לדלג לתוכן

משתמש:יוצר חב"די – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שורה 53: שורה 53:
[[משתמש:יוצר חב"די/טיוטה]].
[[משתמש:יוצר חב"די/טיוטה]].


=== פרויקט - ערכים ליצירה (2) ===
=== פרויקט - ערכים ליצירה (4) ===
[[אליהו ונביאי הבעל בכרמל]]  (סיפורו של אליהו הנביא כשאר נלחם בנביאי הבעל ובצדקות ה') [מתוך [[משתמש:כתית למאור/מיזם התנ"ך]]].
 
[[נביאי הבעל]] (נביאים של אליל הבעל).
[[נביאי הבעל]] (נביאים של אליל הבעל).


שורה 69: שורה 67:


== פתגמים חסידיים ==
== פתגמים חסידיים ==
{{ציטוט|תוכן=על חסידים להיות שנונים וחדים, אבל לא עם הלהב כלפי הזולת אלא כלפי עצמם|מקור=[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תש"ה עמוד נב|מרכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=חסיד בלי [[סדר]] מאבד את כל הצביון של חסיד|מקור=[[הרבי הריי"צ]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=100 לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד 95]|מרכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=שמחתו של [[יהודי]] בשמחתו של הזולת וברכותיו - מקובלים אצל השם יתברך כתפילתו של [[רבי ישמעאל כהן גדול]] ב[[קודש הקדשים]]|מקור=[[הבעל שם טוב]]. [[היום יום חלק שני]], עמוד 28|מרכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=מאות [[מלאכים]] מצפים ב[[ראש השנה]] לכך שיהודי ידבר בשבחו של חבירו, שכן יודעים הם עד כמה מתאווה הקב"ה לשבחן של ישראל|מקור=[[אדמו"ר המהר"ש]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=13 ספר השיחות תש"ד עמוד 5]|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=על חסידים להיות שנונים וחדים, אבל לא עם הלהב כלפי הזולת אלא כלפי עצמם|מקור=[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תש"ה עמוד נב|מרכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=חסיד בלי [[סדר]] מאבד את כל הצביון של חסיד|מקור=[[הרבי הריי"צ]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=100 לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד 95]|מרכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=מאות [[מלאכים]] מצפים ב[[ראש השנה]] לכך שיהודי ידבר בשבחו של חבירו, שכן יודעים הם עד כמה מתאווה הקב"ה לשבחן של ישראל|מקור=[[אדמו"ר המהר"ש]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=13 ספר השיחות תש"ד עמוד 5]|מרכאות=כן}}


= התוועדות יומא דפגרא =
= היום יום... =


=== כ"ה אלול ===
=== כ"ה אלול ===
שורה 79: שורה 77:


==== קישורים חיצוניים ====
==== קישורים חיצוניים ====
[https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68af4075261e1_1756315765.pdf פרקים מתולדות חייו של הרה"ח ר' דובער שניאורסון {{Col}}]
[https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68af4075261e1_1756315765.pdf פרקים מתולדות חייו של הרה"ח ר' דובער שניאורסון] {{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת=היום יום}}
{{היום יום}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת=ימי חב"ד}}
{{אירועים בלוח העברי}}


