה אחראי לצורכי הדת של העצירים היהודים. במסגרת תפקידו שהה במשך כל השבתות במחנה המעצר. את פעילותו בשנים הללו תיאר בהרחבה בפתח ספרו "שאלי ציון" העוסק בשאלות שונות שהתעוררו בתקופה זו.
במלחמת השחרור נהרס ביתו בשכונת 'מאה שערים' בעקבות ההפגזות והוא עבר יחד עם משפחתו לשכונת קטמון בה שהו באותה עת פליטי העיר העתיקה שקיבלו אותו כרבם. מאז ועד לפטירתו שימש כרב השכונה. במקביל שימש כראש הכולל של 'ישיבת כרם ביבנה'.
הי' מחבריבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. המינוי הי' ככל הנראה בשנתתשל"ו בעת הקמת הב"ד.
באחת השנים שאל את הרבי האם להחליף בחזרה את שם משפחתו לקזרנובסקי, והרבי הורה לא לשנות.
נפטר בי"ח באב תשנ"ז ונטמן בהר המנוחות בירושלים. בצוואתו ציווה שלא להספידו, לא בעת ההלויה ולא לאחר מכן, ולא לומר עליו שבחים. רק על מצבתו התיר לכתוב "היה רב מבקר במחנה העצורים בלטרון". בנו גם סיפר שאביו כתב שלא לתארו אלא בתואר "רב", והוסיף שגם על כך היה מוותר, אלא שאינו רוצה שיקראו לו 'עניו'...[2].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב שמואל ברוך, ר"מ בישיבה בירושלים, מחבר ספר ברכת שמואל (עמ"ס פסחים), תשל"ח.
- בנו, הרב יעקב יהודה אליעזרוב - אב"ד בירושלים.
- חתנו, פרופסור מרדכי כסלו
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שאלי ציון - שו"ת.
- מורה בהלכה - הלכות נדה ומקוואות.
- דבר ציון - פירושים וביאורים על התורה ועל המועדים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גאון וחסיד בשערי כלא לטרון (מתוך "עולם החסידות"), אתר חב"ד אינפו.
- עלון יש"ע שלנו גיליון 158, גיליון 159.
- מכתב מהרבי אליו [בהערה ציון לעוד מקומות]
