![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
כ"ה באדר – הבדלי גרסאות
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) |
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
*[[תש"ע]] - הרב [[אברהם אליעזר זיגלבוים]] - איש חינוך ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]] וב[[בית ספר למלאכה]] מוותיקי אנ"ש ב[[פתח תקווה]] וב[[אלעד]]. | *[[תש"ע]] - הרב [[אברהם אליעזר זיגלבוים]] - איש חינוך ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]] וב[[בית ספר למלאכה]] מוותיקי אנ"ש ב[[פתח תקווה]] וב[[אלעד]]. | ||
*[[תשע"ג]] - הרב [[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)|יוסף גולדשטיין]], תלמיד תומכי תמימים, שליח [[הרבי הריי"צ]] והרבי וממייסדי [[תהלוכת ל"ג בעומר]]. | *[[תשע"ג]] - הרב [[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)|יוסף גולדשטיין]], תלמיד תומכי תמימים, שליח [[הרבי הריי"צ]] והרבי וממייסדי [[תהלוכת ל"ג בעומר]]. | ||
*[[תש"פ]] - הרב מסעוד טובול פאריז צרפת מנהל המוסדות בית חנה ובית חיה מושקא בפאריז. | *[[תש"פ]] - הרב [[מסעוד טובול]] פאריז צרפת מנהל המוסדות בית חנה ובית חיה מושקא בפאריז. | ||
*[[תשפ"ב]] - הרב [[משה יוסף פרידמן]], ממקימי [[קרית חב"ד צפת]]. | *[[תשפ"ב]] - הרב [[משה יוסף פרידמן]], ממקימי [[קרית חב"ד צפת]]. | ||
*[[תשפ"ה]] - הרב [[חיים פרסיקו]] שליח הרבי ל[[קריית אונו]] | *[[תשפ"ה]] - הרב [[חיים פרסיקו]] שליח הרבי ל[[קריית אונו]]. | ||
*[[תשפ"ה]] - הרב [[אברהם יצחק רוזנפלד]] רב [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־15:29, 9 במרץ 2026
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר | |||||||||
- הבהרה: ערך זה עוסק גם בכ"ה באדר א' וגם בכ"ה באדר ב'.
כ"ה באדר הוא היום העשרים וחמישה בחודש אדר.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בריאת העולם: לשיטת רבי יהושע[1], בריאת העולם הייתה בניסן, ולפי זה תחלת הבריאה הייתה בכ"ה אדר. אמנם למעשה ישנו הכרעה הן בנגלה והן בקבלה, שבריאת העולם אז הייתה באופן של מחשבה[2].
- ב'תמ"ט - היום השלישי לשבעת ימי המילואים לחנוכת המשכן על ידי משה רבינו.
- ג'שס"ד - נבוכדנצר מלך בבל מת.
- תקכ"א - רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו ותלמידו של הבעל שם טוב, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ת"ש - אדמו"ר הריי"צ עזב את העיר שטוקהולם (שוודיה) ברכבת ונסע לעיר גוטבורג, משם הפליג לארצות הברית.
- תש"ז - הרבי מגיע ללוות את אמו מפריז לארצות הברית לאחר שיצאה מרוסיה במסגרת 'הבריחה הגדולה'.
- תשכ"ה (אדר ראשון) - בהתוועדות שבת פרשת ויקהל, הרבי מתקן את לימוד 'הפרשה החסידית' - מאמרי אדמו"ר הזקן בתורה אור ולקוטי תורה על פרשת השבוע.
- תשמ"ח - הרבי הודיע על מבצע יום הולדת.
- תשנ"ב (אדר ראשון) - התוועדות שבת פרשת ויקהל, הייתה הפעם האחרונה לעת עתה בה זכו החסידים לשמוע התוועדות שלימה מפי הרבי.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרס"א - הרבנית מרת חיה מושקא שניאורסון, רעייתו של הרבי.
- תש"ג - הרב עזרא בנימין שוחט, ראש ישיבת אור אלחנן - חב"ד בלוס אנג'לס שבקליפורניה.
- תש"ל (אדר א') – ר' זאב יהודה ברנשטוק, חבר הצוות החינוכי של בית חנה צפת ומייסד ומנהל מכון קול מבשר
- תשל"ז - הרב חיים קיז'נר, רב קהילת חב"ד בעמנואל. וחבר בי"ד רבני חב"ד באה"ק.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרפ"א - הרב שמואל גוראריה, גביר חסידי תושב קרמנצ'וג, מגדולי חסידיו של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
- תרצ"ו - הרב מנחם (נאחע) קרסיק, רבה האחרון של העיירה החב"דית שצעדרין.
- תשכ"ז (אדר ב') - הרב ניסן הורביץ, משפיע בישיבת 'צמח צדק' בירושלים.
- תשל"ג - הרב יעקב יהודה מאיעסקי, מנהל בית רבקה קראון הייטס.
- תש"ע - הרב אברהם אליעזר זיגלבוים - איש חינוך ברשת אהלי יוסף יצחק ובבית ספר למלאכה מוותיקי אנ"ש בפתח תקווה ובאלעד.
- תשע"ג - הרב יוסף גולדשטיין, תלמיד תומכי תמימים, שליח הרבי הריי"צ והרבי וממייסדי תהלוכת ל"ג בעומר.
- תש"פ - הרב מסעוד טובול פאריז צרפת מנהל המוסדות בית חנה ובית חיה מושקא בפאריז.
- תשפ"ב - הרב משה יוסף פרידמן, ממקימי קרית חב"ד צפת.
- תשפ"ה - הרב חיים פרסיקו שליח הרבי לקריית אונו.
- תשפ"ה - הרב אברהם יצחק רוזנפלד רב בית כנסת אהבת אחים צמח צדק.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המעשה הוא העיקר ליום כ"ה באדר, אתר torah4blind
| הפתגם היומי - כ"ה באדר א' - מלוח היום יום |
|---|
| "הושיענו" אחר שיר של יום אומרים הן בחול הן בשבת, יום טוב, ראש השנה ויום הכיפורים. |
| הפתגם היומי - כ"ה באדר ב' - מלוח היום יום |
|---|
| החסיד ר' מרדכי האראדאקער סיפר: פתגם הראשון ששמעו מרבינו הזקן כשבאנו לליאזנא היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה. |
הערות שוליים
- ^ מסכת ראש השנה י, ב.
- ^ ראה בשיחת כ"ה אדר תשמ"ט. וראה מאמר ד"ה החודש הזה תשל"ט - סה"מ מלוקט ח"ג עמוד פו. ואף שההכרעה באופן זה הוא אופן אחד, ובתוספות שם כתוב באופן הפוך - ראה לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 483 בהערה.