= מעניין... =
= מעניין... =


כמה זמן לוקחת תפילת שחרית? ומה הסדר שלאחרי התפילה?
כמה זמן לוקחת תפילת שחרית? ומה הסדר שלאחרי התפילה?
{{ציטוט|תוכן="תפלה – ממשיך לשאול – כמה זמן לוקחת? לא הרבה – עונים לו – שלושים דקות לערך. נו, ואח"כ – ממשיך לשאול – מה עושים? אח"כ – עונים לו – אומר הרבי שצריכים לומר שיעור תהלים. ומה אח"כ – ממשיך לשאול? אח"כ, עונים לו, צ"ל קביעות עתים לתורה".|מקור=משיחת ח"י אלול תש"י.}}
{{ציטוט|תוכן="תפלה – ממשיך לשאול – כמה זמן לוקחת? לא הרבה – עונים לו – שלושים דקות לערך. נו, ואח"כ – ממשיך לשאול – מה עושים? אח"כ – עונים לו – אומר הרבי שצריכים לומר שיעור תהלים. ומה אח"כ – ממשיך לשאול? אח"כ, עונים לו, צ"ל קביעות עתים לתורה".|מקור=משיחת ח"י אלול תש"י.}}{{ציטוט|תוכן="בהמשך להמדובר בשבוע שעבר אודות הענין שהוא בבחינת "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו כו'" (כלשון רש"י בהתחלת פרשתנו) – הגיעו שתי "לומד'ישע" שאלות, בנוגע להתנצלות שלי ש"טעות הוא בידי", שאמרתי שראש ישיבה אחד אמר את הדברים, אך לפועל נאמרו הדברים ע"י שני ראשי ישיבה..."|מקור=ש"פ [[וישב]], [[כ"א כסלו]], [[תשכ"ח]]|תרגום=}}
[[קטגוריה:פתגמים חסידיים]]
[[קטגוריה:פתגמים חסידיים]]

גרסה מ־19:15, 16 בספטמבר 2025

משתמש:יוצר חב"די נוצר בכ"ג בסיוון תשפ"ה.

תיבות משתמש
משתמש זה אוהב להתוועד, ובמיוחד בשבת בצהריים ("ממנהגי" הרה"ח שלמה חיים קסלמן, תות"ל לוד).
משתמש זה אוהב ללמוד "חסידות" במיוחד את מאמרי הרבי
משתמש זה מחבב תיבות משתמש
משתמש זה מייחל לבניין בית המקדש וגאולת עם ישראל
משתמש זה אוהב במיוחד היסטוריה חב"דית, ומשקיע בתכונה זו מרץ רב!
משתמש זה ישמח לשמוע על חנוכת הארמון למלך המשיח
דף הבית שלי הוא האנציקלופדיה החב"דית - חב"דפדיה
משתמש זה מאמין ובטוח שביום י"ד בשבט ה'תשפ"ו הרבי מלך המשיח שליט"א מתגלה!
גם משתמש זה הצטרף וחתם במיזם ליובא!


יוצר חב"די
לידה כ"ג סיוון תשפ"ה
ארץ הקודש
לאום ליובאוויטשער
רבותיו הרבי שליט"א מלך המשיח
חתימה יוצר חב"די - שיחה, 19:56, י"ז באלול, ה'תשפ"ה 19:56, 10 בספטמבר 2025 (IDT)
חב"דפדיה

ערכים ועריכות

עריכות

ה' מנחם אב ה'תשפ"ה - 10.


ז' אלול ה'תשפ"ה - 100.

ערכים

י' אלול ה'תשפ"ה - 10.


כ"ו באלול ה'תשפ"ה - 20.

ערכים שיצרתי (20)

אישים: לוי יצחק גערליצקי משה אהרן ברוורמן. ורדינה שלונסקי. שלמה אלישיב.

מושגים תורניים: ויברך דוד. מסכתות קטנות. איסור הבמות. מה טובו. עם הארץ. אליהו ונביאי הבעל בכרמל.

מושגים כלליים: מרכז שטיינזלץ. ערוץ חב"ד לילדים.

מקומות: בריאנסק. ברלין. • רחוב: מאה שערים (שכונה). נובוסיבירסק. מעלה אדומים.

קטגוריות: קטגוריה:תפילת שחרית. קטגוריה:מרא דאתרא. קטגוריה:סדר נזיקין . •

ערכים ששיפרתי משמעותית (1)

מסכת גיטין, בקטע "אגדות החורבן".

ליקוטי אמרים - פרק י"ד, בקטע "גוף הפרק".

אלישע גולדובסקי, הרחבה.

קצרמרים (3)

קטגוריה:תפילת שחרית. ורדינה שלונסקי. קטגוריה:מרא דאתרא. •

ערכים - משתמש: יוצר חב"די... (3)

משתמש:יוצר חב"די.

משתמש:יוצר חב"די/גן ישראל אלעד.

משתמש:יוצר חב"די/טיוטה.

