לדלג לתוכן

מאה שערים (שכונה)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

מאה שערים היא שכונה חרדית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה ואחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.

ייסוד השכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מייסדי השכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאה שערים הייתה השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. השכונה נוסדה על ידי "חברת בוני ירושלים". הייתה זו "שכונת אגודה" אחת ממספר שכונות שנבנו אז על ידי התאגדות תושבים שביקשו להקים בתי מגורים בתנאים חברתיים וכלכליים נוחים.

שם השכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראש חודש כסלו ה'תרמ"ד הוקמה האגודה "מאה שערים" לבניית השכונה, האגודה קבעו את שם השכונה לשכונה בשם "רחובות" בהסתמך על הפסוק בתורה "ויקרא שמה רחובות", אך עם הזמן נקרא בשם "מאה שערים" על שם החברה שעמדה בראשות השכונה. שם החברה "מאה שערים" נקרא מהפסוק בפרשת תולדות שבשבוע זו נבנתה השכונה, ”וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה'” (בראשית, כו, יב).

הקמת השכונה והתפתחותה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באייר ה'תרל"ד הונחה אבן הפינה לשכונה ובראש חודש כסלו ה'תרל"ה הושלמה בנייתם של עשרת הבתים הראשונים בשכונה. בט' בכסלו ה'תרל"ה נעשתה "הנחת אבן הפינה" לבית הכנסת הראשון בשכונה.

בה'תרמ"א החלו התושבים להיכנס. בה'תר"ן כללה השכונה 200 בתים וכ-800 תושבים, ושלוש שנים לאחר מכן עלה מניין הבתים ל-300 ומספר התושבים לכ-1,500.

הקשר עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ממקימי השכונה היה ר' ישראל שמעון שיין.

מכתב הרבי מתפללי בית הכנסת ובית חב"ד אשר בשכונה:

שלום וברכה!

נעם לי לקבל פ"ש ממתפללי בית הכנסת ובית המדרש על ידי האורחים שליט"א,

ויהי רצון שתמיד כל הימים יתבשרו בני ישראל איש מרעהו אך טוב בטוב אמיתי כדרז"ל, טוב לשמים טוב לבריות, וטוב העושה פירות (קדושין מ, א).

וכיון אשר בכל עניני קדושה, ככל שיהי' המצב גם טוב, תמיד יש מקום להוסיף, כיון שקשורים בהקב"ה שהוא אין סופי, תקותי חזקה שיתחזקו לא רק בעניני תפלה אלא גם בעניני לימוד התורה ברבים הן בנגלה והן בחסידות בכל יום, ובש"ק בהוספה בלימוד תורת החסידות, כמובן ע"פ המבואר בזה בכתבי האריז"ל.

והרי פסקו רז"ל אשר שמא גרים, ולבית המדרש ולבית הכנסת לשאת השם חב"ד בצדק - לתהלה ולשם ולתפארת (עיין לקוטי תורה לרבנו הזקן פרשת תבוא סוף ד"ה היום הזה ה"א מצוך וגו' בכל לבבך ובכל נפשך),

ויהי רצון שישמש דוגמא חי' וישפיע בכל הנ"ל על כל בתי כנסיות ובתי מדרשות,

עדי יקויים היעוד, עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל, בביאת משיח צדקנו.

בכבוד ובברכת חג שמח.

כאשר האדמו"ר מתולדות אהרן אמר לרבי על שטחה של השכונה אמר הרבי להוסיף בשטח, האדמו"ר מתולדות אהרן אמר שעניין זה הוא למעלה מדרך הטבע והרבי ענה שעתידה ירושלים להתרחב ומכיוון שאנו צריכים לטעום מהגאולה הרי שהרחבת השכונה הינה טעימה מהגאולה:

האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א סיפר ע"ד הבני' בשכונת מאה-שערים בירושלים עיה"ק, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שצריכים לכבוש עוד שטח ולהוסיף בבני'. וכאשר האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א אמר שכיבוש כזה הוא למעלה מדרך הטבע, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אמרו חז"ל "עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל", שזהו ענין שלמעלה מדרך הטבע. וכיון ש"טועמי' חיים זכו", כדאיתא בכתבי האריז"ל ומובא גם במגן-אברהם שקודם השבת צריכים לטעום ממאכלי שבת, הרי ההתחלה בענין זה צריכה ויכולה להיות גם עכשיו.

פעילות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקום פועל בית כנסת עתיק חב"די (הנקרא "בעל התניא שול" או "אהל יצחק"), וכן בית חב"ד.

השליח בשכונה הוא הרב יוסף ליפא אלפרוביץ'[1].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיפוצי בית הכנסת "בעל התניא שול" - https://chabad.info/news/496695/.

התוועדות י"ט כסלו בבית הכנסת "בעל התניא שול": https://chabad.info/news/327874/.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. לעבר: הרב זאב דוב סלונים.