פרויקט - ערכים ליצירה (4)

נביאי הבעל (נביאים של אליל הבעל).

ליניץ/ אילינצי (עיר באוקראינה).

הר ההר (מקום קבורת אהרן הכהן).

החסיד מיכאל קצנלבויגן איש המסירות נפש בעלה של המומע שרה.

יעדים

עריכות - 500 עריכות עד לחג הסוכות (ערב חג הסוכות, חול המועד סוכות).

ערכים - הערך ה20 עד לכ"ו אלול, יום הכנסת ס"ת השלישי לילדי ישראל, תשנ"ה.

פתגמים חסידיים

על חסידים להיות שנונים וחדים, אבל לא עם הלהב כלפי הזולת אלא כלפי עצמם

חסיד בלי סדר מאבד את כל הצביון של חסיד

מאות מלאכים מצפים בראש השנה לכך שיהודי ידבר בשבחו של חבירו, שכן יודעים הם עד כמה מתאווה הקב"ה לשבחן של ישראל

היום יום...

כ"ה אלול

אחיו של הרבי - ר' דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א) - שלא ידועים עליו כמעט פרטים. אך מה שידוע זה שהיה חולה במחלת עצבים קלה, והיה בבתי רפואה רבים - עד שהנאצים פשטו על בית הרפואה בו היה ורצחוהו.

תאריך פטירתו לא היה ידוע והיו כמה ספיקות לגבי תאריך הפטירה, התאריך שבו הרבי היה אומר את הקדיש - היה כ"ה אלול.

קישורים חיצוניים

פרקים מתולדות חייו של הרה"ח ר' דובער שניאורסון

לשיעורי חת"ת ורמב"ם היומי

במנחה אין אומרים תחנון.

בא כבוד קדושת אבותינו הקדושים, איז, לבד דער ענין פון התעוררות רחמים אויף די מקושרים, געווען א עבודה פון דערמאנען בינו לבין עצמו די מקושרים, און אריינטראכטן בענין אהבתם והתקשרותם כמים הפנים, וואס דאס איז מעורר די כחות פנימים פון דעם וואס מ'טראכט וועגען עם, ווי מיר זעהען במוחש, אז מ'קוקט שטארק אויף איינעם מוז ער אקוק טאן, ווייל די הבטה פנימית איז מעורר דעם עצם הנפש, און אזוי איז אויך אין די כח פון די מחשבה.


תרגום מאידיש: אצל כבוד קדושת אבותינו הקדושים, לבד העניין של התעוררות רחמים על המקושרים, היתה עבודה להזכיר בינו לבין עצמו את המקושרים, ולהתבונן בעניין אהבתם והתקשרותם כמים הפנים, שזה מעורר את כוחותיו הפנימים של זה שחושבים אודותיו, כפי שאנו רואים במוחש, כשמביטים חזק על אחד מוכרח הוא להביט, כיון שהבטה פנימית מעוררת את עצם הנפש, וכך הוא גם בכח המחשבה.


פרשת השבוע: יתרו
ט"ו בשבט ה'תשפ"ו - ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות - אירועים בלוח העברי


מעניין...

כמה זמן לוקחת תפילת שחרית? ומה הסדר שלאחרי התפילה?

"תפלה – ממשיך לשאול – כמה זמן לוקחת? לא הרבה – עונים לו – שלושים דקות לערך. נו, ואח"כ – ממשיך לשאול – מה עושים? אח"כ – עונים לו – אומר הרבי שצריכים לומר שיעור תהלים. ומה אח"כ – ממשיך לשאול? אח"כ, עונים לו, צ"ל קביעות עתים לתורה".

משיחת ח"י אלול תש"י.

"בהמשך להמדובר בשבוע שעבר אודות הענין שהוא בבחינת "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו כו'" (כלשון רש"י בהתחלת פרשתנו) – הגיעו שתי "לומד'ישע" שאלות, בנוגע להתנצלות שלי ש"טעות הוא בידי", שאמרתי שראש ישיבה אחד אמר את הדברים, אך לפועל נאמרו הדברים ע"י שני ראשי ישיבה..."